"דאגנו להביא עשרות נשים מאזור הצפון ועד הדרום הרחוק, הן וילדיהן הגיעו בהסעה מאורגנת שאספה והחזירה אותן מבתיהם. באולם חיכתה להן ארוחה מפנקת, שלל מתנות והפעלות לילדים", מספרת דינה רכזת הפניות של ארגון להב"ה.
ענת גופשטיין ראש מערך הטיפול בלהב"ה מספרת על המסיבה המרגשת, "היה מרגש לראות כל כך הרבה נשים שמספרות אחת לשנייה את נס החנוכה הפרטי שלהן, על שיצאו מהתופת והגיעו לבית בטוח".
"המטרה של המסיבה", מוסיפה גופשטיין, "היא בראש ובראשונה להמשיך את הקשר הרציף שאנחנו מקיימים עם הנשים וילדיהן. היה חשוב לנו דווקא בחג האורים לפגוש אותן, לשוחח איתן ולראות את ילדיהם מקרוב. יש ילדים שהייתי איתם בחדר הלידה, חלקם פגשנו אחרי החילוץ כשהיו פעוטות והיום הם כבר מתבגרים, חלקם פגשנו כאשר הם לא ידעו לדבר מילה בעברית והיום הם לא זוכרים אף מילה אחת בערבית".
"חלקם ליווינו בברית ובבר המצוה בעלייה לתורה. נערות צעירות מתבגרות שהיום הן אימהות לתפארת. היה חשוב לנו לתת להם את התחושה שאנחנו תמיד נמצאים כאן לצידם ובכל תקופה בחיים".
בנצי גופשטיין יו"ר הארגון מספר, "בתקופה האחרונה אנו עדים לעליה מטורפת בכמות הפניות לארגון, הקצב של הפניות מסחרר ורמת הקושי של המקרים היא רמה שלא הכרנו עד כה, אנו פועלים סביב השעון ואף הרחבנו את הצוות שלנו ועדין מזדעזעים מכל מקרה חדש שמגיע".
לדבריו, "המסיבה הזאת, רגע של נחת, כאשר אנחנו רואים את ההצלחות הגדולות, של הצלת עולמות מלאים, מפגש מרגש עם הנשים וילדיהם בהחלט נותן לנו כוחות עצומים להמשיך".
"המפגש עם הנשים הילדים מרומם את הנפש", מספרת בשי דרשן, מנהלת אחת מדירות החירום. "לפגוש אישה שלפני כמה שנים חולצה עם תינוק על הידיים ללא כלום, והיום היא מגדלת אותו בכוחות עצמה ומשתלבת בחיי קהילה, לראות אותן עם אור וחיוך על הפנים זה מרגש אותנו עד דמעות".
"אני רואה בהן את המקרים שאנו מטפלים בהם כעת ומתנחמת שבקרוב הפנים העצובות והפחד שהן חיות בו יתחלף לחיוך והן יתחילו לנהל חיים נורמטיביים כמו שאר הנשים שהצלנו".
בנצי גופשטיין מעיד "היו לי דמעות בעיניים, לראות ילדים שקוראים לי דוד בנצי ולענת אמא ענת, חלק מהם לא זזו ממני כל האירוע. זה בהחלט נותן לנו סיפוק לראות את היציאה של הנשים והילדים מאפילה לאורה".
יו"ר להב"ה הוסיף, "כאשר אנחנו מדליקים את נרות החנוכה צריך לשים לב שיש רווח בין נר לנר, למה? כי אם אין רווח אז לא מזהים שזו חנוכייה, זה נראה כמו מדורה, כשם שכל נר מפרסם את הנס בפני עצמו, כך כל נערה ונערה, וכל להבה היא נשמה בפני עצמה. יש לנו עוד המון להבות שנמצאות ברחבי הארץ ונמשיך לטפח אותן".