במשך שש שעות תמימות ישבו צוותי המשא ומתן של יהדות התורה והליכוד לאורך יום האתמול ודנו בקווי היסוד של הממשלה הבאה העוסקים בענייני דת ומדינה.
בין היתר ניסו נציגי יהדות התורה להסדיר הקלות בתחבורה לבחורי ישיבות ובדומה לסטודנטים, דנו בסוגיית הגיור ההלכתי ובשאלת סעיף הנכד, עסקו בגובה התיקון התקציבי לשחיקה ההיסטורית בתקציבי החינוך החרדי, באפשרות העלאת תקציבי הישיבות ובעוד נושאים האמורים להטיב עם המשפחה החרדית בישראל.
אולם הפיל הגדול שבחדר היה חוק הגיוס. והסיבה ברורה.
מזה למעלה מעשור שממשלות בישראל נופלות אך ורק בעטיו של הקונפליקט המדמם סביב גיוס בחורי ישיבות לצה"ל. הסוגיה הנפיצה הזו קרעה את המערכת הפוליטית בישראל ובמידה מסוימת אף הגדירה מחדש את צביונו של המחנה האמוני בישראל אל מול הרוב החילוני בה.
למי שזיכרונו לא בגד בו זוכר קרוב לוודאי כיצד טולטלה ממשלת נתניהו השניה בשלהי כהונתה על גבו של סיפור הגיוס החרדי. לאחר שאהוד ברק כשר ביטחון צולע סירב לתמוך בחידוש חוק טל, חבר אליו אביגדור ליברמן והקואליציה נדרשה להתכנס סביב חוק פיזור הכנסת.
ברגע האחרון ביצע שאול מופז האופוזיציונר ריקוד לולייני עם 'קדימה' זיכרונה לא לברכה, נכנס לקואליציה בהבטחה כי הוא ימציא יהיה זה שימציא את הגלגל ההיסטורי, הקים את 'וועדת פלסנר' בראשות חבר הכנסת דאז יוחנן פלסנר, וכעבור ארבעה חודשים הושלך החוצה בלחץ הציבור מבית – ושוב בחירות.
אבל למה לנו להרחיק אחורה. הפלונטר הפוליטי המרכזי ששמט מישראל יציבות שלטונית במשך שלש שנים וחצי היה קונפליקט הגיוס החרדי.
בערב הדרמטי שרשם את הדד-ליין האחרון להרכבת ממשלה לאחר בחירות 2019 א', התרוצצו הנציגים החרדיים בלשכת נתניהו עם מתווי גיוס שונים שיפיסו את דעתו של אביגדור ליברמן אך ללא הצלחה. זה האחרון התעקש שלא לזוע מילימטר מהנוסחה אותה עיצב כשר ביטחון עד אותה מערכת בחירות – וכך חלפו להן שלש שנים וחצי עם כאוס פוליטי חסר תקדים.
היתרון הימני האמוני של 64 מנדטים בבחירות האחרונות אותת למפלגות החרדיות שהגיע עת דודים, שהנה נקלעה הזדמנות הפז לה ייחלו במשך שנים באמצעות הסדרה יסודית שתסלק אחת ולתמיד את כאב הראש שמוטט ממשלות והעצים את השנאה כלפי המגזר החרדי.
הפיתרון הטבעי היה פסקת ההתגברות. את החרדים מעניינת פסקת התגברות כשלג דאשתקד. רק שהם רוצים בדיוק את שנתניהו רוצה: שלטון יציב ושקט. וזה יקרה רק כאשר יושמו אזיקים על ידיו של בג"ץ בסוגיית גיוס בני הישיבות.
מנגד הלחץ הציבורי שהופעל על נתניהו ביממות האחרונות גרם גם לצוותי המשא ומתן של המפלגות החרדיות לנסות ולאלתר נוסחאות חלופיות שייתכן וייתרו את השימוש בפסקת התגברות.
כך נולד חוק יסוד לימוד התורה.
החקיקה הזו נולדה למעשה ב-2018 כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון והמפלגות החרדיות ביקשו להסדיר את הסוגיה מולו באמצעותה. ליברמן זרק את הנציגים החרדים מהחדר וסירב לשמוע על כך. שלש שנים וחצי אחרי, הפעם יש לכך רוב פוליטי מובהק.
משפטנים שונים מעריכים כי במידה ויחוקק חוק יסוד לימוד התורה שיכיר בערך לימוד התורה כשם שישראל מכירה בערך כבוד האדם וחירותו בג"ץ יתקשה להפעיל מולו את ערך השוויון ולבטל את חוק הגיוס הבא.
לפי שעה הדיונים בחדרים הסגורים בעניינו עדיין לא הסתיימו, בעיקר בשל וויכוחים משפטיים סביבו. ימים ספורים יגידו האם אחד הקונפליקטים הפוליטיים הכי טעונים בישראל יבוא אל פתרונו ההיסטורי.