אם באמת רוצים להתחבר לעולמם של הילדים, לחוויית ההתרגשות העצומה שהם חשו לפני, תוך כדי ולאחר המשחק ולחיות חיים של חיבור עמוק בינינו לבין הילדים יהיה נכון יותר לצפות לפחות חלקית עם הילדים במונדיאל, להבין על מה המהומה והכי חשוב מתוך הבנה עמוקה את הילדים לנסות ולחשוב איזה לימוד אפשר לקחת מהמונדיאל החווייתי לחיים
אתמול צפו מאות מליוני אנשים במשחק מרתק שסיפק לרבים בידור והנאה. בסיום משחק (שנמשך ונמשך לעוד הארכת זמן ועוד פנדל...)
ניתן היה להלין על זה שילדי ישראל צפו במשחק הכדורגל בזמן הדלקת נרות חנוכה, להשוות זאת להתייונות ולתמוה מה מרתק כל כך הרבה אנשים לצפות ב22 אנשים רודפים אחרי כדור אחד.
אבל כיוון שאין איסור הלכתי בעצם הצפייה, אם באמת רוצים להתחבר לעולמם של הילדים, לחוויית ההתרגשות העצומה שהם חשו לפני, תוך כדי ולאחר המשחק ולחיות חיים של חיבור עמוק בינינו לבין הילדים יהיה נכון יותר לצפות לפחות חלקית עם הילדים במונדיאל, להבין על מה המהומה והכי חשוב מתוך הבנה עמוקה את הילדים לנסות ולחשוב איזה לימוד אפשר לקחת מהמונדיאל החווייתי לחיים
אז חשבתי על שלושה דברים שאוכל ללמד את ילדי מהמשחק, בטוח ישנם עוד רבים:
א. לעולם לא להתייאש- כל כך הרבה פעמים היה נראה במשחק שהכל כבר אבוד, בעיקר לצרפת. אבל רק בגלל שהשחקנים לא התייאשו והמשיכו לעמול התוצאה השתנתה ונותרה תקווה לניצחון
ב. החשיבות של אמונה בעצמך-
כשמונים דקות היה נראה שצרפת איבדו את האמונה העצמית והמשחק אבוד עבורם. אבל ברגע שבאה לפיתחם הזדמנות לבעיטת עונשין שהצליחה, האמונה בעצמם התחזקה ולפתע יצא מתוכם הכישרון הפנימי והמאמץ לנצח
ג. ערך החברות-
אף אחד וגם לא המוכשר ביותר מכל קבוצה לא היה יכול לנצח בלי מאמץ קבוצתי משותף, שיתוף פעולה ומתן מקום לשני.
אפשר לחשוב על עוד הרבה תובנות, אך אלו היו מתובנות הראשונות שהעלתי בפני ילדי.
אורית עבדיאל, דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטה הפתוחה