ראש הממשלה לפיד עם אנשי המל"ל העוסקים בהערכות המדיניות
ראש הממשלה לפיד עם אנשי המל"ל העוסקים בהערכות המדיניותצילום: חיים צח, לע"מ

זה קרה בשקט. בלי ששמעתם על כך בכלל. ההערכה הישראלית הרשמית עודכנה ונראה שמבחינת המערכת המדינית הסיכוי לחתימת הסכם גרעין בעתיד הנראה לעין "שואף לאפס".

בחודש ספטמבר סערו כלי התקשורת בעקבות פרסום הערכה של גורמים מדיניים בכירים בישראל שהסכם בין ארה"ב לאיראן לגבי תוכנית הגרעין עומד להיחתם בכל רגע. בהמשך הנמיכו הגורמים את גובה הלהבות ואמרו שארה"ב לא ויתרה על שאיפתה אבל החתימה התרחקה.

אז למה את ההערכה ההיא שמענו בראש הכותרות ואת ההערכה המעודכנת - שיוצאת בדיוק מאותם הגורמים - סביר שאתם קוראים כאן לראשונה? הסיבה היא שימוש פוליטי ציני במידע הזה.

קמפיין הבחירות היה אז בשלבי התעוררות. הרצון של גורמים מסויימים היה להראות שהדרישה של ממשלת ישראל והעומד בראשה והלחץ שהפעילו, הם אלה שהובילו את האמריקנים להבין שזה לא הזמן לחתום על הסכם. אגב, סיפור החתימה הקרובה גובה על ידי גורמים אמריקניים, שלא חפצו בחילופים בלשכת ראש הממשלה. לפיד היה עדיף בהרבה מבחינת אנשי ביידן על נתניהו.

האמת היא שונה בתכלית. בממשל העריכו (והתבדו) שהמפלה בסנאט תהיה כואבת והסכם עם איראן לא יוכל לעבור שם. הם חיכו עד לאחר בחירות האמצע כדי לראות את יחסי הכוחות מחד, ומאידך לראות מה תעשה איראן בינתיים.

ההערכה הישראלית המעודכנת מהשבוע, מתבססת בעיקר על העובדה שההתקרבות שחלה בין איראן ורוסיה על רקע המלחמה באוקראינה והאספקה והסיוע האיראניים לרוסים, גרמה לארה"ב שלא לחזור לנתיב הדיפלומטי בנושא האיראני.

על פי ההערכה, החיבור בין איראן ורוסיה, מאפשר לאמריקנים להעלות את רף הדרישות בגיבוי אירופי כשברור שהאיראנים אינם מתכוונים להיענות לדרישות הללו - בעיקר בכל הנוגע להעשרת האורניום. גם רוסיה עצמה, שהיתה תומכת נלהבת בהסכם, לא יכולה בשלב זה למלא ביישומו שום תפקיד משמעותי כשהיא מנודה בחלקים נרחבים בעולם.

למקום הזה עתיד להיכנס בנימין נתניהו, מי שכבר ניהל מאבק נגד הסכם גרעין אחד, וקיבל - לפחות על פי האמריקנים - הבטחה לסיוע הביטחוני הגדול ביותר אי פעם לשם הרגעה.

הפעם הכלים מסתדרים מבחינתו צורה טובה הרבה יותר. ארה"ב ואירופה מודאגות מרוסיה, המהומות באיראן גורמות לאמריקנים להבין שחתימה על הסכם עם המשטר בטהרן עלולה להיתפס כחולשה ולא כהישג. ביידן רצה להראות את כוחו בזירה הבינלאומית. להביא הסכם שיוביל קמפיין ישראלי נגדי, ייתכן שאף בגיבוי של חלק ממדינות המפרץ, ושיש קשב בינלאומי לשמוע אותו יכול רק להזיק.

נתניהו ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להיאבק בגרעין האיראני ולהוביל קו שימשיך לתמוך בסיכול ההסכם - תוך שהוא מקווה שהנושא ירד מסדר היום - לפחות בטווח הזמן הנראה לעין.

האמריקנים מדגישים: מחוייבים לפלסטינים

עוד הצהרה שעברה בשקט יחסי נשמעה מפי השליח האמריקני המיוחד לנושא הפלסטיני, האדי עמר. בשיחה עם כתבים מכל אזור המזרח התיכון סיפר עמר כי ארצו נותרה מחוייבת לפיתרון שתי המדינות והיא תמשיך להפעיל לחץ לפתיחת קונסוליה לפלסטינים בירושלים.

אבל המשפט החשוב ביותר של עמר נבלע בתוך הכותרות האלה. הוא תיאר את המצב בשטח, לפיו קונסוליה אמנם עוד לא קמה, אבל הממשל האמריקני (בסיכום שהיה עם נפתלי בנט ויאיר לפיד) הקים בתוך השגרירות בירושלים יחידה לעניינים פלסטיניים.

למעשה בפועל מדובר בנציגות לפלסטינים מבלי להגדיר אותה קונסוליה או כמה שאמר עמר עצמו: "המשרד לענייני פלסטינים עובד כעת בפועל בשטח ונותן שירותים ומנהל שיח עם הציבור הפלסטיני. המינוי שלי הוא חלק מההצהרה של ממשל ביידן על רצונו להדק את הקשרים עם הפלסטינים".

כשנשאל האם פתיחת המשרד היא הצהרת כוונות כלפי הממשלה החדשה ענה: "אנחנו מקדמים מדיניות אמריקנית וזה נראה הזמן הנכון מבחינתנו לפתוח את המשרד הזה. זה לא תלוי באירועים אחרים".

הקמת המשרד לענייני פלסטינים בתוך השגרירות והבאת שליח אמריקני מיוחד שכפוף למחלקת המדינה ולא לשגריר היא בהחלט הצהרה של ממש. האמריקנים מיהרו ליישם את המהלך הזה לפני חילופי השלטון כדי שיוכלו להיתלות בטענה "זה התרחש בתקופת הממשלה הקודמת ואין דרך חזרה".

זה אולי, למרות הכחשתו של עמר, המסר המרכזי של הממשל לנתניהו - שממשלתו צפויה לשנות את המאזן בהתיישבות ביהודה ושומרון. האמריקנים מבהירים שהם נותנים עכשיו יותר משקל לפלסטינים. עמר דיבר על כך במפורש ואף התגאה שארה"ב הפכה לתורמת מספר אחת "לאזרחי פלסטין".

ההתנגשות היא בלתי נמנעת ועוד תתרחש. אישורי בנייה יובילו גינויים, הפלסטינים יקבלו רוח גבית מהאמריקנים למסע הדה-לגיטמציה שגבר בעת האחרונה בעיקר באו"ם. נתניהו יצטרך לעבוד קשה ולייצר הרבה תימרונים מול ממשל ביידן אם הממשלה שלו תיישם רק חלק קטן ממה שהתחייבה לבוחריה.