בעוד כשבוע עתיד לצאת לחופשי עבריין המין עזרא שיינברג, עם תום ריצוי 7.5 שנות מאסר. שיינברג הורשע בביצוע מעשי מין חמורים בנשות הקהילה שהנהיג בצפת. עם שחרורו מהכלא הוא צפוי להצטרף לבני משפחתו בקצרין.
ימים ספורים לפני שחרורו תתייצב מיכל הכהן, אחת מנפגעותיו, בפנים גלויות מול קהילת קצרין ותשתף מכלי ראשון כיצד אותו איש פגע בה במשך שנתיים תוך מניפולציות וניצול מעמדו. הכהן היא אשתו של תלמיד לשעבר בישיבת אורות האר"י בצפת שאותה הנהיג שיינברג, ועומדת מאחורי דף הפייסבוק 'נפגעות עזרא שיינברג'.
"הפגיעה הבאה היא עניין של זמן"
למרות הקושי האישי, מיכל הכהן משתפת באומץ בטלטלה הקשה בחייה בעקבות הפגיעה שעברה. "פגיעה מינית היא צלקת לכל החיים", היא מדגישה. "אנשים לא מבינים, זה דבר שהולך איתך כל יום, לכל מקום. זה לא נותן מנוח. זה מלווה אותך בעבודה, בלימודים, עם הילדים, בזוגיות או בקשרים חברתיים. גם ברגעים שהכי לא מצפים, יכול פתאום לצוץ טריגר ולהציף הכול. מישהו יגיד מילה בלי לשים לב, ואת כבר לא שם. אני מרגישה שיש חלק בי שעזרא רצח, לגמרי", היא אומרת וקולה נשנק. "אני לעולם לא אחזור להיות מיכל שהייתי. אני חושבת שאם לא הייתי נפגעת תקיפה מינית היית שומעת עליי בגלל העשייה שלי, כי אני באמת חושבת שהגעתי לעולם עם כוחות מטורפים ועזרא צמצם אותם מאוד, או לחילופין הם פשוט יוצאים על הישרדות יומיומית ועל לחיות את החיים".
השחרור של הפוגע מהכלא אינו קל עבורה. "אני נלחמת בו הרבה שנים. אני מרגישה היום יותר חזקה ובעמדה נפשית יותר טובה. ואני בעיקר חושבת על הנפגעת הבאה, זה יכול להביא אותי לדמעות", היא משתתקת. "ברור לי שאם לא תהיה פה עמידה איתנה נגדו, אז יהיו נפגעות חדשות. הוא עובד חזק והוא מצליח במה שהוא עושה. עזרא עובד קשה כדי להבטיח את מקומו בבית הכנסת ולהקים קהילה חדשה. צריך לזכור שהוא אדם צעיר. הוא בסך הכול בשנות ה־50 לחייו. לא מדובר באדם זקן בן 80 שאת אומרת 'טוב, מה הוא כבר יכול להזיק'. כל החיים עוד לפניו והוא אדם ממולח וחלקלק בלשונו ובקלות יכול להקים קהילה חדשה", היא שבה ומזהירה מפניו. "קהילת קצרין עושה כל שביכולתה להגן על התושבים, אבל בסוף אם ייתנו לו מקום בבית הכנסת הדרך מאוד קצרה עד שיתחיל לתת דרשות, להעניק עצות ולסחוף אחריו אנשים".
אני שמה לב שאת מקפידה לקרוא לו עזרא.
"נכון. אני מדברת בגלוי עם הילדים שלי בני הארבע והשש. כשהלכתי להגיש תביעה אזרחית ושאלו אותי למה אני רוצה להגיש תביעה, עניתי שאני רוצה להגיד לילדים שלי שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי שהאיש הזה לא יוכל לפגוע יותר בעוד אנשים ושידע שהוא משלם מחיר על זה שהוא פגע בנו. אם להיות כנה, לא חשבתי שכשהוא יצא מהכלא אני אצטרך עדיין להתעסק בזה, אבל במצב הקיים אני מבינה שאין לי באמת ברירה. אני מבינה שאני צריכה להסביר לאנשים מי האיש הזה וכמה בקלות הוא מסוגל להפיל ברשת. אני צריכה להסביר לאנשים שאם לא יעשו מולו שום דבר - הנפגעת הבאה זה רק עניין של זמן. בתור מי שנפלה ברשת, יש לי תפקיד להסביר איך בקלות אישה חזקה ואסרטיבית יכולה ליפול אצלו ברשת. זה באמת רק עניין של זמן", היא אומרת וקולה רועד.
