שבוע טוב
שבוע טובערוץ 7

שירות פרסומי לציבור

את השורות הבאות נא לקרוא בנעימה קריינית:

בעל עסק או חברה, איש ציבור והנהגה, אל תפספס את ההזדמנות החד פעמית שלך לחסוך עשרות אלפי שקלים. זו השעה שחכית לה שנים. לא משנה אם אתה בנק, אוניברסיטה, מנהל מכולת או שולה פנינים, זו ההזדמנות שלך לפרסומת חינם, לעסק שלך, לאג'נדה שלך ובכלל, לעצם קיומך.

ממש לא משנה מה אתה מוכר ואם אתה מוכר משהו בכלל, העיקר שתודיע שאתה מתכוון להילחם באפליה, להיאבק בגזענות, לא לתת שירות לתומכי החוקים של אורית סטרוק ושמחה רוטמן (ואם אפשר, אז סתם להודיע שאתה שונה את השניים הללו) ומיד תקבל חשיפה אדירה בתקשורת, פרסום חינם, הזמנה לראיונות, כתבות מהללות וכותרות משבחות, והכול בחינם.

נצלו את ההזדמנות מהר, כי עוד מעט לא יישאר.

ברכות

מצוין. עכשיו כולם מבטיחים שלא לאפשר פוליטיזציה של הצבא או של מערכת החינוך. יפה. באמת הגיע הזמן. עכשיו יוציאו את שוברים שתיקה ודומיהם ממערכת החינוך, ינתקו קצינים בכירים בצה"ל מיועצים בעלי עבר פוליטי (מאוד מסוים) מובהק. מי יודע, אולי יגיעו ימים טובים והפוליטיקה תצא גם מבית המשפט. שיהיה בשעה טובה.

ללא בושה

מדהים שמישהו עדיין מאמין באובייקטיביות של התקשורת הממלכתית וההגונה שלנו אחרי כל מה שקורה במחוזותינו.

איך אתר אינטרנט חדשותי, או לפחות כזה שרואה את עצמו חדשותי, כמו YNET, מרשה לעצמו לפרסם כתבה ראשית שמתייחסת לכהונתו הנפתחת של יואב גלנט כשר ביטחון כשמעליה הכותרת 'השכפ"ץ של צה"ל מול בן גביר'? אין בושה, אין כלימה, אין הגינות, אין ניסיון להיראות מאוזן, אין אפילו בדל ניסיון להסתיר את המגמתיות ואת האג'נדה של האתר העאלק-חדשותי. כלום. בן גביר הוא אויב האומה שמתכנן להרוס את הצבא ומולו יתייצב כמגן אחרון יואב גלנט. ולדבר הזה הם קוראים חדשות.

אויב העם הוא אדם אחד שמבקש, לא עלינו, לאפשר לו לעמוד בהבטחותיו לבוחריו. לחיי האובייקטיביות.

שיחה מדאיגה

הזדמן לי בימים האחרונים לשוחח עם גורם בכיר מאוד בגוף שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא מאבק באנטישמיות בשם העם היהודי השוכן בציון. את השיחה קיימנו בעקבות הכרזת נשיא ארה"ב על כוונתו להקים סוכנות למאבק באנטישמיות, החלטה מבורכת וחשובה כמובן, אבל רציתי לברר מה הציפיות הישראליות מסוכנות חשובה שכזו.

הגורם הבכיר (מאוד) הפליא בשבחים לנשיא האמריקאי והסביר שסוכנות כזו תעודד הצטרפות של עוד ועוד מדינות לאמנה הבינלאומית נגד אנטישמיות, אמנה שגם מגדירה במדויק מהי אנטישמיות. שאלתי מה נכלל באותה הגדרה, והבכיר (מאוד) הסביר לי שלא רק התנגדות לקיומו של העם היהודי נחשבת לאנטישמיות אלא גם התנגדות לקיומה של מדינת ישראל ואף מחיקתה של ישראל מספרי הלימוד נחשבות כאנטישמיות, ועוד כהנה וכהנה.

בנקודה הזו העליתי בפני הגורם הבכיר (מאוד, כזכור) את השאלה שבוודאי צצה גם במוחכם כעת – אם השאיפה בישראל היא שעוד מדינות יצטרפו לאמנה שאוסרת למחוק את ישראל מהמפות, איך קורה שהגוף של אותו בכיר (מאוד) עצמו, גוף המייצג במידה לא מבוטלת את עמדתה הרשמית של ישראל, לא נלחם באנטישמיות הפלשתינית שמוחקת את ישראל מכל מפה ומכל ספר לימוד? מה בדיוק אנחנו רוצים מהעולם כשאנחנו בעצמנו סופגים בשתיקה אנטישמיות מתחת לאף?

