בדיוני תיק 4000 בבית המשפט התחוללה אתמול (שלישי) דרמה שלא זכתה לסיקור נרחב באמצעי התקשורת.
השופטים סירבו לבקשת התביעה להכריז על יו"ר מועצת הכבלים והלווין לשעבר, יפעת בן חי שגב, כעדה עויינת לאחר שטענה שנחקרה ברשלנות וחובבנות.
על התנהלות הדיון ומשמעות החלטת השופטים שוחחנו עם עורך הדין יוסי פוקס העוקב אחר המהלכים המשפטיים, גם אלה שלא זוכים להגיע לכותרות. בראשית הדברים ביקשנו להבין מה ביקשה התביעה להשיג מעדותה של בן חי שגב.
"היא נשאה בתפקיד מרכזי ברגולציה של מיזוג בזק ויס, הם רצו תשובות על הלחצים שהיו במערכת לקידום המיזוג", אומר פוקס ומדגיש כי השאיפה בתביעה היא להוכיח בהמשך שאותם לחצים הופעלו מכיוונו של נתניהו, אלא שכבר בעדותה אודות עצם קיומם של לחצים העניינים החלו לפנות לכיוונים לא נוחים מבחינתה של התביעה.
פוקס מדגיש כי לא הייתה כוונה מלכתחילה לבקש הכרזה על העדה כעוינת, אלא שהדברים התבררו תוך כדי עדות. משמעותה של הכרזה שכזו היא שעד תביעה חוזר בו מגרסה שמסר בתחילה ובמצב שכזה התביעה יכולה לבקש להכריז עליו כעוין ולהעביר אותו לחקירה נגדית בה יישאל שאלות קשות ולא נוחה, וכן תהיה לתביעה אפשרות להעביר לבית המשפט את חומרי החקירה במקום העדות מאחר והעד סתר את עדותו.
בעדותה אמרה בן חי שגב שהחקירה שבה נחקרה הייתה ובבנית רשלנית מגמתית ומאיימת. היא אמרה לחוקר שהוא מניח הנחות לא נכונות ועובדות שיקריות. למעשה, אומר פוקס, הם רצו לקבל את הראש של נתניהו ולא לקיים חקירה שרוצה להגיע לחקר האמת. כאשר נשמעו דבריה אלה "התובעת, יהודית תירוש, אמרה שהיא מתהפכת לנו ואז נגדיר אותה כעדה עוינת".
אלא שכאמור בית המשפט לא נאות לקבל את הבקשה משום שלא הייתה בדבריה כל סתירה לגרסה שנאמרה במשטרה, אלא רק שהוסיפה לדבריה במשטרה דברים שרצתה לספר בחקירתה והחוקרים לא איפשרו לה זאת. "היא אומרת שהיא מעידה אמת בבית המשפט. זו לא פעם ראשונה שעדי תביעה מספרים איך החקירות היו עם מסקנה מראש ורק חיפשו את הדרך להלבין את אותה מסקנה. זה מצטרף למה שראינו אצל פילבר חפץ ואחרים", אומר פוקס הסבור כי מצבור העדויות שזה מה שעולה בגורלן משפיע על עמדת בית המשפט, גם אם הוא אינו ממהר להביע את עמדתו בשלב זה.
פוקס מעיר ומציין כי עד כה העידו 33 עדים בתיק זה, ובסיכומן עד כה מתברר שמצב התביעה הוא בכי רע, שכן לא עולה בידה להוכיח את טענותיה. "גם אם העידו עשרה אחוז מהעדים, מבחינת משקלם העידו כבר 90 אחוז, כי עדי המדינה ועדי המפתח של התיק כבר העידו", הוא אומר.
לכך הוא מוסיף את מה שהוא מגדיר כמיני דרמה, אך נדמה שגם היא משמעותית ביותר. מדובר בסוגיית יומני פילבר. "כל מנכ''ל במשרד ממשלתי מנהל יומן מפוקח", מזכיר עו"ד פוקס. "מתברר שיומני פילבר היו בידי הפרקליטות מזה חמש שנים והם לא מסרו את זה יחד עם חומרי החקירה לסנגורים. מדובר בחומר חקירה מזכה כי שם אותה פגישה מכוננת שעליה בנו את טענת פגישת ההנחיה, הפגישה הזו לא קיימת שם במועדים שנטענו. זה אומר שהם מסתירים חומר ויהודית תירוש אומרת שהסנגורים לא ביקשו את היומנים. זו טענה שערורייתית כי חומרי חקירה עיקריים, בוודאי מזכים, חובת התביעה להגיש ללא כל בקשה".
"זה חמור הרבה יותר כי כזכור, לא מזמן הגישה התביעה בקשה לתקן את כתב האישום כדי לשנות את מועד הפגישה אחרי שהוכח באיכוני שב"כ שלא הייתה פגישה כזו במועד שנטען בכתב האישום. הם ביקשו לתקן את כתב האישום ולהקדים את הפגישה וכך להוכיח שהיא הייתה. עכשיו מתברר שהפרקליטות מבקשת זאת למרות שהיא מחזיקה ביומן שנמצא אצלה ולא אצל הסנגורים וכך הם יוכלו לרמות את המערכת ולנסות להזיז את מועד הפגישה. כך מתנהלת רשות האכיפה, הפרקליטות, בתיק הרגיש ביותר שבאמצעותו הופל ראש ממשלה מכהן. זה חמור ועצוב".
בסופם של הדברים מתייחס פוקס לביקורת המושמעת לעיתים על עצם הבעת העמדה שלו כאיש ליכוד. הוא מציע למתקוממים על כך בראש ובראשונה להתייחס לגוף הטענות ומעבר לכך גם לעובדה שהוא עצמו טוען את הדברים כבר מזה ארבע שנים והוא מעורב בסיקור מתחילתו.