א. מתנת חיים סובבת עולם
מספר דקות לפני כניסת השבת הקודמת, ואני מקבל הודעה מוקלטת של ידיד מישראל. לא עוד הודעה רגילה של התעניינות, הפעם קולו היה נרגש: "סגרתי השבוע מעגל חיים מדהים, שאתה היית חלק ממנו: השבוע, תרם שכן שלי את כלייתו, והציל את חייו את יהודי שעלה מתימן לפני כשנתיים".
את ר' יאיר קרייף איש חסד מהעיר מודיעין, זכיתי להכיר בתקופה זו לפני שש שנים, כשהוא עצמו תרם את אחת מכליותיו להצלת יהודי אותו כלל לא הכיר. ר' יאיר הינו עתיר זכויות רבות, ובמיוחד הוא זוכה לפעול רבות למען חולי כליות, במסגרת ארגון "מתנת חיים".
לפני כשנה קיבלתי פנייה מאחי ר' אברימי שיחי', כשעוד היה אז בשליחות בז'יטומיר ובפיו בקשה: "מבקר כאן יהודי תימני שסובל מאוד קשה על הכליות, הוא ומשפחתו לא דוברים טוב עברית והם אובדי עצות; אולי יש לך עצה איך לעזור להם?".
זכיתי, ורעייתי תרמה בעצמה את כלייתה, בתקופה זו לפני 4 שנים, והיא הייתה התורמת מספר "770" באמצעות ארגון "מתנת חיים". עם זכות זו פניתי לידידי ר' יאיר, שנכנס לעובי הקורה, ולאחר שהחולה חזר מהנסיעה לתפילות בקברי הצדיקים באוקראינה, תיאם יאיר בין החולה ומשפחתו התימנית לארגון מתנת חיים, ובהשגחה פרטית מופלאה, נמצא שכנו הקרוב של יאיר כמתנדב תואם והוא ליווה אותו בכל התהליך הארוך! בשבוע שעבר, בשני חדרי ניתוחים סמוכים שכבו התורם והנתרם, ולאחר מספר שעות הסתיימו ב"ה הניתוחים בהצלחה רבה, לשביעות רצון כולם.
חיים שניצלו בצורה מופלאה שכזו!
ב. סביבונים של שולמן
מי מאיתנו לא שמע על ה'אספנים'? אלו הם אנשים שאוהבים לאסוף פריטים שונים ורבים, וכולם בנושא משותף. יש כאלו האוספים בולים, אחרים אוגרים תקליטים מסגנון מסוים, כל אחד מה שהוא אוהב ולמה שמתחבר אליו. כמובן יש אוספים יהודיים רבים; והמפורסמים שבהם, אלו שאוספים ספרי 'הגדה של פסח', גביעים שונים של קידוש ועוד. השבוע, בחג החנוכה, גיליתי כי יש גם אספן של 'סביבונים', וגיליתי גם שהוא ואני ידידים מאוד טובים הרבה שנים.
הוא אוסף אותם לא רק בחנוכה, אלא כל השנה, וכך גם הבנתי מדוע כשהוא ביקר במוסקבה לפני שלוש שנים, הוא כה התעניין בסביבונים שראה בוויטרינה שבביתנו.
כ-200 סביבונים כבר נמצאים במאגר של ידידי איש החינוך, הרב שלמה שולמן מישראל. בהם סביבונים שקנה במכירות פומביות, מהם עתיקים מאוד ששרדו את השואה, סביבונים מחומרים שונים ויקרים, החל משיני פילים ועד ציפוי זהב יקר, עץ מגולף, או עם ציורי יד מיוחדים.
"את הסביבונים כולם אני מוציא כבר שבוע לפני חג החנוכה, מציג אותם על מדפים מיוחדים ליד מנורת החנוכה, שניצבת גם היא מצוחצחת ומוכנה לקראת החג, והכל בכדי לחבב את מצוות ומנהגי החג על ילדיי, וגם את ילדי השכנים שבאים לבקר ולהנאות" - הוא מספר לי השבוע בהתלהבות בשיחתנו.
האמת היא, שהרב שולמן משקיע בכל מצווה את מלוא תשומת הלב, בכל שבוע מבעוד מועד הוא מכין את שולחן השבת ברוב פאר, משקיע שעות ברכישת הלולב והאתרוג בפרוס חג הסוכות, כדי למצוא את המינים המהודרים ביותר, שולחן חג הפסח בביתו דומה לשולחן מלכים ממש; והכל בכדי "לחבב את המצוות". לא לעשות מצווה כדי לצאת ידי חובה, אלא להכניס בילדים את החוויה המיוחדת שבה, מתוך שמחה וסבלנות מיוחדת, כולל ההכנות לקראת קיום המצוות.
