המסמך שגובש בנציבות האירופית במזרח ירושלים אשר קורא לסייע לפלשתינים באופן פעיל להשתלט על קרקעות בשטחי C המצויים בשליטה ישראלית אינו מגלה משהו שלא ידעו בישראל. ועם זאת, המסמך - שנחשף השבוע בחדשות 13 - מאיר בזרקור נוסף את עומק הגיבוי שניתן להשתלטות הפלשתינית על שטחי C וגם לאי המענה המספיק של ישראל.
על פי המסמך האיחוד האירופי יפעל למיפוי קרקעות כדי להוכיח זכויות פלשתיניות במקום, אך במקרים רבים באמצעות שימוש בארגוני שמאל ובלי להותיר עקבות. האיחוד גם קורא "לעקוב ולנטר אחר פעילות ארכיאולוגית ישראלית בשטח" - וזאת בטענה שהיא משמשת כתואנת שווא להתיישבות ישראלית בשטחים ביהודה ושומרון.
במסמך נכתב עוד כי יש צורך בחזון אירופי משותף ובגישה מתואמת יותר בין הגורמים באירופה כדי למקסם את היכולת להרחבת המעורבות שלהם בשטח C. גורמים רשמיים בישראל נחשפו למסמך ולומדים אותו בימים אלה.
המסמך הזה הוא רק קצה של תופעה פסולה ומתמשכת שישראל לא עוצרת כבר כמה שנים וכוללת חתימה על הסכם ופרסומים רשמיים על כך שהאירופים מעבירים מימון לבנייה פלשתינית לא חוקית בשטחי C, תוך הבנה שמדובר במהלכים שישראל מתנגדת להם. האירופים אף מתגאים בבנייה זו באמצעות סימונה ככזו שנבנתה על ידי האיחוד, כדי שאם יוחלט בישראל על מהלך להריסת בנייה בלתי־חוקית, יחשבו הגורמים המדיניים פעמיים משום שמדובר במבנים שמומנו על ידי האירופים.
בשנה שעברה, בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בנושא לאור הבטחות ממשלת בנט־לפיד לטפל בו, נחשפו ממדי ההשקעה האדירים של האירופים שמגיעים לכחצי מיליארד דולרים בשנים האחרונים.
דו"חות משרד המודיעין וארגון 'עד כאן' העלו כי הרשות הפלשתינית באמצעות "הרשות להסדרת המקרקעין והמים" מעסיקה כ־600 עובדים בכ־100 שלוחות רישום לטובת פרויקט אדיר ממדים של הסדר מקרקעין הכולל את שטחי C. המטרה המוצהרת היא לתפוס בעלות על השטח, והכול נעשה במימון ובסיוע של האיחוד האירופי. הפרויקט זכה למימון בהיקף של כ־12.6 מיליון דולרים מהבנק העולמי לטיפול בשטחי A ו־B, ו־4.4 מיליון דולרים מהאיחוד האירופי לטיפול בשטחי C.
לכך צריך לצרף את הנתונים העגומים בשטח. דו"ח של תנועת רגבים שהתפרסם לאחרונה העלה כי נכון לשנת 2022 קיימים יותר מ־80 אלף מבנים לא חוקיים שהקימו פלשתינים ביהודה ושומרון, באזורים הנמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל בשטחי C. אל הבנייה הבלתי־חוקית בהיקפים עצומים ובפיזור גיאוגרפי נרחב מתווספות השתלטות בלתי־חוקית על שטחים חקלאיים, לוחמה משפטית במימון זר נגד אכיפת החוק, ביצוע הסדר מקרקעין בלתי־חוקי והפעלת לחץ מדיני בינלאומי.
ברגבים ציינו גם כי "שורת מהלכים אלו הם חלק מאסטרטגיה מחושבת ומתוכללת על ידי הרשות הפלשתינית, השואפת לקבוע עובדות בשטח שבאמצעותן תוכל להכריז על הקמת מדינה פלשתינית ללא הסכם מדיני, תוך פגיעה קשה באינטרסים של מדינת ישראל ובביטחונה".
"הבעיה היא עם הביורוקרטים"
על פי ההערכות בשטחי C יש כיום כ־230 אלף ערבים והבנייה המואצת נמשכת, למרות שרק כ־30 אחוזים משטחי A ו־B נוצלו לבנייה על ידי הפלשתינים. על פי הנתונים של רגבים, רק בשנת 2022 נרשמה עלייה של 80 אחוזים בבנייה הבלתי־חוקית לעומת 2021 ונבנו יותר מ־5,500 מבנים כאלה.
