אחרי שלוש וחצי שנים של משבר פוליטי הוכרע המאבק באופן חד־משמעי. היה מקום לצפות שהצד המפסיד בבחירות לכל הפחות ימתין להקמת הממשלה החדשה, ייתן לה תקופת חסד מסוימת, אולי גם יעשה לעצמו איזה חשבון נפש קטנטן לראות כיצד הובס בבחירות דמוקרטיות גם אחרי שצירף למחנהו את אויבי ישראל הגרועים ביותר, ומצד שני את כל מה שהם מכנים "הימין הליברלי". היה מקום לצפות שלפחות לזמן מה יאפשרו למדינה להתנהל כפי שהיה כאן עד שהוסרו כל הבלמים במטרה להדיח את נתניהו ולהמליך תחתיו כל מי שיבוא, ובלבד שירקוד לצלילי החליל של ישראל הראשונה.
אך כעת מתברר שלא רק מאה ימי חסד הם לא מוכנים לתת, אלא עוד בטרם קמה הממשלה, ראש הממשלה היוצא לפיד קורא למרי אזרחי, ממריד ראשי רשויות לא לשתף פעולה עם נציגי ציבור נבחרים, גדי איזנקוט קורא למיליון איש לצאת לרחובות, והמהדרים מזכירים לכולנו ש"גם היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית", והם "לא עובדים אצלנו", "לא נמצאים כאן רק כדי לשלם מיסים" וקלישאות נוספות. הרוח המשותפת לכולן היא שתוצאות הבחירות אינן רלוונטיות במיוחד, כי הציבור הנאור והמתקדם יודע מה טוב בשבילנו, הנתינים הנבערים.
תהיה זו טעות לראות בביטויים הללו תסכול בעקבות ההפסד בבחירות. מדובר במשהו עמוק הרבה יותר, ומסוכן הרבה יותר. "השמאל שכח מה זה להיות יהודים", אמר בשעתו נתניהו, אבל היום מתברר שגם כלפי הדמוקרטיה כביטוי לרצון העם פיתח השמאל סוג של אלצהיימר.
דמוקרטיה, אמרנו? אבל כעת יסבירו לנו טובי הפרופסורים, המשפטנים, הפובליציסטים והאקדמאים המלומדים, שארנקיהם מרופדים בכסף אירופי של שונאי ישראל – אתם לא מבינים מה זו דמוקרטיה! דמוקרטיה זו לא רק שיטת ממשל, מה שנקרא "דמוקרטיה הליכית", דמוקרטיה זו מערכת ערכים, ובלשונם: "דמוקרטיה מהותית".
מדובר בהמשך ישיר לאמרתו האלמותית של הכהן הגדול שלהם, השופט אהרן ברק, אשר קבע כי בית המשפט צריך לפסוק על פי ערכיו של "הציבור הנאור". הם יודעים מה נכון, והעובדה שהמפלגה שלהם לא עברה את אחוז החסימה לא ממש מטרידה אותם. ממילא הם מרושתים היטב בכל מערכות השלטון – במערכת המשפט, בתקשורת, בצבא, ובכל מקום שיש בו השפעה אמיתית. וכך ימשיכו לפמפם על הדמוקרטיה המהותית, אשר מקדמת ערכים של שוויון, זכויות הפרט וביטול כל ערך יהודי.
הם לא מאמינים בשלטון העם. הם יודעים היטב שהעם כבר מזמן לא איתם. הניסיון הנואש שעשו כאן בשלוש השנים האחרונות לרתום אליהם את כל ממורמרי הימין ביחד עם תומכי המחבלים והשמאל הרדיקלי – ניסיון זה התגלה מבחינתם כפרפור הגסיסה של המאבק להשפיע על דעת הקהל באמצעים דמוקרטיים. אפילו הונאת המאה של בנט לא עזרה להם. ולכן הם עברו שלב, לשלב שאחרי הדמוקרטיה.
בשבילם הבחירות אינן אלא מטרד שצריך להיפטר ממנו, ולכל הפחות לגמד אותו. הם יחליטו מי חשוך, מי גזען, מי פרימיטיבי ומי לא ראוי לכהן, ובאיזה תפקיד. כל זאת בשם "הדמוקרטיה המהותית". מדובר במכבסת מילים שנועדה ליצור כאן עריצות של השמאל הקיצוני, אשר ביחד עם האויב הערבי שואף להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. השופרות שלהם מיישרים קו עם המהלך, ולכן אנחנו שומעים חדשות לבקרים על "קץ הדמוקרטיה", "סופה של המדינה" וכיוצא בכך.
המשימה החשובה ביותר לפנינו כיום היא לפני הכול - לשים עליהם פס. שלא יבלבלו לנו את המוח עם דמוקרטיה מהותית. לנו יש תורה, אשר קובעת מהו ערך נכון וכיצד ליישם אותו. מכיוון שאיננו רוצים מלחמת אחים, חלילה, אנחנו נמנעים מלהתקומם נגד השלטון, אף שאינו נוהג על פי תורה. אנחנו מודעים לאסונות העלולים לבוא על העם והמדינה בשל כך, ובכל זאת לא הרמנו נשק כדי להקים כאן את מלכות ה', כל עוד אין זה רצון העם בכללותו. אך בוודאי לא נשלים עם כך שמיעוט יכפה עלינו את ערכיו הנלוזים, ויהלך עלינו אימים כדי שניישם את המדיניות שלהם גם אחרי שהעם שלח אותם לאופוזיציה, ואף אל מחוץ לכנסת. כשיושלם התהליך המבורך של חזרת עם ישראל לשורשיו, ויהיה כאן רוב שיחפוץ במדינת התורה, לא נהסס ונגשים את החלום שאבותינו ואבות אבותינו חלמו עליו במשך כל שנות הגלות הנוראה.
יהדות מהותית – יהדות של תורת חיים המקיפה את כלל המציאות וחולשת על כל שטחי החיים של הכלל והפרט – זוהי מגמתנו. כדאי מאוד להתחיל להכין את תוכניות הפעולה, כדי שכבר בזמן הקרוב נתחיל ליישם את מה שניתן בלי מורא, בלי להתנצל, בלי להתרפס ובלי ליפול למלכודת של חסידי "הדמוקרטיה המהותית".
הכותב הוא יו"ר אגודת קדושת ציון – התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש
***