אתמול היה המועד הראשון שבו אמורים היו לוחמים חרדים מגדוד 'נצח יהודה' שנקטו באלימות כלפי מחבלים להעביר תשלום ראשון כחלק מהסדר מול רשויות הצבא בעקבות תביעה שהגישו המחבלים. הלוחמים בחרו שלא להעביר את התשלום.
עם שניים מהם שוחחנו על המציאות הקשה שהובילה להתנהלותם מול המחבלים ועל ההחלטה שלא לפצות את המחבלים התובעים. בשיחה עם השניים, ששמם שמור במערכת, הם חוזרים לדצמבר 2018 רצוף הפיגועים בו שירתו בגזרת בנימין ובו איבדו את חבריהם יובל מור יוסף הי"ד ויוסף כהן הי"ד בפיגוע ירי.
"הפלוגה שלנו פוגשת פיגוע רצחני בצומת גבעת אסף", הם מספרים. "הגענו ראשונים למקום, קלטנו את הסיטואציה הקשה למראה ומתחיל מרדף אחרי המחבל ואחרי השעון כדי לסגור על המחבל כמה שיותר מהר". טראומת אבדן החברים הלכה והתעצמה כאשר פגשו את משפחותיהם האבלות וכאשר ליוו את החברים למנוחות. "יום למחרת סחבתי את הארון של החבר לקבורה. יש הבנה שזה יכול היה לקרות גם לנו".
הפיגוע הרצחני התרחש כאמור בתקופת גל פיגועים, זמן קצר לאחר הפיגוע הרצחני בכניסה לעפרה, שם איבדה אם צעירה את עוברה ונפצעה בעצמה מירי כמו גם אחרים שנפצעו באירוע. "אלה היו שלושה שבועות מלאים באירועים. יצאנו הביתה לימים בודדים וגם בהם הלכתי לפגוש חבר שנפצע, כך שגם בבית לא יוצאים מהאירוע".
"כל יום היה אירוע והיו מעצרים. כל יום היה חשש מחוליה, בכל יום חיכינו לאותו מחבל שייצא לפגע. הסבירו לנו שהוא מבין שסוגרים עליו ולכן אין לו מה להפסיד והוא צפוי לבצע עוד פיגוע", הם מספרים ולשאלתנו מדגישים כי בתקופה לחוצה וטראומתית כל כך לא נמצא גורם צבאי כלשהו שיסייע לפלוגה להתמודד עם הקושי הנפשי ואבדן החברים. "מרגע הפיגוע ועד המעצר עברו שלושה שבועות כחיילים בפלוגה שעברה טראומה כששום קב"ן או גורם מקצועי לא נתן מעטפת נפשית. לא ביררו איפה אנחנו. לא קיבלנו טיפול כלשהו ולא הורידו את הרגל המבצעית מהגז".
על הגישה המקובלת בצה"ל להחזרת כוח שספג אבידות לגזרה ולפעילות, הם אומרים כי בהחלט יתכן שזו הגישה הנכונה, אך היא חייבת להיות מלווה בתמיכה נפשית.
ואז הגיע יום מעצרו של המחבל. לוחמי הפלוגה לא ידעו שלמשימה זו הם מצוותים. היה זה לפנות בוקר ולחיילים נאמר שהם מצטרפים לכוח שילכוד מחבלים דרושים למעצר. "הגענו לדירה שבה נמצא המחבל. זו הייתה הפתעה בשבילנו. ראינו שם את המחבל ואז נופל האסימון שזה מי שרצח את החברים שלנו. הוא שכב שם כשלידו מחסניות ותיק מוכן לעוד פיגוע", הם מספרים ומוסיפים כי את הדרך עד לרכב הפינוי בתאג"ד נאלצו לעשות כאשר הם נושאים את המחבל על אלונקה לאחר שלא יכול היה ללכת באופן עצמאי.
את ההחלטה שהתקבלה ברגעים אלה, להסיע את המחבל באותו רכב בו הם עצמם נוסעים, הם רואים כטעות פיקודית שאיש לא לקח עליה אחריות. לדבריהם ניתן היה להעביר את המחבל עם לוחמי מג"ב או לוחמים אחרים שגם מנותקים רגשית מהאירוע וגם בעלי ניסיון רב יותר ומבוגרים יותר מהם. רגע המשבר היה כאשר הרכב עבר בגבעת אסף, המקום בו אירע הפיגוע בו נרצחו שני חבריהם. פגיעות הכדורים עדיין נראו שם ואף כתמי הדם, הם מספרים ומסכמים: "שחור בעיניים".
