על כוונותיה של הרשות כלפי ישראל, אמר ג'וזף פארה, מעורכי אתר Worldnetdaily . במאמר בשם "בית המקדש היהודי", כתב פארה כי יחסה של הרשות לכניסת יהודים להר הבית והתבטאויותיה בנושא נועדו להכנת הקרקע להצדקת "רצח עם".
מנהיגים מוסלמים ברשות טוענים לאחרונה כי אין קשר בין הר הבית לבין שני בתי המקדש: הראשון והשני, המוזכרים בתנ"ך, כותב פארה, ומוסיף כי בראיון לתקשורת הגרמנית טען גם המופתי איקרים סאברי, מבכירי הרש"פ, כי אין במקום סימן כלשהו שיכול להעיד על כך שהיה שם בית מקדש יהודי וכי בכל העיר ירושלים אין כלל סימן לנוכחות היסטורית יהודית.
הצהרות ברוח זו השמיע גם ערפאת. בראיון לעיתון הערבי היוצא לאור בלונדון "אל חיאת" טען ערפאת כי הארכיאולוגים לא מצאו אבן אחת שתוכיח את קיומו של בית המקדש של שלמה, ומשום כך טען ערפאת שבית המקדש לא היה בכלל בפלשתין.
נראה, כתב פארה, כי לערבים חשוב להכחיש כל קיום יהודי באזור, והם חוזרים וטוענים כי כל הטענות בדבר קשר בין היהודים להר הבית נשענות על מיתולוגיות ועל השערות נטולות כל בסיס.
אבל, אומר פארה גם אלמליא היו ממצאים ארכיאולוגים המוכיחים מעל לכל ספק כי היה במקום בית מקדש, הרי שבעבר הצהירו המוסלמים בעצמם כי הר הבית הוא מקום המקדש.
בשנת 1930, כותב פארה, בשנות המנדט הבריטי, הוציא הוועד המוסלמי העליון של ירושלים מדריך לתיירים בשם "המדריך לאל חארם אל שריף". במדריך בן תשעת העמודים, שרכש הג'רוזלם פוסט, נכתב: "האתר הוא אחד מהעתיקים בעולם, וקדושתו קדומה מאד. מקובל בקרב כל המאמינים כי בנקודה זו בנה דוד המלך את המזבח לאלוהיו וגם הקריב בו קורבנות.
פארה ממשיך וטוען: "גם אם נניח לעובדה שערפאת ועושי דברו מנסים לשכתב את ההיסטוריה היהודית והערבית פרי עטם של היסטוריונים זרים, לא נוכל להתעלם מכך שהם משכתבים גם את ההיסטוריה שכתבו ההיסטוריונים הערבים בעצמם.
פארה מוסיף וכותב כי ניסיונותיה הנמרצים של הרשות להכחיש את היותו של הר הבית אתר יהודי היסטורי מרכזי כל כך בישראל ובירושלים צריכים להדליק נורת אזהרה המהבהבת במרץ. רצונם של הערבים לרצוח יהודים הוא ברור ומוכח, וכן רצונם לחבל בשלום. כמו כן ברורים ניסיונותיה של הרשות להמציא יש מאין היסטוריה פלשתינית, משום שאין היסטוריה כזאת. גם זה מובן. אבל המאמצים המושקעים במחיקת כל זכר להיסטוריה יהודית בירושלים מבהירים לכל מתבונן הגון מהן כוונותיה האמיתיות של הרשות: רצח עם.
באמצעות הכחשת הבלתי מוכחש מנסים ערביי הרש"פ להכין את הקרקע המתרצת את הפשע שהם מתכננים: הרס המדינה היהודית והשמדת היהודים בישראל. פארה מסביר כי אם ליהודים אין קשר היסטורי ורוחני לאזור, כטענת הרשות, הרי שאין כאן מקומם.
יש לצרף תפיסה זו ליחסה של הרשות כלפי המתיישבים. ערפאת ועבאס דורשים את סילוקן של כל ההתנחלויות היהודיות בשטחי המדינה הפלשתינית, כותב פארה ומציין כי בכל מקום אחר בעולם דרישה זו הייתה מוגדרת כ"טיהור אתני", שהוא "מבוא" לרצח עם, אבל משום מה את דרישתה של הרשות שלא יהיו יהודים בשטח המדינה הפלשתינית העולם המערבי מסכים לקבל. בה בעת מיליוני ערבים חיים עם זכויות אזרח מלאות, כולל זכות בחירה ונציגות בכנסת, וכל זאת בתוך ישראל הקטנה.
מדוע ערביי הרש"פ נוקטים עמדה כזאת, ומדוע היא מותרת להם? שואל פארה, משום שאירופה וארה"ב, הקרויות "העולם התרבותי", הן הנותנות להם לגיטימציה לנקוט אותה.
עם התגברות התנופה לרצח אזרחים יהודים חפים מפשע בידי מחבלים יש לעקור את הבעיה משורשה. הגיע הזמן, כותב פארה, להפסיק למממן את הרשות, להכריז על מנהיגיה כעל אבות הטרור האיסלמי המודרני ולאפשר לישראל לפעול להגנת עצמה מפני הטרור, ללא מגבלות של מדינות המערב, שאילו היו נתונות באותו מצב הן היו נוהגות בדיוק כמוה.
