פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי הציבור, לא אהב לשמוע על החלטתו של שר האוצר לבטל את מיסוי המשקאות הממותקים. שוחחנו אתו על ההתנגדות.
"שנתי נדדה כשחשבתי על כל הישראלים שימותו מסוכרת בעקבות צריכת המשקאות הללו", אומר פרופ' לוין הסבור כי על שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היה להיוועץ, לקבל נתונים ורק לאחר מכן לקבל החלטות הרות גורל שכאלה.
בדבריו הוא מזכיר את הנתון שפורסם לאחרונה ולפיו בעקבות המס ירדה צריכת המשקאות הממותקים ב-22 אחוזים. הזכרנו את התיקון שפורסם מאוחר יותר ולפיו אכן הייתה ירידה אך היא מינורית יותר ופרופ' לוין אומר שאכן כאשר מנקים מנתוני הירידה את הירידה שכבר החלה עוד קודם להטלת המס המסקנה היא שהירידה היא לפחות עשרה אחוזים.
פרופ' לוין מטיל אחריות רבה על כתפי חברות המשקאות שלדבריו ניצלו באופן ציני את המיסוי והחליטו להעלות מחיר גם למשקאות הדאייט והמים המינראליים וזאת "כדי לסרס ולטרפד את הצלחת המיסוי, ולמרות זאת הייתה ירידה של לפחות עשרה אחוזים".
"מעבר לכך, ישראל היא מהמובילות בעולם בקטיעת גפיים מסוכרת ובין המובילות בעולם בצריכת משקאות מתוקים בידי בני נוער. יש תמותה של עשרת אלפים איש מסוכרת והשמנה", אומר פרופ' לוין ומבהיר את הדגש על משקאות לעומת מזון: "50 אחוז מהסוכר מקורו במשקאות. כשאנחנו שותים משקה, בניגוד לאוכל שבו אנחנו מוגבלים ביכולת האכילה, בשתייה אין מגבלה. אדם יכול לשבת מול הטלוויזיה או הלימוד וללגום עוד ועוד סוכר בלי שהוא שם לב והתוצאה אסונית. ברמה האישית אני יכול לומר שהפסקתי לחלוטין לצרוך את משקאות הסוכר, גם את משקאות הדאייט".
"אנחנו לא יודעים מה יקרה בישראל כי זו המדינה הראשונה שבה נעשה הניסוי של ביטול המס. אנחנו לא יודעים לאן זה יוביל, אבל ברור שזה משדר לציבור מסר מאוד לא נכון וחבל לי מאוד שחברות המשקאות הצליחו לצבוע את המס הזה כמס אנטי חרדי, למרות שמדובר במס שנועד לציבור כולו ובמיוחד לציבור העני יותר שהוא המושפע יותר מפרסומות כוזבות של חברות המשקאות".
על פעילות חברות המשקאות במגמה זו מספר פרופ' לוין: "הייתי נוכח בדיונים בכנסת. ישבתי ליד ח"כ סמוטריץ' וגם הוא וגם גפני אמרו שהם תומכים במיסוי אבל טענו שצריך שהכסף יוקדש להנגשת מים וסיבסוד פירות וירקות, והם צודקים. ראיתי איך חברי כנסת מואכלים במידע וטענות שהגיעו מחברות המשקאות, והם הקריאו את הטענות הללו בכנסת. אני רוצה גם להזכיר שלא ליברמן התחיל במגמה הזו אלא השר ליצמן הוא זה שיזם את הדבר הזה. ב-2016 הוא אמר שאנחנו לא יכולים לסבול את ההשמנה וצריך לעשות משהו והוא הקים ועדה שהמליצה על המיסוי והגבלת הפרסום, מה שלצערי טרם יושם".
"מי שהפך את זה לפוליטי הן חברות המשקאות ומה שצריך לעמוד מעל הכול הוא בריאות הציבור ולא האינטרסים של חברות המשקאות", אומר לוין ואנחנו שואלים אם מיסוי מדורג, כזה שלא רואה את כל המשקאות באותה רמה, היה נותן תחושה שהדברים ענייניים ללא מטרה לפגוע בציבור מסוים. על כך הוא משיב ואומר כי "זה בדיוק מה שנעשה. המיסוי מדורג ואינו זהה. יש מיסוי גבוה יותר למשקאות עם הסוכר ומיסוי נמוך למשקאות עם תחליפי הסוכר, אבל חברות המשקאות באופן ציני העלו את המחיר גם על המשקאות ללא הסוכר. זה מה שעשו גם בכלים החד פעמיים. העלו את המחיר מעל ומעבר למיסוי וניתן לצפות שהם לא יורידו את המחיר אלא יעבירו את גובה המס לכיסם".
