
17 שנים שקד הרב שמואל הולשטיין (44) על תלמודו בישיבה הגבוהה בבית אל. בעשור השני שולבו עם הלימוד מגוון פעילויות תורניות - כעוזרו של ראש הישיבה הרב זלמן ברוך מלמד, כפוסק בהלכות נידה, כמלמד בישיבת בני צבי וכאחד ממייסדי המתנ"ס המקומי.
אלא שבקרבו ובקרב חלק מחבריו התעורר רצון עז לשינוי המציאות בעם ישראל. "הייתה לי ולעוד חברים תחושה שהולך ונוצר נתק בעם בין אזורים מאוד תורנים לאזורים שהם חילוניים", מספר הרב הולשטיין. "אנחנו כעם משלמים על כך מחיר מאוד מאוד כואב, ולכן יצאנו לשליחות שכל מהותה לעסוק בחיבור חלקי העם ובחיזוק הזהות היהודית בהוד השרון. ראינו שיש הרבה רצון להכיר את עולם הערכים שלנו, של בית המדרש, התורה, המסורת היהודית. בהוד השרון פגשנו אנשים מקסימים מאוד, נעימים, אהובים, כיף גדול לגור בהוד השרון", אומר הרב בחיוך.
הגרעין התורני שהרב הולשטיין הקים ועומד בראשו משתלב בעשור האחרון ברחבי העיר, "יחד עם הקהילה הדתית־מסורתית של העיר". הגרעין פועל במסגרות שונות של חסד בעיר ובסיוע למשפחות, לרבות פעולות לחיזוק הזהות היהודית כמו לימודים משותפים של דתיים וחילונים, הפגשת סטודנטים עם המסורת היהודית, חיזוק בתי הכנסת והקהילות הדתיות ומגוון פעילויות לציבור הרחב.
"מורי ורבי הרב זלמן מלמד היה שותף בכל החזון והחשיבה", אומר הרב הולשטיין. "הרב מלמד חינך אותנו במהלך השנים בישיבה להתרגל להיות מחוברים לצורכי הדור. למה שהדור זקוק והמציאות מצריכה - אנחנו נקראים לדגל. כשהיה צריך להשתקע בבית אל ולקנות בית השתדלנו לעשות זאת, וכשהרגשנו את הקיטוב הגדול בעם לקחנו את האחריות ועברנו כל המשפחה להוד השרון, לחזק את הנקודה".
שמח על הזכות
בתחילת השנה הנוכחית נקרא הרב הולשטיין שוב לדגל, הפעם למשימה שונה מכל המשימות הקודמות - לכהן בראשות ישיבת בני צבי ביישוב בית אל, ישיבה קטנה תורנית, מהמובילות והמבוקשות במגזר הדתי־לאומי. "נקראתי לדגל לחנך את הדור הבא. אחרי כמה חודשים בתפקיד אני מרגיש הרבה מאוד שמחה. מרגש לעבוד עם חבר'ה צעירים כל כך טובים. מרגש ממש לראות את השאיפות הגדולות בתורה ובעבודת ה' ואת האידיאליסטיות הגדולה. זו מציאות שממלאה את הלב בשמחה, לצד אתגר גדול ולו"ז עמוס מאוד. יש לנו דור עתיד שצריכים לגדל אותו, ואני בשמחה גדולה על הזכות הזאת".
ישיבת בני צבי הוקמה לפני כ־25 שנים, שברובן כיהן כראש הישיבה הרב אהרון טרופ. לפני כארבע שנים החליף אותו בתפקיד הרב יורם סבג, ומתחילת שנה זו החל לכהן כאמור הרב שמואל הולשטיין. "פנו אליי, היו הרבה התלבטויות, אבל האפשרות והזכות לגדל את הדור הבא של תלמידי חכמים אידיאליסטים שעובדים את ה' בשמחה ומחוברים לצורכי הדור קסמה לי. בני צבי היא ישיבה שמשלבת עבודת ה' עם המון שמחה ואידיאליסטיות. כל התורה מוכוונת למה שהדור צריך. לגדל תלמידי חכמים גדולים, גדושים ושמחים, שעסוקים בשאלה מה הדור הזה צריך - זהו דבר שמאפיין מאוד את הישיבה. לכן יש פה גם תלמידים שמדריכים בתנועות נוער. מי שמתאים לכך, אנחנו מעודדים אותו ורואים בזה ערך. הם סופגים את הערכים בישיבה כדי לחנך הלאה".
