
שבע שנים. בדיוק שבע שנים עברו מאז שעצרו את עמירם. הוא נעצר בי"ט כסלו – חג הגאולה, שחרור האדמו"ר הזקן ממאסר. אני מרגישה שהסמליות שדווקא בתאריך זה עצרו את עמירם חובקת בתוכה מסר עמוק עבורנו של תקווה וניסים. כי אנו מאמינים בני מאמינים ויודעים ששום דבר פה לא סתם. הכל מושגח ומדויק בצורה מופלאה.
בדיוק כמו שהאדמו"ר הזקן שהושלך למאסר על לא עוול בכפו, אמר תהילים ובאופן בלתי מוסבר (לנו...) כשהגיע ל"פדה בשלום נפשי" הדלת נפתחה בפניו והוא שוחרר, ויום זה נהפך ליום חג ושמחה.
כך אני מרגישה, שגם עבורנו הדלת תפתח ועמירם ישתחרר. יש הקדוש ברוך הוא, ויש ניסים שהוא עשה עושה ויעשה. וכשעמירם ישתחרר, ויחזור הביתה אלינו, יהיה זה היום המאושר ביותר. יש לנו תקווה, יש לנו אמונה. אמונה בקב"ה לבדו ולא במערכת הנוראית הזו ששלחה אדם למאסר על לא עוול בכפו, בשביל אינטרסים פוליטיים ומדיניים ובשביל לטאטא מתחת לשטיח את פשעיה הנוראיים. מערכת שמענה אדם באופן אכזרי ולא אנושי ורוחצת בניקיון כפיה. מערכת שמנפיקה דוחות חסויים כדי להגן על חוקרי המחלקה היהודית בשב"כ ולחפות עליהם. מערכת שעשתה לעמירם משפט דרייפוס – משפט למראית עין בלבד כדי להציג אשם.
במקום לעמוד על משמרתם ולעשות משפט צדק, חוששים השופטים לחשוף את שנעשה במדינתנו במרתפי השב"כ. כשהבינו השופטים שיש להם בעיה לאשר הודאה שניתנה תחת עינויים, מצאו את הדרך הפשוטה להתמודד: להחליט שהעינויים לא השפיעו על עמירם להודות, והוא עשה זאת מרצונו החופשי והטוב, אף על פי ש 17 ימים שקדמו טען לחפותו ושתק בחקירותיו. 17 ימים בהם רצונו כנראה לא היה חופשי וטוב, ורק לאחר עינויים אכזריים פיזיים ונפשיים, מנותק מהעולם כשחוקריו טוענים באוזניו שהם "מלאכי החבלה שלו" ומוכיחים לו זאת, רק אז השתחרר רצונו.
ההודאה שהוצאה מעמירם בכוח סותרת את כל הממצאים בזירה: עדי ראיה בדומא, טביעות נעליים, כתובות הגרפיטי, אליבי שהיה בכלל בבית בקרות האירוע ועוד. ולמרות כל הסתירות קבעו השופטים שאין כל ספק שעמירם ביצע את ההצתה. מדהים איך מערכת המשפט מנסה להשלות את הציבור שנעשה צדק בד בבד שהיא עושה את העוול הכי נורא שיכול להיות. לנרצחים בדומא מגיע שיחקרו את האירוע ברצינות ויביאו את המבצעים האמיתיים לדין.
אבל את האמת העם הבריא שלנו יודע, שהכל עלילה ושעמירם חף מפשע! אם בין כותלי בית המשפט אין אמות מידה של מוסר ואמת, חשוב שהצדק יצא לאור בפומבי. אנו נמשיך ונזעק, ללא ייאוש ושהשם יעזרנו על דבר כבוד שמו ויעשה לנו תשועה גדולה ופורקן כיום הזה ונזכה לראות את עמירם בבית ויהיה יום זה חג לישראל.
אוריין בן אוליאל, אשתו של עמירם בן אוליאל, אשר הורשע באירוע בכפר דומא