מספר ימים לאחר חנוכה, הוא מתכונן לחג הפורים, ובין לבין את משקיע את כל כישוריו הברוכים והנדירים, בחיבוב מצוות יומיות, ואף נדירות, בין אדם למקום ובמיוחד בין אדם לחברו!
ג. נרות מספרים
על הסביבון מופיעות האותיות 'נ ג ה ש' - ראשי התיבות של: 'נס גדול היה שם'. ואם אכן נס גדול קרה, מדוע זה רק נרמז באותיות על הסביבון, ולא מופיע ככותרת ראשית על גבי כל מנורת חנוכה?
סוגי נרות רבים ראיתי השבוע, במקומות שונים ועם אנשים מגוונים. ויחד עם ילדיי, איתם נוהג אני מדי שנה ללכת להדליק נרות בכל ערב מימי חג החנוכה בבתי יהודים רבים, 'הקשבנו אל הנרות', באמצעות הסיפור המיוחד ששמענו בבתי האנשים אצלם ביקרנו, וזאת כפי שהרבי הריי"צ נ"ע היה אומר, שבחג הנרות צריך 'להקשיב לסיפורם של הנרות'.
אחד הביקורים המיוחדים שחווינו, היה בבית משפחת ר' זאב וריישא קורבסקי במרכז העיר. שנים רבות חלמתי לשבת איתו על שולחנו ולשמוע קצת ממנו על העבר המרתק שלהם. משפחה שכבר מתגוררת שנים רבות כאן, אך פיו סגור והוא ממעט מאוד לספר על עצמו ועל פעולותיו.
לאחר ששרנו עם הילדים משירי החג, כשר' זאב מלווה אותנו עם הפסנתר, הגישה רעייתו 'לחיים' וכיבוד קל שקירבו את הלבבות, ואז זכינו לשמוע על קצה המזלג, על הביקור הראשון שלהם אצל הרבי, אותו ארגן הרב לאזאר, על פתיחת בית הספר היהודי הראשון במדינת חבר העמים, ההתמודדות בפתיחת הישיבה הראשונה, ההליכות הארוכות לתפילות במארינה רושצ'ה ובניית הקהילה המפוארת, צעד אחר צעד. מוסיף והולך, כמו נרות החנוכה.
אכן, חנוכה מלמדת אותנו, כי הנסים הגדולים באמת, הנסתרים, הם רק בראשי תיבות. יש בריאות, יש משפחה, יש בית לגור ואוכל לאכול - אלו הנסים הגדולים הקורים איתנו יום-יום וכלום לא מובן מאליו.
ויש גם אנשים גדולים, ההולכים בצידי הדרכים, שמם לא מתפרסם, גם לא בראשי תיבות, אבל זכותם חקוקה לנצח, כמו משפחת קורבסקי לדוגמה.
ולתמונת השבוע שלי: אנקת אסיר
בפנים לא יכולתי כמובן לצלם, כי את הטלפון לוקחים ממני מיד בהתחלה, וכך אני מנותק שעתיים עד שלוש מכל מה שקורה בחוץ, ואולי טוב שכך - כי כל תשומת הלב נתונה אך ורק למטרה לשמה הגעתי: הדלקת נרות חנוכה עם אסירים יהודים.
עוד חשבתי שאספיק את השקיעה ולהניח איתם תפילין, אבל הבירוקרטיה והבדיקות לקחו זמן מעבר למתוכנן, והלילה כבר ירד.
לאחר הדלקת נרות ומסיבת חנוכה מאולתרת, חזרתי על ההסבר המפורסם, על הבדלי הנסים בין חג החנוכה לפורים: בחג החנוכה הנס כולו היה מלמעלה והמלחמה הייתה על הנפש, בפורים הנס היה מלמטה, על מלחמה שהייתה על הגוף. וסימן יפה ניתן על כך: את ה'סביבון' של חנוכה, מחזיקים מלמעלה, ואת ה'רעשן' של פורים מחזיקים מלמטה. "אין ספק, כי אתם זקוקים לנס מלמעלה, וזה יגיע אליכם עם אמונה חזקה והתחזקות מצדכם בעוד מצוות ולימוד תורה", אמרתי לאסירים.
ייתכן ולא כולם הבינו, אבל הלב היהודי בוודאי הבין. החיוך על פניהם היה שווה כל מאמץ...
גוט שבת, חודש טוב וחג חנוכה שמח!
שייע