גלעד אך, מנכ"ל ארגון 'עד כאן', מסביר בצורה מתומצתת כיצד עובדת השיטה. "לכל מדינה באיחוד האירופי הוגדר תא שטח שנמצא באחריותה והיא מממנת את כתיבת התוכניות למקומות האלה ואחר כך גם את הביצוע, ולכל מהלך כזה יש תאריכי יעד. השלטון המקומי שלהם מקבל את המימון לביצוע מהאיחוד האירופי ומגיש את התוכניות. המנגנון עובד כך: הם מגישים את התוכנית למינהל האזרחי ומחכים שלושה חודשים. אם המינהל האזרחי לא מאשר את התוכנית הם פשוט מתחילים לבנות בידיעה שהם עוברים על החוק הישראלי ובאישור של המממנים מאירופה".
יש לך הסבר מדוע ישראל לא מפגינה עמדה תקיפה יותר כלפי האיחוד האירופי? אולי באיחוד מכחישים או מנסים לעמעם את מעורבותם?
"האירופים אף פעם לא הכחישו ומבחינתנו מדובר בפגיעה בריבונות הישראלית. הרי אם ישראל תיכנס באופן פעיל לטובת אחד הצדדים בחבל קטלוניה או בחצי האי קרים ותממן את הפעילות שלו זה ייחשב פגיעה בריבונות. השאלה היא מדוע מדינת ישראל מורידה את הראש ומפגינה חולשה. עכשיו מתבקש שנרים את הראש ונעצור את ההשתלטות הזאת. גם מבחינה דיפלומטית צריך להבהיר לאיחוד האירופי ולאו"ם שזה לא יימשך ושלא נסכים יותר להזרמת הכספים הזאת. מדינת ישראל צריכה להבהיר לכולם שיהודה ושומרון זה שטח היסטורי של מדינת ישראל".
אתה מאמין שהממשלה שקמה בימים אלה תביא את השינוי?
"העם אמר את דברו בבחירות האחרונות שהוא לא מוותר על השטח הזה. נבחרי הציבור גם רוצים, אבל הבעיה שלנו היא עם הביורוקרטים – עם הפקידים במינהל האזרחי שהיו אמורים לשמור על הקרקעות ביהודה ושומרון – ולא עשו זאת כהלכה ואת זה יצטרכו לתקן".
"בנוסף לכך יצטרך לבוא שר החוץ, להזמין את שגרירי האיחוד האירופי ומדינות כמו גרמניה ואחרות ולהגיד להם שהם לא מוכנים להרס המדינה היהודית ולהצהיר בפניהם שכל כסף שייתפס שמיועד למטרה הזאת יוחרם, וגם כמובן לבצע את הדברים בפועל".
הפקחים נבלעו
קובי אלירז היה יועץ לענייני התיישבות של שלושה שרי ביטחון ומונה גם על ידי נפתלי בנט, בעת שכיהן בתפקיד שר הביטחון, למרכז המאבק על ההשתלטות הפלשתינית בשטחי C. הוא מכיר לעומק את המצב שלדעתו חייב להשתנות באופן מיידי. לדבריו, מהלך ההשתלטות הפלשתינית מוכרת היטב למערכת הצבאית עוד לפני שהייתה מוכרת למערכת המדינית, אבל בפועל לא נעשה בעניין שום צעד משמעותי.
"זה לא מטופל טיפול שורש. אני ייעצתי בנושא הזה לנפתלי בנט. כשהיה שר ביטחון הוא הצהיר בעיקר הצהרות אבל בפועל לא פעל בנושא. מקבלי ההחלטות יודעים על העניין, אבל אולי הרצון של המערכת לשמור על זירה פלשתינית שקטה יוצר גם אי טיפול ואכיפה רצויה", אומר אלירז.
בממשלה הקודמת הייתה אמירה שגויסו עוד פקחים למינהל האזרחי כדי להיאבק בתופעה.
