"מאחורי המאמר של ה'צמח־צדק' על 'שורש מצוות התפילה', עומד סיפור די דרמטי" אומר הרב מאיר קליין, מתלמידי הרב שטיינזלץ.
"המאמר נכתב על ידי ה'צמח צדק' בגיל צעיר – שש עשרה או שבע עשרה לכל היותר. הוא שמר את עצם קיומו בסוד, כי בחב"ד לא היה מקובל שחסידים כותבים מאמרי חסידות, ובוודאי שלא בגיל צעיר כל כך. בכל זאת, כשנודע לאדמו"ר הזקן שנכדו – הצמח צדק – כותב מאמרים, הוא ביקש מאשתו של הצמח צדק (שכבר היה נשוי), שהייתה גם היא נכדה שלו – שתביא לו את כתב היד כדי לראות אותו.
"הנכדה קיימה את מצוות הסבא הגדול, והביאה ערמה של כתבים שהייתה די גדולה ומכובדת. התוכן של אותם דפים, היה המאמר המדובר – "שורש מצוות התפילה". כשבעל התניא קרא את הכתבים האלה הוא מאוד התפעל ושמח שמחה גדולה. הוא קרא לכמה מזקני החסידים ובירך בפניהם 'שהחיינו', מתוך השמחה הגדולה על האור של הנכד. הוא נהנה לראות את הנכד שלו מבאר דברים עמוקים כל כך בצורה בהירה, יפה ושיטתית, וממשיך בכך את המסורת של לימוד החסידות.
"החלק הסבוך יותר של הסיפור היה, שכאשר ה'צמח צדק' שמע שאשתו לקחה את הכתבים ונתנה לסבא, הוא הקפיד עליה עד כדי שרצה לגרש אותה. הוא סבר שעליו לעיין בדין הזה – האם הוא יכול להמשיך לחיות עם אשתו, כיוון שיש בליבו עליה. בסופו של דבר, הסבא, בעל התניא, הבטיח לו כפיצוי שהוא יקבע אתו חברותא חדשה בחסידות, ורק אז התיישבה דעתו, והכל בא על מקומו בשלום".
ביריד ספרי החסידות השנתי, במסגרת אירועי י"ט כסלו בבנייני האומה, עתיד להופיע לראשונה ספר חדש של הרב עדין אבן ישראל – שטיינזלץ זצ"ל: 'ביאור למאמר שורש מצוות התפילה'. כידוע, בסוף הספר 'דרך מצוותיך' של האדמו"ר הצמח צדק מלובביץ', שעוסק באופן כללי בביאור מצוות התורה על פי דרך החסידות, מודפס מאמר ארוך ושונה בכמה מאפיינים משאר מאמרי הספר. שמו של המאמר הוא "שורש מצוות התפילה", והוא דן בהרחבה בנושאי עומק השייכים לעבודת התפילה. המאמר הוא ארוך ויסודי, ולא תמיד פשוט להבנה. הספר החדש בא לבאר, בדרכו המיוחדת של הרב שטיינזלץ, את דבריו העמוקים של ה'צמח צדק'.
הנשיא שז"ר לומד תניא
מקורו של הספר החדש, הוא בשיעורי החסידות של הרב שטיינזלץ. את דרכו כמלמד שיעורי חסידות החל הרב בגיל צעיר מאוד. שנים ספורות לאחר שחזר בתשובה בעצמו, ודבק בתורת החסידות בעוצמה, התחיל, בערך כבר מגיל 17, ללמד אותה במסגרות שונות ומגוונות, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הרב חי בכל מאודו את תורת החסידות, וראה בה מענה וצורך קריטי לנפש של כל יהודי, גם כאלה שחיים במרחק גדול – פיזי ומנטלי – מעולם של תורה ומצוות בכלל, ומשייכות לחסידות בפרט.
אחת המסגרות הראשונות בהן לימד הרב שטיינזלץ חסידות בדרכו הייחודית, נקראה "חוגי חן למשנת חב"ד". בירושלים של ימי קום המדינה, יסד הרב של שכונת בית הכרם באותם ימים, הרב אברהם חן זצ"ל, שיעור חסידות בביתו. הרב חן היה יהודי חריג מאוד בנוף של אותם ימים – ציוני ובעל השכלה כללית רחבה מחד, ועם זאת חסיד בלב ונפש מאידך. באי השיעור שייסד הרב חן, היו אנשי רוח ואינטלקטואלים ירושלמיים של אותם ימים – אנשים כדוגמת הסופרת מרים ילין שטקליס, המשוררת זלדה, הפילוסוף הוגו ברגמן, ומי שלימים נתמנה לנשיא המדינה – זלמן שז"ר. אלו היו יהודים שוחרי השכלה, שהמכנה המשותף שהביא אותם ללימוד חסידות, היה חיפוש רוחני בתוך עולם אינטלקטואלי מודרני. לאחר פטירתו של הרב חן נקרא השיעור השבועי על שמו, כשבמשך תקופה מסוימת מי שהעביר את השיעור היה הרב ש"י זוין זצ"ל. בשלב מסוים, ביקש הרב זוין מהרב שטיינזלץ – הצעיר לימים – ללמד את השיעור במקומו.