לאורך השנים זוהתה ישיבת בני צבי עם לימוד תורה ברמה גבוהה לצד מאבקים למען ההתיישבות וארץ ישראל שבהם היו מעורבים תלמידיה – בגוש קטיף ובמאחזי ההתיישבות הצעירה. הריאיון שהתפרסם ב'בשבע' שבו בפעם הראשונה קרא הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לשעבר, לחיילי ומפקדי צה"ל להודיע שלא ייקחו חלק בגירוש תושבי גוש קטיף, נערך על ידי ראש הישיבה לשעבר, הרב טרופ. ניתן לומר שהתדמית של אהבה ודבקות בלתי מתפשרת בארץ ישראל דבקה בשמה של הישיבה. "אני חושב שבעומק אין סתירה בין אותן שנים בישיבה ובין העשייה שלנו היום בהוד השרון, כי גאולת הארץ צריכה לבוא עם גאולת העם ואחדות העם. הדברים מתחברים, כי בסוף אנחנו עסוקים בתהליך של גאולה. עם ישראל צריך להיגאל עם ארץ ישראל, והכול על ידי התורה הגואלת כפי שלמדנו בבית המדרש של הרב צבי יהודה שעל שמו הישיבה נקראת".
תעודת בגרות לכתחילה
שאלת דרכה החינוכית של ישיבת בני צבי מציפה מחדש את הוויכוח הנצחי: מה עדיף – 'ישיבה קטנה' לפי המודל החרדי עם לימודי קודש בלבד, או ישיבה שיש בה גם לימודי חול ותעודת בגרות? אני מבקש מהרב הולשטיין להתייחס לסוגיה. "בני צבי היא בוודאי ישיבה לכתחילאית, אני מאמין בזה לגמרי. בני צבי היא ישיבה קטנה תיכונית. ישיבה קטנה מבחינת הסגנון, אופי הלימוד, העוצמות וגדלות הלימוד. ויחד עם זאת, נותנת מקום ללימודים הכלליים. לא ישיבה תיכונית, אלא ישיבה קטנה תיכונית. לומדים כל היום גמרא, אמונה, תנ"ך ומחשבת ישראל, ומשלימים גם את לימודי הליבה לקבלת תעודת בגרות מלאה. מדובר בסדר יום שהוא כולו בקודש, עם נגיעות בסיסיות שנותנות אפשרות ללמוד ולהכיר עוד חוכמות משלימות שגם מאפשרות להתפתח בחיים עם תעודת בגרות", אומר הרב הולשטיין, שמדגיש כי היכולת להשפיע היום על העולם טמונה בכך שיש לאדם גם תעודת בגרות. "תעודת בגרות מאפשרת גם בסוף להוציא את התורה הגדולה שלנו לעולם. כבר למדנו בבית מדרשו של הגאון מווילנה שחייבים השלמה של החוכמות הכלליות".
לבני צבי יצא שם של ישיבה שיש בה משמעת, הדרכה צמודה והיכרות קרובה עם התלמידים. האם זה באמת המצב? ואם כן, מה התפיסה החינוכית שעומדת מאחורי הדברים?
"בישיבה צריכים למצוא את האיזון. אסור לנהל את התלמיד לחלוטין, כי אז אנחנו מחליפים את ההתמודדות שלו. מצד שני, אני מאמין שאם אתה נותן חופשיות מוחלטת, אתה משדר שמה שאתה עושה הוא לא רציני. אם מה שאנחנו עושים הוא רציני, אז צריך לדאוג שהתלמידים יבינו את הרצינות של הדבר. סדר היום הוא מאוד מאוד רציני. קורים פה דברים גדולים, ואנחנו רוצים שהתלמידים לא יפסידו את הדברים הגדולים. אנחנו רוצים לגדל אנשים שמבינים שהעולם הרוחני התורני שלהם הוא מאוד רציני. הקשר האישי שיש לכל הצוות עם התלמידים, ואווירת השמחה בעבודת ה' הקיימת בישיבה, משלימים היטב את המהלך".
כחלק מהאווירה הרצינית - אין בישיבה סמארטפונים, שמסיחים לדברי הרב את הדעת. "אמרתי לתלמידים שהסמארטפון הוא כלי נפלא להמון דברים טובים, אבל הוא מסיח דעת ויש בו הרבה התמודדויות. לנערים צעירים שצריכים להיות מסוגלים לשקוע וללמוד בלי הסחות דעת, הפיתוי שהמכשיר הזה מביא הוא גדול. לכן אין לנו בישיבה סמארטפונים בכלל, רק נוקיה C2 ודומיו".
כשמדברים על התקדמות ושאיפות, האם מטרתה של בני צבי לגדל דווקא תלמידי חכמים? תלמידים שיוצאים "בעלי בתים", זה בדיעבד?
