המשפטן והפובליציסט דב הלברטל תוקף בחריפות את התנהלות המגעים הקואליציוניים ומגדיר אותם כשחיתות לכל דבר, ובדבריו הוא קורא למנוע ממי שלא שירת בצה"ל לכהן כשר בממשלת ישראל.
"בעיניי זה פשוט שוחד כפשוטו", הוא קובע. "שיסבירו לי מה ההבדל בין תיק 4000 שנתניהו נאשם בו שנתן טובת הנאה לאלוביץ' לבין חלוקת המיליונים לח"כים כדי שיתמכו בו", טוען הלברטל ואנחנו מבקשים שימתן מעט את דבריו המגדירים דרישה פוליטית כשוחד. ציינו בפני הלברטל שלא מדובר בכספים שמגיעים לכיסיהם של הפוליטיקאים אלא למימוש אג'נדות שבשמן נבחור.
"לא הייתי אומר כלום אם היו נותנים לסמוטריץ' להיות שר הביטחון כדי שיוכל למלא את האג'נדה שלו, אבל שני שרי ביטחון?", הוא שואל ועל כך אנחנו מזכירים שדבר אינו חדש ומשאים ומתנים שכאלה, כולל פירוקם של משרדים והוספת שרים נוספים במשרדי הממשלה היו כבר בעבר. הלברטל אינו מקבל את הטיעון ודורש למחוק את מה שהיה בעבר ולהתייחס למתרחש כעת. "חברי הכנסת הם שליחים ונציגים שלי והם לוקחים עשרות ומיליוני שקלים שוחד", הוא שב על ההגדרה החריפה.
"אני מסכים לחלוטין שלגיטימי ליישם אג'נדה בתקציב, אבל זה לא מה שקורה בשטח. למה צריך 32 שרים כש-18 מהם הם מהליכוד. למה צריך משרד תרבות ומשרד הספורט?", הוא שואל ואנחנו מזכירים שגם בממשלה היוצאת היה מספר השרים בהיקף שכזה, למרות הבטחותיו של יאיר לפיד לממשלה בת 18 שרים בלבד. "התרגלנו למציאות של שוחד", הוא קובע ומוסיף: "מושחתים נמאסתם. זה שוחד חמור מתיק 4000. מדובר בשוחד שהציבור התרגל אליו והוא עומד חסר אונים מולו".
לתפיסתו נכון וראוי היה שנתניהו יכנס את מרכיבי הקואליציה העתידית שלו ויודיע להם שבכוונתו למנות 12 שרים בלבד, ומי שלא רוצה להשתתף יוכל לעזוב. במתכונת שכזו כל שישה חברי כנסת יצדיקו שר אחד ולא מעבר לכך. "למה עצמה יהודית, עם שישה מנדטים, צריכים לקבל מעבר לבן גביר כשר, גם שר נוסף, בחור בן 30. זה שוחד ושחיתות. שיהיה שר אחד, אבל נתניהו רוצה להוציא מיליונים מהמדינה כדי שיתמכו בו".
הלברטל מציין בדבריו את העלויות הכבדות של כל לשכת שר חדש על נהגיו, מנכ"ליו, עוזריו, יועציו, דובריו ושאר התפקידים הרבים הנכרכים בכך, וזאת מעבר לתוספת הבירוקרטיה הנובעת מכך. אם כן, שאלנו, מדוע למרות שבכל מערכת בחירות יש מי שדורש ממשלה מצומצמת, זה לא קורה? "זה לא קרה כי לא הייתה ביקורת ציבורית כמו שקורה במקומות אחרים. בארה"ב יש פחות שרים מאשר אצלנו. אי אפשר לצפות מהמושחתים שישנו את זה. המצב הולך ומתדרדר לרמות שלא היו בעבר".
סוגיה נוספת שגם היא גורמת לו לזעם היא סוגיית מינויים של מי שלא שירתו בצבא כשרים. "הייתי ממנה לשר רק מי ששירת בצה"ל", הוא אומר ומתבטא בחריפות אותה ביקשנו ממנו לעדן אודות שליחת חיילי צה"ל למסור את הנפש בגבולות. "אין להם זכות מוסרית למסור נפשם של אחרים כשהם לא מסכנים את עצמם", הוא אומר ובדבריו הוא כולל גם את בן גביר וסמוטריץ' כמי שאינם ראויים לכהן כשרים. העובדה שבן גביר נדחה על ידי הצבא וזו שסמוטריץ' שירת שירות מקוצר כתלמיד מסגרת 'הסדר מרכז' אינה מפיסה את דעתו. "הסיבה שבן גביר לא שירת היא באשמתו וזו הסיבה שלא גייסו אותו. גם שירות של דרעי או של סמוטריץ' לא נחשב".
האם המשמעות היא שבעיניו לא תהיה נציגות סביב שולחן הממשלה למגזר החרדי ולמגזר הערבי? הלברטל משיב בחיוב נחרץ. "אין ספק. הם לא יקבלו נציגות", הוא אומר ובעיניו גם אם הדבר כרוך בכך שכארבעים אחוזים ויותר מהחברה בישראל לא יקבלו נציגות סביב שולחן הממשלה, הדבר נכון.
ומה לגבי נשים? האם נשים שלא שירתו בצבא לא תקבלנה גם הן את הזכות לשמש כשרות בממשלת ישראל? גם כאן הלברטל משיב בחיוב. "אף אחד לא נולד עם זכות להיות שר", הוא אומר וקובע כי שרות בישראל המכריעות בסוגיות של ביטחון חייבות לשרת בצה"ל. האם המשמעות היא שהוא, כמי שמגיע מהחברה החרדית, מעודד צעירות להתגייס לצה"ל. גם כאן תשובתו חיובית.
העובדה שדבריו מדירים נתחים נרחבים מהחברה בישראל, גם את מרבית הנשים, גם את החרדים וגם את הערבים, מעבר לצעירים בני המגזרים האחרים שגם הם מצאו דרך שלא לשרת בצה"ל, מהאפשרות לכהן כשרים, אינה מטרידה אותו. "לא יכול להיות שמי שלא סיכן את חייו ישלח אחרים להיות בגבולות", הוא אומר ועל קביעתו זו אנחנו שואלים אם כתב 'במחנה', שמטבע הדברים לא סיכן את חייו בשירותו הצבאי, כלול גם הוא באיסור שעליו הוא מדבר. על כך משיב הלברטל: "יכול להיות. אני לא יודע. יש מצבים אפורים. צריך יהיה להגדיר את השירות בצה"ל, מה לגבי שירות במטבח ובעורף...".