הביקורת החריפה של פרופ' לוין כלפי חברות המשקאות נמשכת: "הבעלים של ערוץ התקשורת הגדול ביותר בישראל הוא קוקה קולה, ולפוליטיקאים נוח לשרת את כלי התקשורת הזה. ראינו שבתגובה למס חברות המשקאות הגבירו את הוצאות הפרסום בממוקד עבור החברה החרדית. הם רימו את החברה החרדית במסרים שקריים לגבי המשקאות שלהם. לכן אני אומר לציבור, אל תקנו את הדברים האלה. כמו שאנחנו לא מעשנים בקידוש, למה צריך לשים משקאות כאלה על השולחן. כשאני רואה את המשקה הזה אני רואה את הרגל הקטועה שראיתי אצל בני משפחה ומטופלים בהדסה. צריך לשים את התמונות האלה שמשקפות את הנזק האמיתי, על המשקאות כדי שהפרסומות לא יטעו את הציבור".
על דבריו אלה של פרופ' לוין שאלנו אותו אם הוא אינו רואה בדמיונו מראות קשים גם כשהוא שומע על מכירה של רוגלך, עוגות, בשר עתיר שומן וכיוצא באלה, והאם המסקנה היא שיש להעלות את המיסוי גם עליהם?
"המשקאות הם המזיקים ביותר ללא פרופורציה, ויש מחקרים ברורים על התמותה העודפת של מי ששותה גם משקה אחד כזה. לעומת זאת במאכלים מתוקים הגבולות מטושטשים. קשה לדעת מה יותר בריא ומה פחות. יש ספקטרום של מוצרים והתמונה הרבה יותר מורכבת. לטעמי אכן צריך גם לעשות צעדים נוספים, כמו ההחלטה שהתקבלה שהוצאה מוכרת במס תהיה גם למי שרוכש פירות וירקות ולא רק בורקסים וקוראסונים. לא נכון להגיש מאכלים ומשקאות מזיקים לציבור בישיבה של אנשי רפואה. אנחנו מופצצים בפרסומות השכם והערב ואת זה צריך להפסיק. לא צריך לפמפם לילד משקאות וממתקים. התוצאה היא שמתים בכל שנה בישראל עשרת אלפים איש מהשמנה וסוכרת".
על אפשרות מיסוי הבשר השומני אומר לוין: "בניגוד לשר האוצר אני לא שולף מהמותן. צריך לעשות תכנית כוללנית לשיפור התזונה בישראל. להקים צוות משימה לאומי קבוע שבוחן את השלכות הרוחב של כל צעד שכזה. במשקאות המצב ברור כי יש חלופה בריאה כמעט בחינם, מים. לגבי בשר התמונה יותר מורכבת. הרי אנחנו מקבלים ברזל דרך הבשר. אנחנו צורכים יותר מדי בשר, אבל הדרך להתמודד היא בעשייה מתוכננת רבת שנים ובהתייעצות ולא בשליפה. לגבי המשקאות זה צעד שנוסה בעולם וראו את התועלת הבריאותית שלו ונכון היה להמשיך אתו".
פרופ' לוין אמנם אינו איש פוליטי ועם זאת אנחנו שואלים אם יתכן והיה מקום להורדת המיסוי מאחר וארבע מפלגות הקואליציה הבטיחו זאת במערכת הבחירות שלהן, ואולי הפעם יש רצון ושאיפה לעמוד בהבטחות. עוד שאלנו אם יתכן והאופן בו הושת המיסוי באופן כפייתי וללא שיתוף הציבור יצר נוגדנים שהובילו לכך שהנושא הפך לחלק בלתי נפרד מקמפיין הבחירות.
"אני מסכים שיש כאן הבטחה פוליטית שצריך לכבד. אנחנו, איגוד רופאי הציבור, פועלים עם פוליטיקאים ואנשי מקצוע מכל המגזרים ומקימים בימים אלה את הפורום לבריאות החברה החרדית ועובדים עם אנשי מקצוע בחברה החרדית, וניתן לקבוע שבניגוד לרושם, חרדים רבים מאוד תומכים במס על המשקאות המתוקים, חרדים רבים מבינים את החשיבות המס. למנהיגים יש שיקולים גם פסולים, כולל קשר עם הלובינג של החברות, כמו מה שקורה בעולם הטבק ודברים נמצאים כבר בחקירה פלילית לגבי ניגוד עניינים. יש הרבה הבטחות פוליטיות שלא מקוימות ומצער מאוד שזו ההבטחה הראשונה שהחליטו לקיים".
על סוגיית השיתוף של הציבור בדיון סביב המיסוי ופגיעת המשקאות, אומר לוין כי מדובר בנקודה נכונה שכם הוא העלה אותה בדיונים שונים, ולטעמו "אכן, הצעדים נעשו בצורה לא מספיק משתפת ויותר מדי כוחנית. נכון היה לפעול בהקשבה ושיתוף כולל של הציבור החרדי. את המס כולו צריך היה לתת לציבור על ידי סיבסוד תזונה בריאה והנגשת מים. כך הייתה נוצרת תמיכה ציבורית רחבה וגם תחושה אותנטית של הציבור שדואגים לו ולא שרודפים אחריו. שר האוצר הקודם והממשלה הקודמת לא נהגו ברגישות מספקת, אבל הקמפיין של פגיעה בחרדים הוא קמפיין שקרי. מדובר בצעד שאנחנו הרופאים יזמנו כבר לפני 8 ו-9 שנים".