מי שגולל את פיד ימין בימים האחרונים יכול להתרשם בטעות ששני המחנות הניצים במדינת ישראל הם הסמוטריצ'ים מול הליכודניקים.
אלה טוענים שבצלאל סמוטריץ' יו"ר מפלגת "הציונות הדתית" חטא ביוהרה, התנשאות ופטרונות; ואילו עמיתיהם טוענים כי סמוטריץ' מבקש בסך הכל ערובות להבטחות הבחירות שנתן למצביעיו.
אולם הנוכח נפקד של הוויכוח הזה הוא מי שכבר אינו נמצא במערכת הפוליטית: נפתלי בנט. כי כמו בכל וויכוח הקרב הוא על הנרטיב. האם דרישות המו"מ הקואליציוני של סמוטריץ הינן סיפור חדש ביחסי הליכוד והציונות הדתית, או שהן מגיעות בהמשך למעשה חציית הקווים של נפתלי בנט, שפירק את הברית הישנה של הציונות הדתית עם הליכוד וניסה ליצור ברית חדשה, בין הציונות הדתית הליברלית למצביעי השמאל בישראל.
מצביעי הימין, משני הצדדים, מתבטאים ברשתות החברתיות כמו אנשים בפוסט טראומה. עד כדי כך שהביטוי החמור ביותר על סמוטריץ' בוויכוח הזה הוא "עושה מעשה בנט". כלומר מפר את הבטחת הבחירות שלו. מסתבר שדווקא בעידן שבו הפוליטיקה נמצאת בפיחות ערך תמידי, הציבור דורש פוליטיקה חדשה. אם פעם היו כאן מנהיגים שהפרו הבטחות והמשיכו הלאה בלי למצמץ, היום הציבור לא מוחל ולא סולח.
ההבדל בין ימי שרון הלא רחוקים מ"דין נצרים כדין תל אביב", לימי הפרת הבחירות של נפתלי בנט, נעוץ במרכיב אחד: הרשתות החברתיות. תארו לעצמכם למשל מה היה קורה אם ערב גירוש גוש קטיף היו כל מצביעי המחנה הלאומי יכולים להתבטא בחופשיות ולא רק קבוצה קטנה של מובילי דעת קהל בתקשורת, שהסבירה לכולם מה עליהם לחשוב. הרי בקרב מתפקדי הליכוד התוכנית זכתה להתנגדות, אבל שרון המשיך לדהור כשהוא "מאותרג" על ידי התקשורת כשהוא מצויר כמנהיג חזק ונחוש.
מציאות כזו נראית תלושה לגמרי בעידן הרשתות החברתיות. רק בקיץ האחרון ביקש גלעד שרון, בנו של מנהיג הליכוד המאותרג, להתמודד בליכוד. כשהחל את המרוץ בחירתו הייתה נראית מובטחת, אולם אז מספר פוסטים של פעילי ימין הציתו כמו אש בשדה קוצים את התבטאויותיו מהעבר, בעד גירוש גוש קטיף, ותוך מספר ימים הוא צנח ממועמד מובטח לפרסונה נון גרטה, שמצא עצמו מידרדר מתחת למקומות הריאלים ברשימה. באיחור קל גם הוא גילה את כוחן של הרשתות החברתיות.
אך נראה שהטראומה הזו לא מרחפת רק מעל המצביעים המצייצים את עצמם לדעת, אלא בעיקר מעל ראשם של נבחרי הציבור, שמנהלים בימים אלה משא ומתן כאילו אקדח ציבורי מוצמד לרקתם. הפעם נראה שהם באמת בלחץ, האם יצליחו לקיים את הבטחות הבחירות שהצהירו זה עתה. מי שעוקב בימים אלה אחרי המו"מ הקואליציוני מגלה שאיתמר בן גביר למשל באמת בלחץ להצליח בתפקידו במשרד לביטחון פנים (או בשמו החדש המשרד לביטחון לאומי) ועמיתו ח"כ גולדקנופף בחשש אמיתי, כיצד יפתור את בעיית הדיור במשרד השיכון. וכמובן אין צורך לדבר על בצלאל סמוטריץ שעושה חיים קשים לצוותי המו"מ, כי הוא מתעקש שכל הבטחות הבחירות שנתן יבוטחו בהסכמים כתובים, כולל הסדרת ההתיישבות הצעירה עד אחרון הישובים והוצאת המנהל האזרחי ביו"ש מידי משרד הביטחון.
הפעם הם יודעים, כל סטייה ממה שאמרו לפני הבחירות תירשם על קיר הפייסבוק והטוויטר לזיכרון עולם, יחד עם אצבע מאשימה שתופנה כלפיהם, בדרך כלל בצירוף סרטון מהארכיון שיתעד בדיוק את ההבטחה שהופרה.
ברל׳ה קרומבי הוא אסטרטג פוליטי ואיש תקשורת