השבוע חל יום פטירתו של הרב צבי פסח פראנק, רבה המיתולוגי של ירושלים משנת תרצ"ו עד לפטירתו בתאריך כ"א בכסלו תשכ"א.
שנים אלו היו משמעותיות ביותר ליישוב היהודי בארץ ישראל, תחילתן בשלטון המנדט הבריטי וסופן בשלטון יהודי בכינון מדינת ישראל. בשנים אלו, בהן עוצבה דמותה הדתית-רוחנית של מדינת ישראל, היה הרב פראנק לעמוד התווך המרכזי בהבעת עמדה ברורה ביחס לסוגיות שעמדו על הפרק בימים ההם.
אחד המפעלים החשובים שייסד הרב פראנק, הוא 'מדרש בני ציון'. מדובר על בית-מדרש ללימוד המצוות התלויות בארץ, בו ילמדו תלמידי-חכמים נושאים אלו שנזנחו במידה מסוימת בשנות הגלות, ועתה עם שיבת ישראל לארץ התעוררו שאלות מהשטח שיש לתת עליהן מענה הלכתי.
לקראת ההקמה, פרסם הרב פראנק את הצורך בבית-מדרש מסוג זה: 'לעת כזאת שזכינו לראות סימני גאולה ממשמשים ובאים וקול התור נשמע בארצנו, בודאי מהראוי לתופשי התורה לשים לב להלכה זו שכבר נפתחה בגדולי הדורות, בזמן שלא היה עדיין שום מראה מקום לחשוב בעניין זה למעשה והיו רחוקים מדוך פלן טובא. על אחת כמה וכמה עכשיו שקרבנו המקום ברחמיו הרבים והעניין הזה קרוב אלינו שיעלה על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, בודאי מוטל עלינו לעיין זה עד מקום שידינו מגעת'.
את תלמידי בית-המדרש עודד הרב ללמוד הלכות אלו: 'לִמדו היטב, דִרשו משפט כל פרטי הדינים, הן בשדה ובכרם בזריעה ושתילה כערלה, רבעי, כלאיים, הן בבית זהירות מאכילת טבלים והפרשת תרומות ומעשרות כראוי'. ואכן למקום זה התקבצו ובאו טובי הלומדים באותה העת, בניהם הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אליעזר יהודה ולדינברג, הרב עובדיה יוסף ועוד. בירורי ההלכה התקבצו לספרי 'כרם ציון' מלבד תשובות הלכתיות רבות של הרב פראנק בספרי תשובותיו 'הר צבי'.
הקמת בית-המדרש היוותה את הצורך במענה הלכתי למתיישבים במושבות החקלאיות במרחבי הארץ, 'היישוב החדש', צורך לו היה ער הרב פראנק שאף עודד את המתיישבים לשאול שאלות ולהביאן לבית-המדרש שם ימצאו 'אוזן הלכתית קשבת'. השילוב בין ההלכה בבית-המדרש להתיישבות נשא פרי ובית-המדרש הפך להיות 'מכון הגדול לתורת ארץ ישראל המתנוסס לתפארת בעיר עוז לנו ירושלים עיה"ק... המכון מוכן ומזומן לענות ולהורות דבר ה' זו הלכה לכל דורש ומבקש פתרון בכל שאלה המתעוררת בעניינים אלו'.
הרב פראנק לא הסתפק בעידוד בלבד, אלא ירד אל 'העם שבשדות' לברר את המציאות ולקבוע הלכה על-פיה, הוא נסע וביקר במושבים ובקיבוצים כדי לעמוד מקרוב על הבעיות והפתרונות ההלכתיים שעליו היה לספק להתיישבות.
אחד הקשרים ההדוקים של הרב עם ההתיישבות החקלאית היה עם תושבי גוש-עציון, בהם ראה הרב את חזונו המתגשם לחיבור בין ההתיישבות להלכה, בין הישוב הישן לזה החדש: 'מה נפלא היה המחזה שהעמלים כל היום בזיעת אפים, אחרי עבודה קשה ומפרכת תחת השמש הלוהטת, באיזה גבורה וקדושה עילאה נסבו לשולחן אחד לקביעות עיתים לתורה בשמחה ואהבה רבה. זכורים לנו היטב חבילות שאלות כמעט בכל מקצועות התורה להלכה ולמעשה שהגיעו מהם תמיד'. אנחנו במכון 'התורה והארץ' משתדלים להמשיך את חזונו של הרב פראנק, בחיבור בין ההלכה להתיישבות, ליווי הלכתי ומקצועי בנושא המצוות התלויות בארץ לחקלאי ישראל ולשמש תל תלפיות לנושאים אלו.
הרב נתנאל אוירבך - מרבני מכון התורה והארץ