לא אלאה אתכם בתשובות שקיבלתי מאותו גורם (בכיר... כידוע לכם), אבל זה הסתכם בתשובות שנעות בתפר שבין מביכות למעליבות. 'אצל הפלשתינים זה פוליטי' ו'אני לא רוצה להיכנס לעניין הפוליטי', 'אצל אבו מאזן זה משהו אחר...' ועוד תופינים מהזן הזה. עלו בתוהו כל ניסיונותיי להסביר את מה שבעיניי פשוט וטריוויאלי כל כך, שאי אפשר להצדיק אנטישמיות פלשתינית באותה נשימה שבה נאבקים בהתבטאות אנטישמיות עלומה בדרום אמריקה. לתחושתי הגורם הבכיר (מאוד) לא אהב את הכיוון שאליו הולכת שיחתנו והעדיף שנסיים אותה בנקודה הזו וכך היה.

אז רציתי רק לומר לאותו גורם בכיר (וכו') עוד נקודה אחת: אתה ובכירים מסוגך בהחלט צודקים. יש הבדל מאוד גדול בין האנטישמיות של הרש"פ לבין זו שמפוזרת ברחבי העולם. בעולם התופעה מסתכמת בדרך כלל בהפגנות הקוראות להחרים את ישראל, בשריפת דגל ישראל, אולי בהעלבת יהודי או אפילו התנפלות מאוגרפת על נושאי סממנים יהודיים. כל אלה תופעות מגונות ומכוערות שיש למגר בכל דרך, אבל האנטישמיות של הרש"פ שונה. היא קצת יותר חמורה. הזן הזה של אנטישמיות מתוזמר על ידי הנהגה שמממנת אותו ומשמנת אותו במיליונים רבים. בנוסף, הזן הזה מוליד בקצהו רצח ממשי של יהודים.

תלמיד בבית ספר פלשתיני שבספרי הלימוד שלו ישראל לא קיימת, שבתרגילי החשבון שלו סופרים שאהידים, שבקייטנה שלו מאמנים אותו בנשק להילחם בישראל, שאחר הצהריים מתכנס להפגנות הקוראות 'מוות לישראל', שבמסגד שבהצגות התיאטרון שלו מתפארים ברצח יהודים, שטורניר הכדורגל שהוא משתתף בו נקרא על שם ארכי מחבלים ושבדרך הוא עובר כל יום בכיכר על שם טובח ביהודים, בסופו של יום הופך להיות הרוצח הבא. אם נגד זה ארגון שמייצג את מדינת ישראל לא נלחם, מה לנו כי נלין על העולם?

כותרת ראשית

הכול תלוי בכותרת, ובימים הללו פתחו הקופירייטרים של השמאל מחלקה מיוחדת שכל תכליתה עיצוב כותרת שתשנה לנו את התודעה. מיטב הכישרונות נמצאים שם וחייבים להודות, הם עושים עבודה יפה. הרי אם רק היו מחליפים את הכותרת מ'חוק האפליה' ל'חוק חופש המצפון והדת לרופאים' הכול היה נראה אחרת, נכון?

לא יעזרו כל הסבריה של אורית סטרוק שאיש לא ביקש למנוע שירות ממישהו, אלא בסך הכול לא לאסור בחוק מרופא לפעול לפי אמונתו הדתית. בעיניהם מדובר בחוק אפליה, אז זה מה שזה וזהו.

כאן המקום להזכיר את הציטוט שהתרוצץ השבוע בלא מעט מקומות, וגם אם ראיתם אותו כדי לתת עליו עוד כמה שניות של מחשבה: "הרופא רשאי שלא לתת טיפול רפואי לבקשת המטפל אם הבקשה מנוגדת לעמדתו המקצועית, למצפונו או לאמונתו. בנסיבות אלו הרופא יפנה את המטופל, במידת האפשר, לרופא מתאים אחר". זה כזכור לא ציטוט מדבריה של אורית סטרוק, אלא מכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית. אז מה יהיה עכשיו? גם את ההסתדרות הרפואית יחרימו בנק דיסקונט ושאר חברות הפופוליזם?

בין המותר והאסור

ובאותו עניין. זוכרים את ההחלטה לאסור על מטפלים נפשיים לסייע למי שמבקש מהם עזרה בעקבות בלבול מגדרי? מוזר לראות שאותם אנשים שקיבלו את ההחלטה ההיא רוצים כעת לחייב רופאים לבצע טיפולי המרה גופניים גם בניגוד לאמונתם הדתית. לשם כך הם מנופפים בשבועת הרופא וחובותיו. אז איפה היו השבועות הללו כשמדובר היה בחובת המטפל (במידה מסוימת גם הוא רופא, של הנפש) להיענות לבקשת מטופל לסייע לו?

מסתבר שיש טיפולים שאסור לתת ויש טיפולים שחייבים לתת, וזה ממש לא קשור למצוקת המטופל או לחובת הרופא. הכול לפי אג'נדת הצודקים הנאורים והחכמים.

להערות ולהארות שלכם: [email protected]