התחלה// נולד בבית החולים קפלן ברחובות, שלוש שנים לאחר שהוריו עלו ארצה מתוניסיה והתמקמו באשדוד. כשהגיע לגיל חמש עברה המשפחה לחולון ומשם לתל אביב, סמוך לכיכר המדינה.
אבא// ברנרד מאיר ז"ל. "היה יתום מגיל שנה. כל מה שהשיג היה בעשר אצבעותיו". לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, עבד בחברת התעופה 'אייר פראנס' עד שמונה למנהל החברה בישראל. "למרות שהייתי יותר גבוה ממנו, אני מרגיש שאני לא מגיע לברכיים שלו. כשקיבלתי את התפקיד בכנסת, דבר ראשון הלכתי לקבר שלו, להגיד לו תודה".
אמא// ז'קלין סמחה (85). "אישה נפלאה ומופלאה, גידלה אותנו בצורה הכי יפה שיש. אשת חסד אמיתית. על חלק מהחסדים שמענו רק בשנים האחרונות מהאדמו"ר מקוז'ניץ, שבבית מדרשו בתל אביב הייתה מתפללת שנים רבות בשבתות". עבדה כמורה וכמרצה לצרפתית. "הכי טובה בארץ. הביאה לעולם את השיטה האודיו־ויזואלית ללימודי שפה".
באוויר// בגלל שאב המשפחה עבד בחברת התעופה 'אייר פראנס', "עוד בתקופה שאנשים בקושי התחילו לטוס", הוא מצא את עצמו נוסע פעמיים־שלוש בשנה לצרפת.
שגריר היהדות בבית הספר// בעקבות הרצון של ההורים שירכוש ידע בשפות נוספות, הם שלחו אותו ללמוד בבית הספר הצרפתי 'קולג' דה פרר' ביפו ביסודי, ובבית הספר האנגלי 'טביתא' שפועל בחסות הכנסייה של סקוטלנד בתיכון. "התרועעתי הרבה עם ילדים של דיפלומטים זרים. מאחר שאני נכד של רב ואמא שלי תמיד שמרה תורה ומצוות – הייתי שגריר היהדות בבית הספר. זה רק חיזק עוד יותר את מה שהפכתי להיות היום".
אקדמאי צעיר// את לימודי התיכון סיים בגיל צעיר יחסית, ואת תעודת הבגרות קיבל בהיותו בן שש עשרה. משם פנה ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. "בחרתי בבר אילן בגלל שמלמדים שם לימודי יסוד ביהדות. זה היה לי חשוב כי הם היו חסרים לי בבית הספר".
חיל הים// התחנה הבאה הייתה צה"ל. "שירתי בחיל הים, שם הייתי קצין במחלקת אמל"ח. היה שירות מעניין".
לימודים ונישואים// לאחר השחרור מצה"ל נסע לצרפת. למד באוניברסיטת סורבון בפריז, "כדי להמשיך לתואר שני שהתמקד ביחסים בינלאומיים". במהלך לימודיו פגש את אוריאן. השניים נישאו ונולדה להם בת. זמן קצר לאחר מכן החבילה התפרקה ודרכיהם נפרדו. "אנחנו עדיין חברים מצוינים".
עיתונאי// עוד קודם לכן החל לעבוד כעיתונאי בעיתון מעריב, בהתחלה בתור כתב לענייני ספורט ובהמשך עסק בתפקידי כתיבה ועריכה במדורי הספורט והכלכלה של העיתון. בשנת 1988, בהיותו בצרפת, החל לשמש שליח העיתון בפריז. שנתיים לאחר מכן עבר לעיתון המתחרה ידיעות אחרונות, באותו תפקיד.
במדינות האויב// בזכות דרכונו הצרפתי נכנס למדינות שאין למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים איתן. "במהלך השנים ביקרתי ב־94 מדינות, מתוכן ב־16 מדינות ערביות". בין המקומות שמהם דיווח: איראן, לבנון, סוריה, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, תימן, עיראק ואפגניסטן. "נסעתי הרבה בעולם".
