אתרי עתיקות וארכיאולוגיה הם בסיס מוחשי הנושא בתוכו ערכי מורשת תרבותית של הלאום היהודי ומדינת ישראל. אך בעוד אתרים בישראל מטופלים על ידי רשות העתיקות, הרי שבתחומי יהודה ושומרון המציאות אחרת לגמרי.
מגוון של חסמים בירוקרטיים, משפטיים ותקציביים יצרו מציאות שבה נהרסים ומושמדים אתרים בעלי חשיבות לאומית וערך עולמי יוצא דופן – למדע בכלל ולמורשת הישראלית בפרט. הרס העתיקות ביו"ש גבר בשנים האחרונות והפך לתופעה ממוסדת, שיטתית, מאורגנת ורחבה בעלת היקפים עצומים.
מרבית הפגיעה מתרחשת על ידי הרשות הפלסטינית במסגרת תכנית לאומית פלסטינית להשתלטות על קרקעות, ניכוס אתרי מורשת ופגיעה בשרידים המבטאים את הנראטיב הישראלי לשיטתם, במימון אירופי ובניגוד לאמנות בינ"ל שהמדינות התורמות חתומות עליהן. מידי יום מתבצע שוד והרס אתרים בעשרות אתרי עתיקות, ממניעים של בצע כסף במעורבות עבריינית ופשיעה כלכלית שגם ממנה לא נעדר המרכיב הלאומני, כך שנכסי עתיקות שהמתינו אלפי שנים נעלמים לנצח. זהו אסון בקנה מידה היסטורי ופשע כנגד המורשת הלאומית והעולמית.
בשנים האחרונות מידלדלים נכסי המורשת שעל שמירתם מופקדת מדינת ישראל בצורה שלא היה לה אח ורע מעולם. וכך דווקא האתרים הזקוקים ביותר לשימור והגנה – אינם זוכים להם.
ממשלות קודמות ובפרט הממשלה היוצאת, הסתפקו בצקצוק לשון אך לא פעלו באופן אקטיבי לשמירה על אותם אתרי מורשת. עתה, כשאנו בפתחה של ממשלה חדשה ובה חברי כנסת רבים המכירים ומבינים את הבעיה ואף נחושים לפעול, הגיע הזמן לטיפול ממשלתי יסודי בעתיקות יהודה ושומרון.
ניתן להביא לשינוי מהותי בנושא העתיקות. אפשר להפוך את כל אתרי המורשת למנוע צמיחה משמעותי לתיירות. אתרים כדוגמת מבצרי המדבר החשמונאיים, שומרון העתיקה, ארכילאיס, בית הכנסת העתיק בסמוע – הם כולם אתרי מורשת לאומיים בעלי חשיבות עולמית, שכיום 'זרוקים בפח ההיסטוריה'. ניתן לשקמם, לחפור בהם, ולפתוח אותם לציבור הרחב כגנים לאומיים שיהוו מוקדי משיכה בעלי חשיבות בינלאומית, תיירותית ודתית, שיביאו גם לצמיחה עסקית, כל זאת בעלות נמוכה יחסית לנזק - ולתשואה.
גורמים רבים בממשלה החדשה מכירים את הנושא, חלקם אף לעומק. חלק מהמהלכים שנדרש לקדם בהם עסקנו בשנים האחרונות אף הועלו במסגרת המו"מ הקואליציוני: העברת האחריות על אתרי המורשת ביו"ש לרשות העתיקות, הגוף המוסמך לכך, שהוא בעל משאבים ובו יחידה למניעת שוד בעלת אמצעים ומידעים מודיעיניים. החמרת הענישה, שכיום היא מינימלית ביותר, כנגד שודדי ומהרסי העתיקות. ישראל היא המדינה היחידה באזור ומהבודדות בעולם בהן מותר סחר עתיקות. תיקון חוק העתיקות וביטול הלגיטימציה של הסחר ימנע את כדאיות השוד ויתרום לצמצום משמעותי שלו.
זו הזדמנות פז לחברי הכנסת ולשרים החדשים. אתרים שעמדו בפגעי הטבע והזמן, עומדים כעת חסרי אונים למול השודדים והמהרסים. דאגו לכך שהדורות הבאים יכירו את שומרון העתיקה, את הר עיבל ואת ארמונות החשמונאים. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי מושתתת על אלפי שנות היסטוריה מפוארת. אסור לאפשר לרשות הפלסטינית לגזול ולגרוס את אתרי המורשת הלאומית והעולמית לעפר.
עדי שרגאי היא מנהלת הפעילות בארגון "שומרים על הנצח"