הרב הולשטיין מקדים לענות מהי דמות התלמיד שהוא מחפש: "אנחנו מחפשים תלמידים שיש להם רצון לגדול בעבודת ה' בשמחה ולספוג הרבה תורה. כאלה שיש להם את המוטיבציה לגדול בתורה ובמידות טובות, לצד היכולת לעמוד ברף הלימודי שיש בישיבה, קרי, שהמקום באמת מתאים להם. ישיבת בני צבי היא ישיבה מדהימה, אבל הכלל הוא שישיבה טובה היא ישיבה שמתאימה לתלמיד". הרב הולשטיין לא שואף להוציא רק תלמידי חכמים, אלא כהגדרתו "בני תורה". "אנחנו רוצים להוציא בני תורה שעבודת ה' היא עיקר עולמם. מי שמתאים לעסוק בתורה, בוודאי טוב שיהיה מלא וגדוש. ומי שמתאים לו במהלך החיים לעסוק בתחומים אחרים – זה בוודאי מבורך וזה מה שה' ייעד לו, ואנחנו רוצים שהוא יעשה זאת מתוך התורה והמידות טובות שלמד בישיבה. לא כולם אמורים להיות רבנים בחיים, הקב"ה לא בנה כך את העולם".

בדרכו של אבא
הרב שמואל הולשטיין נולד בשכונת בית וגן בירושלים, הצעיר מבין ששת ילדיהם של הרב יוסף ויהודית הולשטיין. "שני הורים מיוחדים מאוד. אבא שלי היה ניצול שואה, איש של תורה ודרך ארץ שעסק בחינוך כל חייו. הוא נפטר מדום לב במלחמת המפרץ, לאחר שכל מאורעות השואה חזרו אליו. זה היה שלושה חודשים לפני הבר־מצווה שלי. אמא שלי הייתה אחות. אנשים מאוד מאירי פנים, טובי לב, אידיאליסטים אוהבי הארץ, שעלו לארץ במסירות לפני מלחמת ששת הימים בלי להכיר נפש חיה בארץ".
בשליחותו החינוכית הוא רואה את עצמו כממשיך דרכו של אביו. "אני רואה את עצמי כממשיך את דרך החינוך שבו עסק במסירות ובאהבה. הוא היה מחנך של בני נוער. יום העצמאות היה יום מאוד שמח בשבילו, הוא הבין את גודל השעה והדור שבו אנחנו נמצאים. יהודי עם המון אור ואהבת הבריות. זו זכות גדולה להמשיך את הדרך שלו". אחיו הוא הרב משה הולשטיין, רב קהילה ביד בנימין ור"מ בישיבה התיכונית בלוד. לאחר לימודיו בישיבה התיכונית נתיב מאיר עבר ללמוד בישיבת בית אל. במהלך השנים זכה ללמוד אצל הרב יהושע נויבירט, מחבר הספר 'שמירת שבת כהלכתה'. "זכיתי לשמש בפסיקת הלכה אצל הרב נויבירט, ובכלל, להסתובב אצל הרבה רבנים".
הוא נשוי לרבנית רחלי ולהם 11 ילדים. בנו הגדול לומד בשיעור ה' בישיבת בית אל, בן נוסף לומד בישיבת תפוח. הרב הולשטיין ממשיך לגור עם משפחתו בהוד השרון, לעיתים הוא ישן לילה אחד או שניים בישיבה, וכיום ראשו ורובו בישיבה, במקביל לתפקידו כרב הגרעין התורני בהוד השרון וכרב בית הכנסת הגדול בעיר. "בהוד השרון יש חבורה שלמה שממשיכה, פועלת ועושה. יש לי את הזכות להמשיך להיות חלק מהחבורה הזאת. כמובן שעיקר הזמן שלי מוקדש כעת לישיבה, לצד העובדה שאשתי והמשפחה מרוכזים ופועלים בהוד השרון. אשתי מגדלת את הילדים ופעילה בגרעין ובקהילה, היא מחוברת ומשפיעה על נשים רבות בעיר". ויש חג אחד בשנה שבו שני העולמות של הרב הולשטיין נפגשים בחיבור מיוחד: "מאז שהייתי ר"מ בבני צבי הישיבה מגיעה להוד השרון לשמחת תורה, והתלמידים מסתובבים בעיר ובבתי הכנסת כדי לשמוח ולשמח בשמחת התורה".