מנהיגים מוסלמים ברשות טוענים לאחרונה כי אין קשר בין הר הבית לבין שני בתי המקדש: הראשון והשני, המוזכרים בתנ"ך, כותב פארה, ומוסיף כי בראיון לתקשורת הגרמנית טען גם המופתי איקרים סאברי, מבכירי הרש"פ, כי אין במקום סימן כלשהו שיכול להעיד על כך שהיה שם בית מקדש יהודי וכי בכל העיר ירושלים אין כלל סימן לנוכחות היסטורית יהודית.
הצהרות ברוח זו השמיע גם ערפאת. בראיון לעיתון הערבי היוצא לאור בלונדון "אל חיאת" טען ערפאת כי הארכיאולוגים לא מצאו אבן אחת שתוכיח את קיומו של בית המקדש של שלמה, ומשום כך טען ערפאת שבית המקדש לא היה בכלל בפלשתין.
נראה, כתב פארה, כי לערבים חשוב להכחיש כל קיום יהודי באזור, והם חוזרים וטוענים כי כל הטענות בדבר קשר בין היהודים להר הבית נשענות על מיתולוגיות ועל השערות נטולות כל בסיס.
אבל, אומר פארה גם אלמליא היו ממצאים ארכיאולוגים המוכיחים מעל לכל ספק כי היה במקום בית מקדש, הרי שבעבר הצהירו המוסלמים בעצמם כי הר הבית הוא מקום המקדש.
בשנת 1930, כותב פארה, בשנות המנדט הבריטי, הוציא הוועד המוסלמי העליון של ירושלים מדריך לתיירים בשם "המדריך לאל חארם אל שריף". במדריך בן תשעת העמודים, שרכש הג'רוזלם פוסט, נכתב: "האתר הוא אחד מהעתיקים בעולם, וקדושתו קדומה מאד. מקובל בקרב כל המאמינים כי בנקודה זו בנה דוד המלך את המזבח לאלוהיו וגם הקריב בו קורבנות.
פארה ממשיך וטוען: "גם אם נניח לעובדה שערפאת ועושי דברו מנסים לשכתב את ההיסטוריה היהודית והערבית פרי עטם של היסטוריונים זרים, לא נוכל להתעלם מכך שהם משכתבים גם את ההיסטוריה שכתבו ההיסטוריונים הערבים בעצמם.
פארה מוסיף וכותב כי ניסיונותיה הנמרצים של הרשות להכחיש את היותו של הר הבית אתר יהודי היסטורי מרכזי כל כך בישראל ובירושלים צריכים להדליק נורת אזהרה המהבהבת במרץ. רצונם של הערבים לרצוח יהודים הוא ברור ומוכח, וכן רצונם לחבל בשלום. כמו כן ברורים ניסיונותיה של הרשות להמציא יש מאין היסטוריה פלשתינית, משום שאין היסטוריה כזאת. גם זה מובן. אבל המאמצים המושקעים במחיקת כל זכר להיסטוריה יהודית בירושלים מבהירים לכל מתבונן הגון מהן כוונותיה האמיתיות של הרשות: רצח עם.
באמצעות הכחשת הבלתי מוכחש מנסים ערביי הרש"פ להכין את הקרקע המתרצת את הפשע שהם מתכננים: הרס המדינה היהודית והשמדת היהודים בישראל. פארה מסביר כי אם ליהודים אין קשר היסטורי ורוחני לאזור, כטענת הרשות, הרי שאין כאן מקומם.
יש לצרף תפיסה זו ליחסה של הרשות כלפי המתיישבים. ערפאת ועבאס דורשים את סילוקן של כל ההתנחלויות היהודיות בשטחי המדינה הפלשתינית, כותב פארה ומציין כי בכל מקום אחר בעולם דרישה זו הייתה מוגדרת כ"טיהור אתני", שהוא "מבוא" לרצח עם, אבל משום מה את דרישתה של הרשות שלא יהיו יהודים בשטח המדינה הפלשתינית העולם המערבי מסכים לקבל. בה בעת מיליוני ערבים חיים עם זכויות אזרח מלאות, כולל זכות בחירה ונציגות בכנסת, וכל זאת בתוך ישראל הקטנה.
מדוע ערביי הרש"פ נוקטים עמדה כזאת, ומדוע היא מותרת להם? שואל פארה, משום שאירופה וארה"ב, הקרויות "העולם התרבותי", הן הנותנות להם לגיטימציה לנקוט אותה.
עם התגברות התנופה לרצח אזרחים יהודים חפים מפשע בידי מחבלים יש לעקור את הבעיה משורשה. הגיע הזמן, כותב פארה, להפסיק למממן את הרשות, להכריז על מנהיגיה כעל אבות הטרור האיסלמי המודרני ולאפשר לישראל לפעול להגנת עצמה מפני הטרור, ללא מגבלות של מדינות המערב, שאילו היו נתונות באותו מצב הן היו נוהגות בדיוק כמוה.