את יצחק קלפטר, שהלך אתמול לעולמו, באמת שאין צורך להציג. השירים שיצר מדברים בעד עצמם. מספרים שהיה פה יוצר ענק, מלחין דגול ומבצע בחסד, היה ואיננו עוד.
קלפטר היה חלק מהנוף המוזיקלי של ארצנו הקטנטונת במשך למעלה מחמישים שנות קריירה ענפה, אבל כמה מהשירים הכי יפים שלו נוצרו בעשור אחד מיוחד, עשור קסמים אם תרצו - 1973-1983.
את הדרך שלו התחיל קלפטר, או 'צ'רצ'יל' כפי שקראו לו החברים מהתיכון, כנגן גיטרה. הוא ניגן עבור שמות גדולים כמו אריק איינשטיין, צביקה פיק ואריק לביא, ובמקביל היה שותף בהרכב "אחרית הימים" לצד שמות (שבהמשך יהפכו לגדולים) כמו גבי שושן ומירי אלוני.
בתקופה ההיא של תחילת שנות השבעים קלפטר כבר נודע בחוגים מסוימים כגיטריסט מחונן, אבל את הפריצה הגדולה שלו לתודעה הישראלית הוא עשה רק ב1973, כשהצטרף ללהקה לא מוכרת שבדיוק הוקמה -'כוורת' קראו לה.
'כוורת' הייתה נקודת מפנה בדרכו המוזיקלית של קלפטר גם מבחינת סגנון מוזיקלי שריכך ועידן את ה"רוקיסטיות" של קלפטר, וגם מבחינת כשרון ההלחנה שלו שהתחיל לבוא לידי ביטוי וייצר להיטי ענק כמו 'היא כל כך יפה' שהורכב משני לחנים של קלפטר ו'יו-יה' שהלחין עם סנדרסון.
לאחר פירוק כוורת בשנת 1976 התחיל קלפטר להלחין לאחרים, בתחילה מסיבות כלכליות ובהמשך פשוט מתוך פוריות מוזיקלית בלתי נדלית. במהלך השנים הלחין קלפטר מעל 100 שירים שאת רובם חילק לאחרים, והזמרת גלי עטרי אף סיפרה ל'וואלה' שאת אחד הלהיטים הכי גדולים שלה - "מה שאת אוהבת" - קלפטר אפילו לא זכר שהוא הלחין.
אחד השירים הכי זכורים של קלפטר מאותן שנים ראשונות שלאחר פירוק כוורת הוא 'שיר אהבה בדואי' אותו הלחין עבור המופע 'שיחות סלון' של יהונתן גפן. בהתחלה ביצע את השיר קלפטר בעצמו, אך לאחר 100 הופעות הוא עזב את המופע והוחלף על ידי דויד ברוזה שהשיר בביצועו הוא זה שנצרב בתודעה.
זהו לא היה שיתוף הפעולה האחרון בין קלפטר לגפן, ובמהלך השנים שיתפו השניים פעולה לא מעט בין היתר במסגרת 'הכבש השישה עשר', שם חתום קלפטר על הלחן לשיר הילדים הנוסטלגי והאהוב "אני אוהב שוקולד".
נקודת המפנה הבאה בקריירה של קלפטר הייתה בשנת 1979, אז חבר לשלמה יידוב ושם טוב לוי וביחד הם יצרו את השלישייה "צליל מכוון". ל'צליל' כבר הגיע קלפטר כיוצר ומלחין מבוסס ומוכר, והשירים שיצר עבור הלהקה, 'צליל מכוון' שכתב והלחין ו'לוקח ת'זמן' שהלחין למילותיו של גפן כבר נשאו טביעת אצבע קלפטרית מובהקת.
ב1980 פתח קלפטר בקריירת סולו, השתתף קלפטר בפסטיבל הזמר והפזמון, והוציא תקליט שדרים עם שני שירי סולו ראשונים, "עניין של עונה" ו"אני ואת אז", שאת שניהם כתב והלחין. האלבום הראשון שנקרא פשוט 'יצחק' הגיע שנה לאחר מכן, ב1981, והכיל את הלהיט האלמותי 'האהבה שלי היא לא האהבה שלו'.
בשנים שלאחר מכן הלחין קלפטר לא מעט שירים לאחרים, בין היתר את "בלדה לנאיבית' ליעל לוי ואת 'אם אתה בסביבה' ('העיירה שלי') לאריק סיני, אבל שיתוף הפעולה המתמשך ביותר שלו היה עם זמר ישראלי ידוע. אחד אריק איינשטיין.
קלפטר הלחין עבור איינשטיין את כל שירי אלבומו "יושב על הגדר" שיצא ב1983 ואף כתב בעצמו חלק מהשירים, ובהם "טירוף במה" ו"בשבחי הסמבה". גם את האלבום "שביר" של איינשטיין הלחין קלפטר, והשתתף כגיטריסט באלבומים "פסק זמן", "אוהב להיות בבית", שעבורו גם הלחין את השיר "אין לו זמן" למילים מאת אריק איינשטיין, "על גבול האור", "הייתי פעם ילד", "יש בי אהבה", שעבורו כתב והלחין וכן ניגן בשיר "כאן לבד הלילה", ועוד.
בארבעת העשורים הבאים המשיך קלפטר ליצור, שחרר עוד ארבעה אלבומי סולו והלחין עוד עשרות שירים לזמרים, אבל דווקא בשירים של העשור הראשון היה קסם מיוחד שבין היתר הקנה לו את הזכיה בפרס על מפעל חיים למלחין בתחום הזמר העברי על שם נעמי שמר מטעם אקו"ם.
בנימוקי השופטים למתן הפרס נכתב בין השאר: ”יצחק קלפטר הינו מוזיקאי מחונן שכותב רק מהלב. הוא יוצר שלא רדף מעולם אחר אופנות. לחניו מאוד פשוטים, מקוריים ומרגשים. הם על גבול הנאיביות וזה למעשה כל הקסם כי רק דרך הנאיביות ניתן לחדור באמת ללבם של אנשים. הגיטרה של קלפטר נשמעת ממש כמו אדם ששר. הוא אמן בלוז אמיתי ויצירותיו לא ממצות עצמן לעולם. כל שיר שלו אפשר לשמוע שוב ושוב ולהנות בכל פעם מחדש”.
יצחק קלפטר, 1950-2022. יהי זכרו ברוך.