לגדול בכמות תוך שמירת האיכות
במהלך השיחה עמו מבקש הרב הולשטיין להדגיש כי הוא חדש בתפקידו, וצריך לתת את הקרדיט על הצלחת הישיבה למנכ"ל הרב שמרלינג ולצוות הישיבה. "ברור שכל מה שיש פה זה עבודה של הצוות, הנפלא ממש. צוות חינוכי מסור, מעולה, מגוון ומוצלח. הר"מים הם תלמידי חכמים מסורים שמקיימים קשר אישי עם כל תלמיד ותלמיד. זכינו במקום שהוא תורה מפוארת בכלי מפואר - בית מדרש ופנימיות עם ריהוט חדש ויפה. זכינו לבניין כיתות שחנכנו השנה לזכר מייסד הישיבה, הרב חנוך הכהן פיוטרקובסקי. חשוב לנו להוציא תלמידים עם אישיות בריאה ובנויה היטב. לכן יש המון פעילות של מדריכים בני תורה, יש חוגים ומגרשי ספורט, הצד הרוחני והחברתי מאוד מפותח ומושקע בישיבה". ויש גם התוועדויות. "אני מאוד מחובר לדמותו של הרב חרל"פ ועשינו לאחרונה התוועדות גדולה לזכרו, וכן גם התוועדות מרגשת ביום פטירתו של ר' שלמה קרליבך".
פרט לקרבה הפיזית ולזיקה המנהלתית, היכן בא לידי ביטוי הקשר שלכם לישיבת בית אל, ובאיזה אופן הוא משפיע על אופייה של בני צבי?
"ישיבת בית אל היא זו שהקימה את בני צבי", מספר הרב הולשטיין. "אני תלמיד של הרב זלמן מלמד, רבים מהר"מים ואנשי הצוות הם בוגרי ישיבת בית אל, וממילא הדברים קשורים. הרב מלמד קשור לישיבה, מדובר באותו בית מדרש. לא לחינם קרא הרב זלמן מלמד לישיבה 'בני צבי', על שם הרב צבי יהודה. הרב זלמן בנה את ישיבת בית אל כפי שלמד אצל מורו ורבו הרב צבי יהודה, ובדיוק אותו הדבר אצלנו. אנחנו ממשיכים את אותה הרוח של הרב צבי יהודה". בנוסף לכך, בכל שנה ישנה קבוצה גדולה של מסיימי ישיבת בני צבי שעוברים ללמוד בישיבת בית אל. הרב הולשטיין מבקש להדגיש את מעלתם של כל בוגרי בני צבי שאיתם הוא נפגש. "מרגש לראות בוגרים בעלי מידות טובות ודרך ארץ שיודעים מה הם רוצים מעצמם, שקדנים על לימודם ובכל מה שעושים בחיים הם אנשים רציניים".
תחום נוסף שבו מתחברים רבני ישיבת בית אל ותלמידי ישיבת בני צבי הוא בחבורות לימוד שיש במסגרת הישיבה. כך למשל במסגרת חבורה שלומדת חושן משפט פוגשים תלמידי הישיבה רבנים הקשורים לעולם הדיינות שלמדו ומלמדים בישיבת בית אל כמו הרב הדיין אברהם זרביב, הדיין הרב משה חביב, וראשי הכוללים לדיינות הרב שלמה יוסף וייצן מפסגות והרב משה מאיר אבינר. "הישיבה בנויה מתוכנית לימודי גמרא בעיון ברמה גבוהה ותוכנית לימודי בקיאות מאוד רצינית שבה כל שנה התלמיד לומד כ־100 דפי גמרא עם כ־10 חזרות. בוגר יוצא עם מאות דפי גמרא בעיון ובבקיאות, לצד הרבה שיעורי אמונה, תוכנית סדר ערב מושקעת ומגוון חבורות לימוד כמו חבורת המקדש ושמירת הלשון".
איך אתה רואה את ישיבת בני צבי בעוד עשר שנים?
"בעזרת השם כמו שהיא היום, יותר גדולה, יותר חזקה, יותר טובה. אני חושב שהישיבה תגדל ותפרח עוד, ותמשיך להצמיח עוד דורות של תלמידי חכמים אידאליסטים ושמחים". כיום לומדים בישיבה יותר מ־200 תלמידים. הרב הולשטיין שואף להגדיל את הכמות, אך לצד שמירה על האיכות. "אנחנו כן חולמים לגדול כל עוד זה לא יפגע במטרות ובעוצמה התורנית של הישיבה. ברוך השם הציבור התורני גדל, רואים זאת בישיבות הגבוהות שיש בהן מספרים דמיוניים. בישיבת בית אל יש יותר ממאה תלמידים בשיעור א' כבר שנה שנייה ברציפות, וכך גם בישיבת מרכז הרב ובשאר הישיבות הגבוהות. הישיבה שלנו בעזרת ה' תגדל. הציבור ההולך וגדל והצימאון לתורה גדולה לא יותירו ברירה".
***