"היה סוג של הצהרה פוליטית שהוסיפו כוח אדם למינהל – אבל מתוך 50 תקנים שפוזרו באגפי המינהל האזרחי שמשווע לכוח אדם מונו גם כמה פקחים בודדים. זה חלקי כי רוח המפקד לא ממוקדת בזה וגם אין מספיק כלים לפעול. יש לחוקק צווים רלוונטיים שיספקו יכולת להתמודד עם ההשתלטות החקלאית ועם מורכבויות נוספות, הפקחים לבד לא יעזרו".
אלירז גם מסביר כדוגמה, מהי השתלטות חקלאית שנעשית הרבה מאוד על ידי הפלשתינים, ומדוע יש בעיות קשות לאכוף אותה. "על פי החוק העות'מאני שעדיין רלוונטי באזור, השתלטות חקלאית יכולה להתבצע על ידי חרישה במשך עשר שנים רצופות באדמות סקר או באדמות מדינה מוכרזות, חרישה או בניית טרסות בלבד, ללא צורך בנטיעה של שום דבר. קשה מאוד לאכוף את זה והפלשתינים מנצלים את המצב".
במסמך שכתב אלירז בשביל פורום שילה וקהלת הוא הציע גם את הפעולות הנדרשות לטיפול במצב. בין היתר מוצע במסמך להקים רשות ייעודית לטיפול בשטחי C, לצאת לתכנון מרחבי ומיפוי אזורי האינטרס ולקבוע סדרי עדיפויות לאכיפה ולפיתוח, לבצע שינויים מבניים במערכות ולהגדיל את כוח האדם המטפל בנושא, לחדש את הסדר המקרקעין, לבצע רה־ארגון בנושא רישום ראשון של קרקעות שנרכשו על ידי יהודים, לתת מענה משפטי כוללני שיאפשר אכיפה אפקטיבית, לתכנן ולהסדיר בנייה חוקית בשטחי C וייתכן שגם חלק מהבנייה הבלתי־חוקית, לעודד נוכחות אזרחית ישראלית באזור ולטפל בחוכמה במעורבות הבינלאומית. לצד זאת המליץ אלירז גם למצות את הפעילות הצבאית והמודיעינית במרחב לטובת שיפור הנוכחות הישראלית ומענה בזמן אמת. בכל סעיף פירט אלירז לעומק מה בדיוק נדרש כדי לבצע הלכה למעשה את הדברים.
"יש כמובן מבין העצות שהן בבחינת סור מרע ויש כאלו שהן בבחינת עשה טוב. ההנהגה הפוליטית מכירה היטב את התוכנית ואשמח להיקרא לדגל גם למשימה חשובה זו", מצהיר אלירז ומוסיף: "אני אופטימי וחושב שיש פוטנציאל לאור השינוי הפוליטי. צריכים להביא אנשים רלוונטיים שמצויים בנושא וצריכים להיות מאוד חדים וממוקדים ולהציב סדר עדיפויות נכון. לשר לעניינים אלו במשרד הביטחון וגם לשר הביטחון בעצמו יש סמכויות ויש תקווה גדולה לשינוי".
התוכנית שהצעת באה לטפל במה שקורה מכאן והלאה או גם במה שהתרחש בעבר?
"התוכנית שהצעתי עדיין בת ביצוע ויכולה לפחות לעצור את ההשתלטות. לצערי, ככל שעובר הזמן יש דברים שהופכים להיות בלתי הפיכים, קשה מאוד לפנות קרוב ל־700 מקבצים פלשתיניים ברחבי שטח C, גם השתלטות חקלאית שלא מקבלת מענה בזמן הופכת להיות בלתי הפיכה. עם זאת נשארו עדיין עוד שטחים פתוחים, ולמרות הרבה הפסדים המערכה ניתנת לעצירה כדי שההשתלטות לא תימשך. אחרי זה נחשוב לעומק כיצד מטפלים בכל המציאות שנוצרה בשטח במבט לאחור".
ואיך נלחמים בהתערבות הבינלאומית של אירופה וגורמים אחרים שמעודדים את הפלשתינים להשתלט על השטח?
"יש פה זירה מאוד מורכבת. צריך לתפוס את הארגונים שממומנים על ידי האירופים – והם כבר מוכרים לנו - למפות את הפעילים של הארגונים ולמנוע את הגעתם לישראל. בנוסף לכך צריך להמשיך למצוא קשר בין כספים שמממנים טרור ובין כספים שמממנים בנייה בלתי־חוקית, לייצר דיווח שוטף מול האירופים ולשקף להם את המצב ולהעמידם במקום. זה אפשרי. כיום המדינה לא עושה די במישור זה, על אף הרגישויות הבינלאומיות שאין לזלזל בהן, עדיין יש לנו מה לעשות ואיך לפעול. אנחנו יכולים לנווט את הפעילות יותר נכון כאמור".
