יו"ר ועדת החוקה המיועד חבר הכנסת שמחה רוטמן לא ממתין לדעת מי יהיה שר המשפטים הבא ולא מחכה לשמוע את חוות דעתו של בנימין נתניהו: כבר בימים הקרובים הוא מתכוון להגיש 11 הצעות חוק שישנו מן היסוד את מערכת המשפט בישראל.
רוטמן מוציא לפועל את הבטחת הבחירות המשמעותית של מפלגת הציונות הדתית: תוכנית "חוק וצדק" לרפורמות במערכת המשפטית.
חוקי רוטמן החדשים, עליהם חתמו כל חברי הכנסת של ''הציונות הדתית'', כוללים הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, שינוי שיטת בחירת השופטים ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עבירת המרמה והפרת אמונים, ביטול עילת הסבירות, חקיקת חוק צרפתי ופסקת התגברות ברוב רגיל.
לפי התוכנית שהוצגה ערב הבחירות על ידי רוטמן ויו"ר מפלגתו בצלאל סמוטריץ', בוועדה לבחירת שופטים יישארו תשעה חברים, אך מתוכם יהיה רוב לנבחרי הציבור (שישה מתוך תשעה). בין ששת נבחרי הציבור יהיו ארבעה נציגים מטעם הקואליציה ושניים נוספים מטעם האופוזיציה.
אחד החוקים מפצל לשלושה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה - יועץ, מייצג המדינה בערכאות ותובע. בציונות הדתית מתעקשים כי ביטול עבירת הפרת האמונים וחוק צרפתי שיגביל את האפשרות להעמיד לדין ראש ממשלה אלו הצעות שלא יחולו רטרואקטיבית על נתניהו ולא ישפיעו על ההליכים המשפטיים בעניינו.
יוזמה נוספת של רוטמן שתצא לפועל כעת היא ביטול שיטת הסניוריטי, לפיה ותיק שופטי בית המשפט העליון ממונה אוטומטית לנשיא. לטענת רוטמן השיטה הזו מנתקת את מינוי הנשיא משאלת מקצועיותו והתאמתו לתפקיד החשוב של ניהול מערכת המשפט כולה. בעיה נוספת היא שהשיטה מייצרת יחסי כפיפות ותלות ארוכי שנים בין כלל השופטים לבין מי שידוע לכל שעתיד להתמנות לנשיא עליהם.
במקום שיטת הסניוריטי הנהוגה כיום, מפלגת הציונות הדתית מבקשת לקבוע כי נשיא בית המשפט העליון ימונה על ידי הוועדה למינוי שופטים לפי הצעת שר המשפטים ולאחר שימוע פומבי בפני הוועדה למינוי שופטים.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה אתמול מפני הצעות החוק שמקדמת הקואליציה המתגבשת, ואמרה כי הן "אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. צבר ההצעות שעל הפרק - בוודאי אם ימומש בחופזה, שלא מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח - עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון".
בהרב-מיארה הזהירה בנאומה באוניברסיטת חיפה מפני "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק", שלדבריה "תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק: שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים. אם תיווצר - ולו תחושה - של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור. במדינה דמוקרטית לא ראוי לשנות את מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין מערכת אכיפת החוק בחקיקת בזק".
השר המיועד ח"כ איתמר בן גביר אמר בתגובה כי בהרב-מיארה "טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל. כל חוק שהיא לא מסכימה איתו הופך לסכנה לדמוקרטיה". לדבריו, החוק שהוא מבקש לאשר אינו "חקיקת בזק, אלא חקיקה חשובה ודחופה שתאפשר לשר לביטחון לאומי להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי מדינת ישראל. אני מקווה שהביטחון האישי שלנו חשוב גם ליועצת המשפטית לממשלה".
ח"כ רוטמן מהציונות הדתית אמר בגלי צה''ל כי בהרב-מיארה מבקרת את הממשלה בניגוד לחוק: "אני חושב שאין אדם מעל החוק, גם לא היועצת המשפטית לממשלה. הדבר הזה יהיה צריך לקבל טיפול".