"ולשאלה שכולם שואלים 'אז איפה אתם רוצים שהוא יהיה?' - דבר ראשון, זאת לא הבעיה שלי, מבחינתי שיגור על הירח. אבל אם רוצים תשובה רציונלית, אז שישב בבית. שלא יצא מהבית שלו, שישב, שיצטער, שיתחרט, שיוריד את הראש, שיהיה שפל רוח. בינתיים הוא מסתובב בעזות מצח, מגיע לבתי הכנסת, לוחץ ידיים לכולם כמו איזה אדם חשוב ולרגע לא מתבייש על מעשיו, לרגע לא מראה חרטה. לא נראית כאן שום חזרה בתשובה. גם לא פיצוי הקורבנות. אין פה שום התנהגות שמלמדת שהוא לקח אחריות על מעשיו".
את קיבלת את הפיצוי שמגיע לך?
"ממש לא. והוא מאוד מקשה עלינו. ככה לא נראה אדם שמצטער על מה שעשה. זה עבריין שתכנן את כל המהלכים קדימה מא' ועד ת'. זה איש רשע ומתוחכם, ואם אנשים לא יבינו את זה ויתנו לו מקום בקהילה - הנפגעת הבאה ממש בפתח".
יש לך אומץ לעמוד מולו ולהטיח בפניו את מה שאת חושבת?
"עשיתי את זה בוועדת השחרורים. חלק מהזמן דיברתי אליו, צעקתי עליו שהוא לא ביקש סליחה מאף אחד, צעקתי בשביל כל האנשים שהוא פגע בהם. ברגע האחרון, כשכבר ביקשו ממני לצאת, הסתובבתי אליו ואמרתי לו את הדבר היחיד שמחזיק אותי, אמרתי לו: 'דין צדק יעשה לך בבית דין של מעלה'. הוא החריב והרס את החיים של כל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה מעגלים. גם האברכים שלו עברו טלטלה מאוד גדולה ולא סולחים לו".
יש לך פחד מהשחרור?
"ברור שבאיזשהו מקום מסתתר פחד. האמון שלי בעצמי נפגע. יש לאדם איזה הסכם לא כתוב שיגן על עצמו ברגע האמת בזמן סכנה - ואני נכשלתי בזה. לא הגנתי על עצמי כשהייתי צריכה. נכון, יש לכך הרבה הסברים מלאי חמלה והסברים רציונליים על איך הוא לכד אותי ברשת שלו אבל בסוף, ברגע האמת, לא שמרתי על עצמי. לכן זה לא פשוט שיוצא לחופשי אדם שהפסדתי לו, אבל אני משתדלת להזכיר לעצמי שוב ושוב שהיום אני מיכל אחרת", היא אומרת בהדגשה, "שהעיניים שלי פקוחות לרווחה ושאני חזקה ואני בתפילה. אני חשבתי שלאנשים יש ראש בריא לפחות בנושא של עזרא שיינברג והם מבינים שאין מחילה בדבר הזה ושמדובר ברשע גמור, ואני רואה שאנשים מאוד סלחנים כלפיו כשזה לא הם. מצד אחד בא לי לצעוק לעולם 'תבינו במי מדובר', ומצד שני יש בי מקום שמכורסם מייאוש", היא נאנחת. "כל כך הרבה הסברתי, אני עושה עבודת הסברה, הרצאות כדי שנשים לא תגענה למקום הזה, והמינימום המתבקש הוא לשמוע את הנפגעות ולהבין במי מדובר", היא מפנה אצבע מאשימה כלפי גורמים שמוכנים לסלוח ולקבלו בהשלמה.
מה את מצפה מקהילת קצרין?
"שלא ייתנו לו להיכנס לבית הכנסת, שלא ימכרו לו במכולת, שלא יגידו לו שלום ברחוב. שהוא פשוט יתבייש. אנחנו אנשים פרטיים וכל אחד יכול לעשות את המעשה הקטן שלו, ובסופו של דבר מעשה קטן כזה ועוד מעשה קטן כזה זה מה שיכול להשאיר אותו בבית ורק ככה הוא לא יפגע בעוד אנשים", היא חוזרת על חששה הגדול. "ואגב, זה לא הסיפור רק של קהילת קצרין. בכל קהילה יש עברייני מין וכל קהילה צריכה לעשות חושבים כיצד לפעול כלפיהם, ובעיניי קהילת קצרין ראויה לחיקוי".