ללא מורא// במהלך השנים ערך ראיונות עם אין־ספור מנהיגי עולם. "בין השאר ראיינתי את המנהיג הלובי מועמר קדאפי, נשיא סוריה בשאר אל־אסד ונשיא איראן מוחמד ח'אתמי". בנוסף לכך עסק בסיקור של אירועים כמו מבצע שלמה, וכן מלחמות, כולל מלחמת קוסובו, מלחמת עיראק ומבצע 'ענבי זעם' בלבנון – כשהוא נמצא בצד הלבנוני. "כשהעיתון היה מבקש ממני לנסוע לאיראן למשל, או לביירות בזמן פעולת צה"ל – הייתי מנשק את המזוזה ואומר לבורא עולם 'אשמח מאוד אם תתלווה אליי'. תמיד הרגשתי שה' איתי, אף פעם לא הייתי לבד".
חשוף בשטח האויב// "פעמיים זיהו אותי, בסוריה ובאיראן. בסוריה הייתה לי בעיה והצלחתי לברוח בזמן, אבל באיראן – כשהייתי בעיר קשאן, המדריך שלי מהפעם הקודמת זיהה אותי. כשמישהו מזהה אותך באיראן זאת לא הבשורה הכי טובה. המזל הגדול שלי היה שהוא לא ידע מאיפה הוא מכיר אותי ויצאתי מזה בשלום".
בשירות המדינה// בשנת 2004 קיבל פנייה משר החוץ דאז סילבן שלום לקבל על עצמו את תפקיד שגריר ישראל במאוריטניה, מדינה מוסלמית־ערבית, והוא נענה לאתגר. "בין השנים 2008-2004 הייתי שגריר של מדינת ישראל במאוריטניה. זה היה זמן קצר לאחר האינתיפאדה השנייה, הרבה מאוד שגרירויות ישראליות סגרו את שעריהן או שסגרו בפניהן את השערים. זאת הייתה מדינה לא קלה, אין שם יהודים או בתי כנסת. בסוף הצום הייתי סופר את הכוכבים בשמיים".
עורך ראשי// עם תום כהונתו כשגריר חזר לארץ וקיבל הצעה לערוך את חדשות החוץ בעיתון ישראל היום, תפקיד שמילא במשך עשור ובסופו קיבל הצעת קידום: להחליף בתפקיד את העורך הראשי של העיתון, עמוס רגב. מ־2017 עד 2022 היה העורך הראשי של ישראל היום. "סיקרתי את מאורעות האביב הערבי והבחירות בארצות הברית, קיימתי שלל ראיונות עם הנשיא טראמפ ועוד הרבה דברים מעניינים. דאגנו גם לחזק את חוק הלאום. הייתה לי זכות ענקית להיות העורך של עיתון ימני בישראל".
עם נשיא איראן// במהלך תפקידו כעורך ראשי ראיין את נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד. "פגשתי אותו במהלך כינוס ועידת הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (ECO) שהתקיימה באיסטנבול שבטורקיה. הצגתי את עצמי כעיתונאי צרפתי, ראיינתי אותו כמה דקות ואפילו הצטלמנו יחד".
מתמודד// לקראת הבחירות לכנסת ה־25 הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת במסגרת הרשימה הארצית. הוא נבחר למקום ה־19 ושובץ במקום ה־27 ברשימה לכנסת. הוא היחיד מבין המתמודדים בפריימריז הארצי שלא כיהנו כחברי כנסת קודם לכן שהגיע למקום ריאלי לכנסת.
חבר כנסת// עם היוודע תוצאות הבחירות, שבהן קיבלה רשימת הליכוד 32 מנדטים, הפך לחבר כנסת מן המניין. "בדיוק כמו שחציתי את הקווים ב־2004 כשהפכתי מעיתונאי לשגריר. אני לא רואה בזה חציית קווים אלא המשך טבעי. בשניהם אני משרת את הציבור, רק שכאן יש הבדל עצום: כעיתונאי אתה מאיר את הזרקור על בעיות וכחבר כנסת אתה יכול לפתור אותן. עם השנים התבגרתי והפכתי למנוסה יותר, כך שהגיע הזמן להצטרף למפלגה שכל חיי הצבעתי לה ועכשיו אני חלק ממנה וזה כבוד גדול".
