לפעמים כשאני שומע את "התקוה" אני שואל את עצמי האם זה היעד שלי, "להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים". הרי זה יעד שכבר הגשמנו אותו. חצי מעם ישראל כבר עלה לארץ ישראל, הוא השתחרר מהשעבוד של אלפיים שנה והוא בן חורין כבר 75 שנה. אולי צריך להוסיף מילים נוספות להמנון שמדברות על היעדים של הדור שלנו.
אני מנסה להיות מעשי ולהבין שזה לא קל לשנות את ההמנון שכולם רגילים בו. אולי יותר קל לשנות כמה מילים ובשעה שכולם ישירו את ההמנון הרגיל, אני אשיר מילים יותר עדכניות, אבל באמת אני לא האדם שמוסמך לשנות את המנון המדינה. ובשביל לשנות המנון צריך החלטת ממשלה וכד'. ובשביל החלטת ממשלה צריך שהעם כולו ירצה להתקדם בשאיפות יותר גדולות.
ואולי באמת אין צורך לשנות את ההמנון, צריך רק לחזור להמנון המקורי, שם כתובה השאיפה לבית המקדש במילים מפורשות.
כך כתב נפתלי צבי אימבר בהמנון המקורי כמה בתים על בנין בית המקדש. באחד כתוב "כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת. עוד לא אבדה תקותנו וכו'. בשני כתוב על תיקון חצות שבו יהודים בכל הדורות התפללו בחצות הלילה על בנין בית המקדש. "כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת, וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת. עוד לא אבדה תקותנו וכו'.
ובכן אין צורך לשנות, רק להחזיר את המילים המקוריות של ההמנון ולשיר אותם. צריך להחזיר את הרעיון המקורי של הרצל להקים בית מקדש שיאיר לכל העולם צדק ערכים ואמונה. כך כותב הרצל בספר 'אלטנוילנד' שנכתב אחרי "מדינת היהודים".
הספר מתאר יהודי אירופאי ששכח את התפקיד של עם ישראל והתחיל להתבולל בין הגויים. בשלב מסויים בחייו הוא מרגיש כמיהה לחזור ליהדות שלו ומבקר בארץ ישראל. בפעם הראשונה שהוא מבקר הוא מוצא ארץ חרבה ושוממה. בפעם השניה שהוא חוזר אליה הוא מוצא מדינה מתקדמת ובנויה, והוא עולה לירושלים ורואה "בִּנְיַן עֲנָק מָלֵא הוֹד, שֶׁהֵאִיר בְּלִבְנַת זֹהַר וּבְכֶתֶם פָּז; גַּגּוֹ נִשְׁעָן עַל עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ, יַעַר שֶׁל עַמּוּדִים, וְעַל כָּל עַמּוּד כּוֹתֶרֶת זָהָב" כך מתאר הרצל את בית המקדש.
הרצל נזכר כי על הבית הזה התפללו במשך אלפי שנים בכל הגלויות. הוא מבין כי בוודאי הם לא התפללו לבית יפה בלבד, אלא לבית שתפקידו הוא להאיר את העולם כולו. לכוון אותו לערכים של צדק ומשפט. לערכים של אמונה.
אם אנחנו רוצים להיות נאמנים לשאיפות העם היהודי במשך אלפי שנים, אולי כדאי שכולנו נשיר התקוה את המילים המתאימות "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִבְנוֹת בֵּית מִקְדָּשׁ בְּאַרְצֵנוּ אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם". אנחנו נתחיל - כל העם אחרינו.
(המאמר התפרסם בעלון "זרעים" של בני עקיבא)