"רוב העבריינים המשוחררים חזרו לפגוע"
כבר חודשים שחברי קהילת קצרין המודאגים מפגינים באופן קבוע בסמוך לביתו של עזרא שיינברג, בטענה כי מאחר שלא קיבל אחריות על מעשיו ולא התנצל בפני הנפגעות, אסור שתהיה לו דריסת רגל בקהילה. ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב, הביע אף הוא את התנגדותו בצורה חד־משמעית: "אומר זאת בקול צלול וברור: אני מתנגד נחרצות להגעתו לקצרין של עבריין המין עזרא שיינברג. גם בקהילת קצרין המכילה ומחבקת יש גבול ליכולת להכיל סוג כזה של פושעים", אמר ראש המועצה. "אני מחזק את ידיהם של תושבי קצרין האקטיביסטים אשר התארגנו להוביל מחאה חוקית ולגיטימית נגד הגעתו של עבריין המין לקצרין". עוד אמר: "אני תומך בהתנגדות ועורך בדיקות במישור המשפטי. המשפחה צריכה להבין שאין לה מה לחפש בקצרין".
עינת שמשוני, נציגת ועד הפעולה למען קצרין, נחושה לא לאפשר לשיינברג לקבוע את ביתו במקום. "אנחנו פועלים למען מוגנות של העיר ושל הציבור שאנחנו חיים בתוכו", היא מסבירה. "ביום השחרור שלו אנחנו מתכננים הפגנה גדולה מול הבית שלו. אנחנו נעשה לעזרא שיינברג קבלת פנים גדולה, שהוא יבין שאנחנו מאוד נחושים לא לתת לו לשבת בנחת, כל עוד הוא עלול להוות סכנה לסביבה. אנחנו נמשיך ונעשה כל פעולה שהחוק מאפשר לנו כדי להגן על הציבור מפניו".
ממה בעצם אתם חוששים כל כך?
"אנחנו חוששים ששיינברג יקים מחדש קהילה, ינסה לבסס את כוחו ומעמדו ויפגע שוב בנשים. אנחנו יודעים שבית המשפט הגדיר אותו כבעל מסוכנות גבוהה ביותר. מי שרוצה יכול לעיין בפסק הדין של השופטת חיות, שמציינת הרבה פעמים את רמת המסוכנות הגבוהה שלו. אנחנו לא יודעים האם במהלך ריצוי המאסר רמת המסוכנות ירדה, כי את המידע הזה שב"ס לא חושף".
לא יפעילו כלפיו צעדי פיקוח כלשהם?
"יש לו צו הרחקה מחצור, צפת וטבריה. הוא לא יכול לגור באף אחת מהערים האלה. ובעיניי זה מאוד מתמיה שאדם כזה מחפש לגור בעיר הכי קרובה לאותן ערים. היינו מצפים שהוא יבין שעליו להתרחק מהמקום שבו הוא פגע. אם הוא באמת מעוניין לפתוח דף חדש, הוא היה מחפש מקום רחוק. ככל הידוע לנו אין עליו הגבלות נוספות. במשך השנה הראשונה לשחרור אולי הוא יהיה חייב להתייצב במשטרה אחת לתקופה ולחתום, אבל לא מעבר לכך. מבחינת החוק לא ניתן להכריח אותו לקבל טיפול או לעבור שיקום".
אולי הוא עבר שיקום בכלא?
"לפי מה שאנחנו יודעים, הכלא הוא לא מסגרת שיקומית. 75 אחוזים מעברייני המין המשוחררים חוזרים לפגוע לאחר שחרורם. אנחנו יודעים ממחקרים שככול שמעמדו של הפוגע היה גבוה יותר, כך הסיכוי שיחזור לפגוע גבוה יותר. ואנחנו יודעים שעבריין שלא הביע חרטה ולא לקח אחריות על מעשיו - הסיכוי שלו לפגוע גדל. גם ראינו במקרים תקדימיים שעבריינים בעלי פרופיל דומה שריצו את עונשם והשתחררו, חזרו לפגוע. יש כאן אדם שלפי מה שאנחנו רואים לנגד עינינו - קיים בסיס מוצק מאוד לחשוש ממנו", היא מתריעה.
ואולי עדיף שיגור אצלכם, במקום שכבר מודע לסכנה וידע לנקוט אמצעי זהירות מולו?
