הרב דוד זלר - תלמידו של הרב שלמה קרליבך - אהב במיוחד את ניגונו של הרב קרליבך ל"אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא" ואפילו שר אותו באחד האלבומים שלו, ונהג להגיד שמדובר בניגון מכוון ששני חלקיו מבטאים את שתי תנועות הנפש: תחנון לישועה ב"הושיעה" ותנופה של עשייה ב"הצליחה".
כעת, לכבוד חג החנוכה, מחדשים נכדיו אליה ומזמור הלל את הניגון המכוון.
"לפעמים אנחנו נתקלים במבוי סתום", מסביר אביהם דוד הלל על שני חלקי הניגון, "הכול סוגר עלינו. אין שום מוצא נראה לעין. ואנחנו יודעים שדרוש פה פתרון יצירתי, אבל של מישהו יצירתי באמת, של ה'. אנחנו מתחננים שמתוך האַיִן הזה תופיע ישועה אלוקית".
"ולפעמים אנחנו בתוך תנופה של עשייה גדולה, ובהחלט יכולים לראות את זה מצליח, אבל ברור לנו שהצלחה לא מונחת לך בכיס. כל כך הרבה דברים עלולים להשתבש, כל כך הרבה מרכיבים עשויים לא לפעול במיטבם. אנחנו צריכים סיוע משמים להצלחה".
"לפעמים אנחנו מתפללים "אנא ה' הושיעה נא", ולפעמים "אנא ה' הצליחה נא".
"גם החשמונאים פגשו את שתי התנועות האלה. כשהתארגנו למרד ונערכו לקרבות, הם ודאי התפללו "אנא ה' הצליחה נא". אבל אז הגיעו לבית המקדש, ומצאו רק כד קטן עם שמן ליום אחד, ושם ודאי זעקו "אנא ה' הושיעה נא". רגע אחר כך, כשהתחדשו הקרבות מול היוונים הם חזרו להתפלל להצלחה במעשה ידיהם. כי ככה זה עם הושיעה והצליחה: תנועה מתמדת של רצוא ושוב, של התרוקנות והתמלאות".