הסגנון של האברך הצעיר עורר עניין גדול אצל חבורת אנשי הרוח הירושלמית, כפי שכתבה זלדה במכתב: "האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא', יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה (=חרצית) מתולתלת וריחנית. פתאום נראו לי הפרחים הללו, כפסוקים בוערים מספר הקבלה".
גם הרבי מלובביץ' התעניין מאוד בנעשה בשיעור המדובר, כשהנשיא שז"ר התייעץ אתו אילו מאמרים ללמוד, והרבי מצידו הדריך וגם ביקש לשמוע פירוט על אופי הלימוד. תיאור נוסף של השיעור באותם ימים, נשלח אל הרבי על ידי ידידו של שז"ר, יהודי חסידי בשם הרב שמואל זלמנוב:
"למראה עיני התגלה מחזה שלא הורגלתי לראות. מסביב לשולחן גדול בסלון ישבו כעשרים איש מבעלי מדע מפורסמים ובתוכם הפרופסור הוגו ברגמן ועוד, וספרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה). מר עדין שטיינזלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעניין שבירת הכלים. מר שז"ר ישב בראש השולחן מן הצד וכולם שומעים מקשיבים ברציניות וגם מתווכחים עמו וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בענייני חב"ד.
"האברך מר עדין שטיינזלץ עטור זקן ופאות ארוכים (בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר העניינים בטוב טעם ודעת שכלי… אחר הלימוד כשעה/שעה וחצי, כובדו המסובים בתה ומשקה ומזונות. מר שז"ר התערב איזה פעמים בוויכוחים בהבנת העניינים. יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות".
מאז שהתחיל הרב שטיינזלץ ללמד את השיעור, במשך יותר מחמישים שנה, נשמרה הקביעות של שיעור החסידות בימי חמישי, כשהוא פושט ולובש צורה ומקום – בבית הנשיא, בבית הסטודנט בטלביה ועוד, ובסופו של דבר במרכז שטיינזלץ בנחלאות.
במהלך השנים, מירב המאמצים של הרב שטיינזלץ בתחום הכתיבה התורנית, התמקדו יותר בספרות תורנית כללית – ביאור התלמוד, הסידור והתפילה ועוד. אמנם הרב פרסם גם קבצים בתחום החסידות – כגון פירוש לסיפורי מעשיות של ר' נחמן ועוד – אבל כנראה, שדווקא את שיעוריו בחסידות, שאותם הרב ממש היה חי, הוא לא תכנן להעלות על הכתב. למעט הסדרה הנפלאה של התניא המבואר, שגם את הוצאתה יזם למעשה תלמידו של הרב שטיינזלץ, הרב מאיר הנגבי שליט"א, כמעט ולא יצאו לאור חיבורים על פי שיעורי החסידות הרבים שהעביר הרב.
רק לאחר פטירת הרב, לפני כשנתיים, יזמו כמה מתלמידיו פרויקט רחב היקף בשם 'שערים לחסידות', שספר הביאור על שורש מצוות התפילה הוא הסנונית הראשונה שלו. בשלב ראשון, אחרי שהוציאו מהמחסנים קלטות מעלות אבק של השיעורים מ'חוגי חן' ותמללו את התוכן שלהן, התחילו התלמידים להפיץ חוברות של שיעורי הרב על מאמרים בחסידות. התגובות שקיבלו מהשטח היו נלהבות – מבתי כנסת בציבור הדתי לאומי, דרך שטיבלאך חסידיים בבני ברק וכלה בחסידי חב"ד שנעזרו בביאורים החדשים. במשרדי מרכז שטיינזלץ התקבל הרושם של צמא גדול לדבר ה'. היוזמים קיבלו עידוד והם ממשיכים לעבד שיעורים, כדי ליצור סדרה של ממש משיעורי הרב שטיינזלץ על מאמרי חסידות.
מה מייחד את 'שורש מצוות התפילה' ממאמרים אחרים ב'דרך מצוותיך'?
"המאמר הזה הוא אמנם חלק מספר 'דרך מצוותיך' ומודפס אתו מאז המהדורה הראשונה של הספר, אבל הוא בכל זאת שונה משאר הספר" עונה עורך הספר הרב מאיר קליין. "אמנם הוא מתחיל כביכול באותו ז'אנר של הסבר המצוות על פי החסידות, אבל המבנה שלו שונה מאוד. הוא הרבה יותר ארוך מכל שאר המאמרים בספר, ואפשר להבין למה – התפילה היא נושא מאוד מרכזי בחסידות, ולכן בה, ה'צמח צדק' מרחיב מאוד. בנוסף, הנושאים שבהם הוא מטפל, הם ממש אבני יסוד בכל הגישה של החסידות בכלל. במכתבים של הרבי מלובביץ', הוא התייחס כמה וכמה פעמים לספר דרך מצוותיך כספר מבוא ללימוד חסידות בכלל, והעולה על כולם – שורש מצוות התפילה, שבונה את היסודות הכי בסיסיים בחסידות. הרבי המליץ לאנשים שמתחילים בחסידות ללמוד את המאמר הזה בתחילת דרכם בלימוד החסידות".
הביאור החדש של הרב שטיינזלץ יהיה זמין לרכישה ביריד החסידות במסגרת אירועי 'צמאה' בין התאריכים י"ד כסלו-י"ט כסלו תשפ"ג, 8-13.12.22