"אני לא בטוחה שכולם אצלנו מודעים לסכנה. מאז שהתחלנו במאבק הזה אנחנו פועלים בכל מיני מישורים, אחד מהם הוא המישור ההסברתי. אנחנו פועלים להסביר בתוך העיר מיהו האדם, מה המסוכנות שלו. אנחנו עושים שיחות לנוער, פרסומים בעיתונים, שיעורים. אנחנו מדברים על זה איפה שרק אפשר, ולצערי לא כולם מבינים שמדובר בפצצה מתקתקת", היא נאנחת. "בית המשפט הגדיר אותו כאדם מתוחכם שיודע לרקום מניפולציות בסבלנות ובעורמה ובתכנון מקדים. זה אדם שפועל בצורה מתוחכמת, צובר כוח ואמון וטווה קורים, ולכן אנחנו חוששים להישנות המעשים שלו".
אבל אם מכל מקום מגרשים אותו, איפה הוא אמור לגור?
"קודם כל, אני מאוד מקווה שמכל מקום יגרשו אותו ושהפעולות שלנו בקצרין יהוו השראה גם למקומות אחרים. שבכל מקום שעבריין כזה יגיע אליו, הוא יקבל את אותה קבלת פנים - כדי שהוא יבין שהוא חייב לעבור תהליך עמוק ורציני של תיקון. עבריינות מין זו מחלה", היא מציינת. "ישיבה בכלא לא מרפאת את המחלה. רק טיפול וקבלת אחריות יכולים לרפא. היום לצערי הרב אנחנו חיים בחברה שלא נותנת לעבריינים שום תמריץ לעבור תהליך של תיקון. אין לעבריין מין שום מוטיבציה לתיקון, כי מבחינת החוק ברגע שהוא יוצא מהכלא הוא ככל האדם. את השאלה 'איפה את מצפה שהוא יגור' אני חושבת שצריך להפנות אל הרשויות שפועלות בחוסר אחריות משווע. הרשויות מפקירות את שלום הציבור", היא מאשימה.
"לוקחים עבריין ובלי שום קשר לרמת המסוכנות שלו, משחררים אותו מהכלא ואומרים לציבור 'תסתדרו'. זה לא הגיוני. במדינת ישראל פרטיותו של האסיר חשובה יותר משלום הציבור ולכן אנחנו לא מקבלים מידע מלא על מצבו של עבריין. כשאני שאלתי את הנציגה מיחידת צור, היחידה שאחראית על פיקוח עבריינים משוחררים, מה אני אמורה לעשות עם עבריין מין שבא לגור בשכונה שלי, היא ענתה לי את התשובה הכי לא מתקבלת על הדעת. היא אמרה 'תעקבו אחריו ואם תראו שהוא פגע שוב - תדווחו'. לשבת ולחכות לפגיעות הבאות, זה לא יאומן. אז אנחנו כאזרחים שמוגנות חשובה להם, פועלים בדרך שהחוק מאפשר לנו למנוע את הפגיעה הבאה", היא מסבירה את הרציונל העומד מאחורי המאבק. "את השאלה איפה הוא יגור צריך להפנות לנבחרי הציבור, לרשויות האכיפה, הטיפול, הרווחה, המשפט. צריך לתבוע מהם למצוא לעברייני מין משוחררים מסגרות מגורים בטוחות שלא יסכנו את הציבור".
ומה יקרה אם אחרי השחרור מהכלא שיינברג פשוט יקבע עובדה ויבוא לגור בקצרין?
"לצערנו, זה כנראה מה שהולך להיות, ובמקרה כזה אנחנו נמשיך להפגין מול הבית שלו בעקשנות ונבהיר לו שהוא לא רצוי בקהילה שלנו. אנחנו לא נאפשר לו להתפלל בבתי הכנסת שלנו, לא נאפשר לו להעביר שיעורים, לא לצבור כוח, לא להציג את עצמו כרב ובטח לא כמטפל. אנחנו נעשה כל מה שהחוק מאפשר לנו כדי להרחיק אותו מהחיים הציבוריים כאן ולמזער עד כמה שאפשר את המסוכנות שלו", היא מבהירה.
שמשוני חיה בקצרין כבר 17 שנה ורואה במקום מגוריה בית, בית שיש להגן עליו. "אני לא דואגת לעצמי כי אני בהחלט מודעת לסכנה, אבל אני חרדה לציבור שאני חיה בתוכו".
"רוצים הוכחות לתיקון אמיתי"
אתם לא חוששים שבמאבק שלכם אתם פוגעים גם במשפחה?