יעדים// "אני מקווה להביא לידי ביטוי את החוזקות שלי, שהן נושאי תקשורת וחוץ, ולתרום בהן. התפקיד שלי הוא לשרת את הציבור. כמה שאצליח לעזור יותר, כך ארגיש סיפוק גדול יותר. יש לי יעדים, אבל אני לא נעול רק עליהם ופתוח להרחיב אותם. לא מזמן הגעתי לארגון על"ה. הביקור שם פתאום עורר בי את הרצון לעזור לילדים המיוחדים והנפלאים שיש שם. זה לא דבר שתכננתי מראש. החיים הם מסע שבמהלכו אנחנו נקלעים לאירועים ולבקשות, ואנחנו צריכים להיות פתוחים עם לב רחב ועיניים פקוחות לרווחה".
החצי השני// רות, עובדת בתחום החינוך בגיל בית הספר היסודי. "אני בועז והיא רות. הכרתי אותה בשנת 2004 במהלך טיסה להודו. אז קראו לה ונסה. זה היה עוד לפני תהליך הגיור הארוך שעברה. הקמנו משפחה בישראל ויש לנו שלושה ילדים יחד".
הנחת// ארבעה ילדים. מאי (31), מיכל (17), דוד (9) ונעמי (8).
אם זה לא היה המסלול// "זה יכול להיות רק ככה. כשהייתי ילד חלמתי להיות עיתונאי או דיפלומט או מרצה. בסוף הפכתי להיות עיתונאי, דיפלומט ופרלמנטר".
במגרש הביתי
בוקר טוב// סדר היום מתחיל בשמונה בבוקר ולפעמים גם בשבע, כשיש ראיונות טלפוניים. משם ממשיך הלו"ז העמוס עד חצות הליל וכולל מליאות, פגישות, ראיונות לתקשורת, ביקורים, סיורים והשתתפות בשמחות ולוויות. "איש ציבור כשמו כן הוא – שייך לציבור. זה מסוג התפקידים שהלו"ז מאוד אלסטי והיום מאוד ארוך. בזה שהלכתי לפוליטיקה הארכתי את חיי, כי הימים הם מאוד ארוכים".
פלייליסט// "מאוד אוהב את ישי ריבו. במוזיקה הקלאסית, מאז שהייתי קטן אני מאוד אוהב את צ'ייקובסקי".
השבת שלי// "סוף סוף אני עם בני משפחתי, היות שבמהלך השבוע אני לא רואה אותם הרבה. בבוקר אני הולך לבית הכנסת עם בני ובתי. הדבר שהכי גורם לי להטעין מצברים זה ברכת כהנים במוסף. בשחרית הילדים עדיין משחקים בחוץ עם החברים, אבל במוסף הם מגיעים אליי להתברך מתחת לטלית. זה הרגע הכי חזק של השבוע".
דמויות מופת// משה רבנו. "יש נביא גדול ממשה רבנו? ענווה, הובלת העם והאומץ להתעמת". ויהושע בן־נון. "היושרה שלו למלא את השליחות שלו יחד עם כלב בן־יפונה. התפילה האהובה עליי בבית הכנסת - ולא בגלל שזה סוף התפילה - היא 'עלינו לשבח'. רק איש מופת יכול לנסח תפילה כזאת".
מפחיד אותי// "אובדן. אני אדם מאוד אוהב ומאוד קשור וזה הדבר שהכי מפחיד אותי".
משאלה// "להצליח בשליחות. שיגידו שהייתי טוב בתפקיד, שנכדיי וילדיי יהיו גאים בי".
כשאהיה גדול// "סבא. אין דבר יותר יפה מזה".
לתגובות: yosefpr@gmail.com
***