ההסכם בין יהדות התורה והליכוד במסגרת הקמת הממשלה החדשה כולל יותר ממאה סעיפים ורובם עוסקים בתחומי דת ומדינה ובחינוך החרדי.
בין היתר נקבע כי הממשלה תחוקק את חוק יסוד: לימוד התורה וכן חוק שיעקוף את פסיקת בג"ץ הנוגעת לנשות הכותל. כמו כן, יתוקן חוק השבות באופן שיטפל בסעיף הנכד והממשלה תפעל נגד מסחר בשבת.
לפי ההסכם, ליהדות התורה יהיה וטו בסוגיות דת ומדינה.
עוד נקבע כי חוק איסור הפליה במוצרים משנת 2000 ישונה, כך ש"על מנת לעגן את שהיה נהוג במשך עשרות שנים וכדי לתקן את העיוות בסטטוס קוו שנעשה לאחרונה, יתוקן החוק בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים".
עוד נאמר כי "תעוגן האפשרות לקיום אירועי תרבות או לימודים של חרדים ודתיים המעוניינים בכך המיועדים לציבור כאמור או נושאים אופי דתי מובהק, תוך התחשבות באמונותיהם ובצרכיהם הדתיים, לרבות בהפרדה מגדרית. בתנאים אלה הפרדה לא תיחשב לאפליה אסורה".
על פי ההסכם, "יתוקן החוק האמור באופן שיאפשר יצירת וקיום קהילות מגורים על רקע דתי, וכן באופן שימנע פגיעה בבית עסק פרטי שנמנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית, ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאינו יחודי ושניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה".
עוד נכלל גם נושא "השוואת תקצוב מוסדות החינוך" ועל פיו "החל משנת 2023 יושוו כל התקציבים למוסדות החינוך של המגזר החרדי (לרבות מעונות, גני ילדים, בתי ספר, סמינרים, תרבותיים ייחודיים, רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך, צהרונים, בית הספר של החופש, תכניות העשרה, הזנה, הסעות וכו')".
עד כה קיבלו החרדים 55% מהתקצוב של החינוך הממלכתי במוסדות הפטור שלא לומדים לימודי ליבה, ו-75% במוסדות החינוך "המוכר שאינו רשמי" שברובם כן לומדים ליבה - מתקציב הבסיס. כעת יקבלו את אותם שיעורי תקצוב אבל לא מתקציב הבסיס אלא מהתקציב שכולל את שלל הרפורמות וההסכמים שנכנסו לאורך השנים לחינוך הממלכתי. בנוסף, יקבלו תקצוב לשכירות מבני חינוך, הסעות, מלגות למורים, ותכניות העשרה, בעוד שהם לא מפוקחים כמו מוסדות החינוך הממלכתי.