בנקודה זו החלו להכות את המחבלים "הרמנו עליהם ידיים כשהחודש האחרון מוצף לנו. הגענו למוצב ושם כשרואים מה המצב שלהם נפתחת חקירה של משטרה צבאית. אנחנו נענשים ונשלחים לשישה חודשים בכלא צבאי ומקבלים רישום פלילי שאמור היה להימחק אחרי שנתיים, אבל אנחנו כבר ארבע שנים אחרי והנשיא עדיין לא נתן את ההחלטה למרות שהיא עברה כבר את כל האישורים הנדרשים".
בחקירתם הראשונית ניסו הלוחמים להתחמק מאחריות, אך לאחר שהוצג בפניהם סרטון המתעד את המכות שהיכו את המחבלים ולאחר התייעצות עם עורך דין הודו במעשים כאשר עונש הכלא פחות הטריד אותם, אך הרישום הפלילי שימנע את השתלבותם בחיים בהמשך היה הגורם המדאיג ביותר מבחינתם, וכשהובטח להם שזה יימחק בתוך שנתיים הסכימו להסדר.
בשלב זה אנחנו שואלים את השניים מה היו התגובות בבית החרדי ממנו הגיעו והם מספרים כי "בבית יש מי שהיו בעדנו ויש מי שאמרו לנו 'אמרנו לך ותתמודד'. מבחינתם זו הוכחה שמדובר במערכת שלא צריך היה להיכנס אליה מלכתחילה". השניים מזכירים את המאבק שנאבקו על מנת להתגייס לצה"ל מתוך שכנוע בחשיבות המהלך ומתוך התמודדות משפחתית וקהילתית לא פשוטה. לשאלה אם היו מתגייסים שוב גם היום הם משיבים בחיוב: "הייתי מתגייס שוב כי המטרה חשובה ומתעלה על הכול, אבל אני מאוכזב מהמערכת. חשוב לתרום, אבל אני לא יודע אם הייתי מתגייס לקרבי".
בתום מהלך משפטי הגיעו המחבלים להסדר עם המדיה כאשר אחד מהם יקבל פיצוי של מאה אלף שקלים וחברו מאה וחמישים אלף שקלים. "חשוב לזכור שאלו מחבלים עם כתב אישום של עזרה לפיגוע. לא אנשים תמימים. יכול להיות שבמדינה דמוקרטית יש להם יכולת לתבוע, אבל עמדת המדינה היא תקדימית כי עכשיו כל מחבל שנעצר יכול לתבוע את המדינה ולעשות אקזיט. בתקופה הקצרה שהוא יושב בכלא הוא רק יחשוב איך לעשות את האקזיט שלו בתביעה שכזו".
"המחבלים תבעו גם אותנו וגם את המדינה ובמקום שהמדינה תגבה את מה שקרה כי זה קרה במהלך פעילות מבצעי וכי קיבלנו כבר עונשים כבדים ואנחנו לא מתחמקים מאחריות, המדינה אומרת שמגיע לנו עונש נוסף ודורשת שנשתתף בהוצאות", מספרים השניים. "המדינה אמרה לנו שאו שנביא עורך דין מבחוץ ונישא בכל הנזק, או שהיא תייצג אותנו וכל חייל יביא עשרים אלף שקלים לייצוג ולהשתתפות בפיצוי שהמדינה נותנת".
כאמור, אתמול אמורים היו החיילים להעביר סכום ראשון של אלפיים שקלים כל אחד, אך לא עשו זאת. אין לנו, הם אומרים. "ביקשנו לדחות את התשלום בחודש נוסף. אין לנו מאיפה לתת. שלושה מאיתנו מוגדרים כחיילים בודדים ואלפיים השקלים הם הלחם שלנו". האם הם צפויים להיענש בשל כך? "אנחנו לא יודעים מה ההשלכות. מקווים להבנה מינימאלית שקשה לנו ושידחו לנו בחודש נוסף ושנצליח בקמפיין ההתרמה שיצא באתר 'ביאקטיב' תחת הכותרת 'לא מפקירים לוחמים', וכך נוכל להתחיל בחיים שלנו".