"המשפחה שלו הגיעה לפני שנתיים לקצרין ואף אחד לא עשה להם שום דבר. אין לנו שום דבר מולם, אלא רק מול העבריין. כשנודע לנו לפני שנתיים שהם רכשו את הבית כאן בעיר, שלחנו לאשתו מכתב שהיו חתומים עליו 450 בני אדם וביקשנו ממנה 'אל תביאו את העבריין הזה לעיר שלנו כי אנחנו לא נקבל אותו, לא ניתן לו לשבת במנוחה ולא נאפשר לו להשתלב בחיים הקהילתיים כאן'. לצערי הרב, היא לא הקשיבה לנו. אני מתארת לעצמי שמה שהמשפחה עוברת עכשיו הוא סיוט. מצד שני, אני מניחה שזה לא קל להתנתק מאדם שיש לו המון כוח והשפעה עליך, אבל אם אשתו תמצא את העוז והכוח להתנתק ממנו אנחנו נהיה כאן בשבילה. כל עוד היא מקושרת אליו וכל עוד הוא גר בקצרין - אנחנו נעשה מה שהחוק מאפשר לנו כדי להסיר מעלינו את הסכנה. נכון, יש קולות שמנסים להציג אותנו בתור אלו שבמאבק שלהם פוגעים במשפחה, אבל חשוב לא להתבלבל", היא מבקשת להדגיש, "המשפחה משלמת מחיר נורא ואיום, אבל מי שפגע בה הוא לא אחר מאשר עזרא שיינברג. מי שהביא אותם למצב הנוראי הזה הוא עזרא שיינברג והאחריות כולה מוטלת עליו", היא אומרת בנחרצות.
יש משהו שאם שיינברג היה עושה היה מניח את דעתכם ומאפשר כן לקבל אותו בקהילה?
"בוודאי. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו מאמינים בכוח של תשובה ושל תיקון, אבל תשובה לא יכולה להיות רק מס שפתיים. אנחנו רוצים הוכחות ברורות שיש כאן מהלך פנימי של תיקון. לתשובה יש מהלכים מאוד ברורים. דבר ראשון העבריין צריך להתנצל בפני הנפגעות שלו. זה דבר שהוא לא עשה עד היום".
הוא פרסם מכתב התנצלות ששלח מהכלא.
"זה מכתב מטעה. אם מישהו יקרא אותו בעיון הוא ישים לב שהוא לא מתנצל בפני הנשים שהוא ניצל ופגע ורימה וריסק. בפניהן הוא לא התנצל מעולם. קודם כל תתנצל. במכתב ששלח הוא קורא לנשים שפגע בהן 'הנשים שהתלוננו נגדי' והוא לא לוקח אחריות על מה שעשה. הוא כותב במכתב הזה שהוא 'מכיר בנזק שנגרם עקב פרסום המעשים', הוא לא מכיר בנזק שגרמו המעשים עצמם", היא קובלת. "המכתב הזה זו זריית חול בעיני הציבור. מדובר בשקר אחד גדול. אנחנו רוצים לראות התנצלות אמיתית וכנה. גם בית המשפט כתב בפסק הדין שהבעת החרטה שלו לא הייתה כנה אלא מהשפה ולחוץ".
שמשוני מספרת כיצד בראש השנה האחרון הגיע שיינברג להתפלל בבית הכנסת המקומי בקצרין, במסגרת חופשת החג אליה יצא ממאסרו. כשזיהו אותו כמה נשים מבית הכנסת הן החלו לקרוא נגדו בדרישה שיעזוב את המקום. "כשאנחנו בראש השנה קראנו להוציא את העבריין החוצה, הוא יצא מבית הכנסת בסוף התפילה עם פרצוף זחוח וחיוך מרוח על הפנים. עזרא שיינברג לא יצא כאדם שבוש במעשיו ומכה על חטא, אלא בראש מורם. אנחנו מבקשים לראות אצלו חרטה והתנצלות אמיתית בפני הנפגעות. אנחנו רוצים לראות אותו משלם את הפיצויים לקורבנות שבית המשפט גזר עליו. הוא רכש בקצרין בית פרטי גדול, אבל טוען שאין לו כסף לשלם לנפגעות. אנחנו רוצים הוכחות לטיפול שיקומי רציני ועמוק. עבריין שמבקש לתקן את דרכו - חובה על החברה לעזור לו. לצערנו זה לא המקרה, ועד שזה יקרה לא נסכים שיהווה סכנה בעיר שלנו".
עד לירידת הגיליון לדפוס לא התקבלה תגובת משפחת שיינברג.
***