רגע לפני שהיא מסיימת את כהונתה כשרת הפנים מגיעה השרה איילת שקד לראיון סיכום והצבת יעדים לממשלה הנכנסת.
השיחה עם שקד נפתחת באירוע חנוכתו של הישוב 'עיר אובות' בדרום לפני ימים אחדים. "כחלק מהקמתם של 14 ישובים בנגב, חנכנו את עליית הטרקטורים להכנת התשתיות לעיר אובות שבערבה. באפריל יעלו המתיישבים בקראוונים ואני מקווה שבתוך שנתיים יהיו מכרזים למבני קבע".
לדבריה ממשלות נתניהו לא ידעו לבצע סוג כזה של החלטות שכן "לאורך השנים הפקידות של משרדי האוצר השיכון והפנים התנגדה לישובים חדשים. גם אבי שמחון, שהיה ראש המועצה הלאומית לכלכה מטעם נתניהו, התנגד לישובים חדשים. לכן לאורך כל השנים הישובים היו תקועים. כשנכנסתי למשרד ביקשתי להביא אליי את כל תכניות הישובים שניתן לקדם. ההחלטה הראשונה להקמת הישוב הזה, עיר אובות, הייתה בשנת 79' ומאז איש לא טרח לקדם את הקמת הישוב".
על הרציונאל לפיו לא נכון להקים ישובים חדשים אלא להעדיף הרחבת ישובים חדשים, אומרת שקד כי הגישה הזו נכונה בכל הארץ למעט בנגב ובגולן, "כי בנגב הישובים האלה הם שיחזקו את הריבונות והמשילות. במקום שיש ישובים וחקלאות אין פלישה של בדואים, ולכן הישובים האלה שאני מקימה בערבה, בעוטף עזה ובבקעת ערד הם גוש התיישבותי אסטרטגי שיוצר חיץ בין ערביי הר חברון לפזורה הבדואית בנגב".
שקד מביעה בדבריה תקווה שהממשלה הנכנסת תמשיך את המיזם הזה שלדבריה יש המגדירים אותו כמעשה הציוני החשוב ביותר בארבעים השנים האחרונות. על תכניות נוספות שבוצעו היא מזכירה מעבר לקידום הקמתם של 15 ישובים, כך גם "שיא עולים בהר הבית שנשבר בשנה האחרונה וצריך להמשיך עם המגמה הזו, תקציבים גדולים לרשויות ביהודה ושומרון. אני שמחה לבשר על שינוי הקריטריונים שיאפשרו חיזוק לביטחון ותשתיות. בדרום החמאס מורתע ויש שקט שאני מקווה שיישמר ג בהמשך. בנינו ביהודה ושומרון למרות הממשל הדמוקרטי ואני מקווה שממשלת נתניהו תשחרר מאסה של בניה אחרי שבגלל הבחירות לא הייתה התכנסות של מת"ע. שחררתי בנייה שהוקפאה בירושלים למרות לחץ אמריקאי ואני רוצה לראות שגם הממשלה הנכנסת תעשה זאת למרות הלחץ, הגענו להסכמות בנושא הויזות לארה"ב, נושא שנתניהו הבטיח להשלים אותו".
לנוכח כל זאת נשאלת שקד על מה אם כן היא התנצלה, והיא משיבה: "התנצלתי על הפרת ההבטחה. זו הייתה המהות. בכל מערכות הבחירות תמכתי בהקמת ממשלת ימין. צריך לזכור שבבחירות האחרונות עשיתי כל מאמץ שתקום ממשלה כזו אבל ברגע שסמוטריץ' סירב להשביע ממשלת 59 וגדעון סער סירב להקים ממשלה עם נתניהו לא הייתה אלטרנטיבה אחרת. עכשיו אני שמה שקמה ממשלת ימין והיא צריכה לנהוג בשום שכל ולעשות מה שחשוב נכון ואפשר ולא לתקוע סתם אצבעות בעיניים כי זו ממשלה של כל עם ישראל".
בהתייחס לדבריו של הנשיא לשעבר ריבלין על חששו מהרס הדמוקרטיה ועל ביטויים נוספים ברוח זו, אומרת שקד כי לתפיסתה "התבהלה הזו מיותרת. צריך שהם יזכרו שהם ממשלה של כל עם ישראל אבל שינצלו את ההזדמנות שניתנה להם לקדם דברים חשובים שלא יכולנו לקדם כל השנים, לדוגמא פסקת ההתגברות. עוד כחברת כנסת ב-2014 העברתי את פסקת ההתגברות בועדת שרים לחקיקה וציפי לבני, שנתניהו מינה לשרת משפטים, הגישה ערר וזה נתקע. כשרת משפטים ניסיתי לקדם את פסקת ההתגברות כחלק מחוק יסוד החקיקה ואז נתניהו ו'כולנו' התנגדו לזה. עכשיו יש קונצנזוס, החרדים דורשים את זה כי הם חוששים שבג"ץ יפסול את חוק הגיוס ולכן צריך לנצל את זה ולהעביר את פסקת ההתגברות".
"לא צריך להיות מודאגים. בסוף הדמוקרטיה הישראלית חזקה, הכנסת היא גוף חזק ואחראי לא פחות מבית המשפט העליון, ולכן אני מקווה שינצלו את ההזדמנות הזו ויעבירו אותה", דברי שקד.
שקד קובעת כי עלה בידה לשנות את בית המשפט העליון גם ללא רפורמה. "ידעתי להגיע להסכמות הנכונות בתוך הועדה לבחירת שופטים, ידעתי למנות את מי שרציתי והיום יש מחנה שמרני בבית המשפט העליון".
לטעמה בפני הממשלה הנוכחית ניצבת הזדמנות גם בסוגיית מינוי השופטים עם פרישתה של נשיאת העליון, אסתר חיות, ושופטת נוספת. "צריך למנות לפחות שמרן אחד וליברל אחד. כך יהיה מחנה שמרני מבוסס, זה מאוד חשוב".
לפי שעה לא מנדבת שקד מידע על תכניותיה ביום שאחרי הקדנציה. להערכתה הממשלה הנכנסת תוכל לכהן ארבע שנים ובהן בכוונתה להשתלב במגזר הפרטי, אך היא מבטיחה: "אני עוד אשוב".