במסגרת כנס המשפט של אוניברסיטת חיפה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אמרה כי ההצעות שמקדמת הממשלה המיועדת, בהן פסקת ההתגברות, יחלישו את הכוח של הייעוץ המשפטי.
פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ודיקן בית הספר למשפטים שבו, הזכיר כי האזהרות לפיהן הדמוקרטיה בסכנה מוגזמות.
"הדמוקרטיה מתה וקמה לתחייה, היא תקום שוב", אמר בראיון ל-103FM.
לטענתו, "דמוקרטיה יכולה להיות בסכנה כל הזמן, כי יש אנשים שרוצים לבטל עקרונות דמוקרטיים, אבל זה עדיין לא אומר. מדינת ישראל יותר חזקה, והציבור הישראלי יותר חזק. הוכחנו את זה ואני מאמין ורוצה לקוות שזה יקרה גם הפעם. אני מסכים שהם יחלישו את המעמד של היועץ המשפטי לממשלה, ואת בתי המשפט. זה נכון, ואגב, אותם אנשים מצהירים על זה בפומבי. אותם אנשים שיוזמים ויזמו את ההצעות האלה לא מסתירים את זה, וזו מטרתם".
בהמשך ביקש להדגיש כי היו דברים מעולם והסביר: "היו דברים שראינו אותם, ואני רק רוצה להזכיר שראינו אותם לא לפני כל כך הרבה שנים. למשל, כל הסיפור של ממשלת החילופים שהגיע לבג"ץ, ובסופו של דבר בג"ץ לא פסל אותו - גם הוא היה מהלך שנעשה מהיום להיום. אגב, גם אז היו אנשים שראו בו הפרה גסה של עקרונות דמוקרטיים".
הוא ביקש להזכיר כי עיקר הטענה של היועצת המשפטית היא שמדובר בחקיקת בזק. "עכשיו, היא צודקת כמובן בעובדות. זה שמדובר בחקיקת בזק כולנו רואים וחווים את זה. אנחנו צופים במסכי הטלוויזיה ורואים שהחוקים האלה עוברים במהירות שיא, וצריך לזכור שמדובר בחוקי יסוד בחלק גדול מהמקרים. עדיין, אני לא אגיד שיש צביעות, אבל יש איזה זיכרון קצר שחושבים שזה רק קרה עכשיו ולא בעבר. אל תשכחו שהיו שמיר ופרס ששינו חוקים מהיום להיום בכדי לאפשר בנייה של ממשלה. היו דברים מעולם וחקיקת הבזק היא רעה חולה של מדינת ישראל. אני לא מכיר מדינה בעולם שלשינויי החוקה שלה יש עשרות תיקונים. לחוק יסוד הכנסת, לחוק יסוד הממשלה, זה דבר שלא מתקבל על הדעת במהות, ואני לא מדבר כבר על התהליך. לצערי, הרעה החולה הזו מאפיינת את ישראל לא מהיום, ולצערי היא גם לא תיפסק מחר. אין הצדקה ברמה העקרונית, שינוי חוק יסוד צריך לעשות בצורה אחרת ולתת לציבור אפשרות להביע את דעתו בתהליך סדור".
"בממשלת פרס-שמיר זה היה בדיוק אותו דבר - אף אחד לא האמין לשני, ולכן יצרו שינויים חוקתיים ואמרו שאף אחד לא יכול לעשות שום דבר בלי השני. שוב, גם שם היה מדובר בחוקי יסוד. אגב, אותו הדבר קרה גם בממשלת החילופים. מי שקורא את חוק ממשלת החילופים, ואין הרבה אנשים שעושים את זה כי זה סעיפים כל כך מסובכים, רואה שאין שם אמון בין סעיף אחד לשני. אתה רואה שצד אחד לא מאמין לאף מילה של הצד השני. לכן, עושים שריונים על שריונים", הסביר פרופ' הכהן.