קובי אלירז מצביע גם על הצורך בשינוי נקודת המבט הישראלית, כדי להיאבק באופן נכון יותר. "ישראל מסתכלת על הזירה הפלשתינית כאחת – בלי לעשות הבחנה. יש להגדיר ששטח C ייעודי והכרחי לקיומנו כמדינה. כיום מנסים להנמיך את הלהבות באופן כוללני מול הפלשתינים בלי להגדיר ששטח C כחיוני וקיומי. המבט צריך להיות אחר לגמרי כמובן מתוך ההבנה של כלל המורכבות הקיימת. בנוסף לכך יש כל מיני תקדימים בעולם וצריך להיות עמוק בתוך הידע ולייצר את השיח הנכון מול האיחוד האירופי וגורמים בינלאומיים אחרים".
"הרי מבחינתם המבט שלהם הוא שכל עוד ישראל מסתכלת על השטח הזה כשטח שמעמדו לא הוגדר אז הם יחזקו את הפלשתינים. צריך להזכיר להם שאוסלו לא התקדם, שמדובר בשטח המצוי באחריות ומשילות מלאה שלנו והם לא יכולים לתת כספים ולהיכנס באופן שוטף ולתמוך בפעילות לא חוקית, כאמור יש הרבה מה לעשות ויש עכשיו הזדמנות גם לבצע ולא רק לדבר", הוא מסכם.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אומר כי המעורבות האירופית תטופל בצורה הראויה בממשלה החדשה. "המאבק בהשתלטות הערבית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון הוא אחד האתגרים הדחופים והחשובים שעל הממשלה הקרובה לטפל בו והוא אחת הסיבות המרכזיות לדרישה שלי לקבל את הסמכויות לכך במשרד הביטחון".
לדבריו, "המעורבות הבוטה של האיחוד האירופי במאמצי הרשות הפלשתינית לקבוע עובדות בשטח ולהקים דה־פקטו מדינת טרור ערבית בלב ארץ ישראל באופן חד־צדדי היא בלתי מתקבלת על הדעת, מנוגדת לחוק ולדין הבינלאומי, ולא תואמת כללי דיפלומטיה בסיסיים ביחסים בין מדינות. בממשלה שתקום נוביל בעזרת השם מאמץ משולב - דיפלומטי, כלכלי, אכיפתי והתיישבותי - נגד הפעילות העוינת של הרשות הפלשתינית ושל הגורמים הבינלאומיים ונחדול אותה בנחישות".
ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל, השגריר דימיטר טזאנצ'ב, מסר ל'בשבע' בתגובה לטענות שהועלו בכתבה: "אנחנו לא מתייחסים למסמכים פנימיים. עמדת האיחוד האירופי התומכת בפתרון שתי המדינות ידועה ומאוד ברורה. זה נכון גם לגבי החששות שלנו לגבי ההתנחלויות בגדה המערבית ולגבי המדיניות שלנו כלפי שטח C".
"עמדותינו ידועות היטב ובאות לידי ביטוי תמיד במגעים שלנו עם הרשויות הישראליות, כולל בשבוע שעבר במהלך הדיאלוג המדיני שהתקיים במשרד החוץ בירושלים. התקדמות רבה ביחסי האיחוד האירופי וישראל הושגה בשנה וחצי האחרונות, כולל חתימה על הסכמי שיתוף פעולה חשובים, ביקורים של רמי דרג וחידוש מועצת ההתאגדות, לאחר הפסקה של עשר שנים. אנו מצפים לבנות על ההתפתחות החיובית הזאת בשבועות ובחודשים הבאים.
"אנו חולקים עם ישראל ערכים של חברה פתוחה ודמוקרטית שמבוססת על שלטון החוק. אנו מכבדים את תוצאות התהליך הדמוקרטי בישראל ומוכנים לעבוד עם הממשלה הבאה, שאותה נשפוט על פי מעשיה ולא על סמך דעות קדומות", לשון תגובת השגריר.
***