כשהבור מתרוקן ממים הוא מתמלא בנחשים ועקרבים
אחיי ורעיי שמאלנים אהובים, תהיו איתי לכמה דקות של מחשבה.
בשני העשורים האחרונים פרסמו מספר פובליציסטים אירופיים (אוריאנה פלאצ'י המנוחה היא המפורסמת שבהם, אך היא ממש לא היחידה) מאמרים רבים המכים על חטאה הגדול של אירופה כאשר סילקה באדיקות רצחנית את היהודים מגבולותיה, ובסופו של יום מצאה את עצמה ללא הכוח היצרני המועיל והאיכותי של היהודים, אבל עם אוכלוסייה מוסלמית שמילאה את מקומם, וכעת היא פורעת בחוצות אירופה, מסתגרת בגטאות שהמשטרה לא מעזה להיכנס אליהם וממלאה את כיסיה בתקציבים ובהטבות בעלות ארומה אירופית נאורה.
התופעה הזו לא חדשה. יעידו ההיסטוריונים שזה גם מה שקרה לספרד בשנים שלאחר גירוש היהודים. בהיעדר בנקאים, אנשי ספר, אנשי רפואה ומדע יהודים שגורשו, קרסה החברה הספרדית אל תוך בורותה ותחלואיה ושילמה על כך מחירים לא מבוטלים.
עכשיו תגידו לי חברים יקרים בשמאל, עם יד על הלב ובהילקח כל ה'להבדיל' הנדרש בסיטואציות שכאלה, אתם לא מרגישים תחושה דומה כאשר אתם מתנתקים ביוהרה אופיינית ובתחושת גועל מכל מי ומה שמייצג יהדות, ציונות, אהבת הארץ, כאשר אתם רואים בהם ציבור פרימיטיבי וחשוך, וכך, כדי שלא להישאר לבד, אתם מוצאים את עצמכם מחובקים ומזדהים בחפץ לב הרסני עם תומכי טרור, עם מבקשי חורבנה של המדינה ועם רודפי חייליה המסורים?
רבותי ההיסטוריה נשכחת
מסקרן אותי לדעת אם בשעה שעורכי עיתונים, עורכי מהדורות החדשות ותכניות האקטואליה מחליטים לפרסם עוד קריקטורה או מערכון שבהם נציגי החרדים והדתיים להוטים אחרי ערימת כסף שמסנוורת את עיניהם (והכותרת הראשית בוואלה בנוסח 'מפלגות הקואליציה לא יסתפקו בשררה, הן רעבות לכסף' היא רק דוגמא אחת מיני רבות), או עוד מאמר שמסביר שהמדינה עומדת להיות מנוהלת בידי מי שלא תורמים כלום ורק חולבים את עטיניה הכלכליים, או כשהם מארחים באולפן עוד פרשנונצ'יק שיסביר כמה פראיירים החילוניים שמאפשרים לחרדים לעשוק אותם, האם רגע לפני שכל זה (ועוד, כמובן) קורה, מישהו מהם חושב לרגע על זה שאלו היו ההתנסחויות המדויקות של האנטישמים באירופה לפני תשעים שנה? מישהו מהם מהרהר שמא הוא נשמע כאילו הוא מקריא מתוך הפרוטוקולים של זקני ציון, רק בשינויים קלים? או שאולי הקריקטורות שלהם עם השטרות המתנופפים והחיוך הממזרי של החרדי התורן נראים בדיוק כמו הקריקטורות ההן אז לפני כך וכך שנים?
או שבעצם מצאו שם פתרון פשוט שימנע את המבוכה. זוכרים את ההחלטה להוציא את לימודי ההיסטוריה מבחינות החובה בבגרות? אולי כל תכליתה של ההחלטה הזו היא שנדע פחות היסטוריה וכך פחות נשווה, כך פחות נחשוב וכך גם פחות נביך את עצמנו.
להם מותר. הם הרי צודקים
אין ספור פעמים הטיף האגף הצודק של חיינו למנהיגי הימין שעליהם להירגע בהתבטאויותיהם המתלהמות. "כבר ראינו למה מובילות המילים", הם אומרים ומנופפים באצבע מאשימה, בעיקר כלפי נתניהו (אגב, כשתבקשו מהם להיזכר מתי בדיוק נתניהו הסית, הם יחזרו שוב אל אותה הלחישה לרב כדורי. מעבר לזה אין באמת באמתחתם רפרטואר מפליל של ציטוטים, אבל הם יגידו ש'כולם יודעים שהוא מסית').
ואני מבקש לשאול אם כשהם שומעים אישה מטיחה במורה ותלמידותיה החרדיות שהם כמו טרמיטים ושלא יכנסו לגינה הציבורית, ביטויים שלקוחים הישר מהמדמנה האנטישמית המצחינה ביותר בהיסטוריה, אם כשהם שומעים על עוד ועוד אירועים מהז'אנר הזה של רדיפת חרדים ברחובותיה של ישראל, אין בהם מחשבה שאולי דיבורים על הצורך לזרוק את החרדים למזבלה, או על כך שהחרדים הם מוצצי דמה של החברה בישראל, דיבורים כאלה הם שמביאים לתוצאות הללו בגינה הציבורית? אין איזו לקיחת אחריות מנהיגותית? שום כלום? הם ימשיכו בשלהם וגם יטיפו לכולנו?
השוואה נלוזה
מסתבר שלשמאל קשה להתנער מהעניין הזה של להשוות את הימין לנאצים. השבוע הייתה זו חברת הכנסת (הנמרצת, הרהוטה, הפעלתנית והעניינית בדרך כלל, יש להודות) אפרת רייטן ממפלגת העבודה שבמהלך דיון באחת הועדות התנצחה עם חבר הכנסת איתמר בן גביר.
בן גביר דרש מרייטן שכאשר היא מצטטת ארגונים ואישים שתוקפים את דבריו ועמדתו, ראוי לציין, לפחות למען הגילוי הנאות, שמדובר בארגוני שמאל. רייטן השיבה בחרון אף קדוש: "אז עכשיו אתה מסמן אותנו בארגונים? רוצה שאשים טלאי?".
מישהו צריך הסברים לאיזה טלאי התכוונה רייטן? נכון, היא יכולה לטעון שכוונתה בכלל לטלאי עם ציור של מסי לגיהוץ על גב החולצה, אבל מאחר ולא אהבלים אנחנו (גם אם זה נראה לה) אנחנו יודעים לאיזה טלאי היא רומזת ולמי היא מתכוונת כשהיא מדברת על כאלה שמסמנים אנשים בטלאי. אז אחותינו, אכתוב שוב את מה שכתבתי כאן כבר בעבר לא פעם, להשוות את מה שקורה עם הימין בישראל לגרמניה הנאצית זו הכחשת שואה. לא פחות. כי אם המקרים שווים, המשמעות היא שמה שקרה בגרמניה הנאצית הוא בסך הכול ויכוח פוליטי בין שני צדדים לגיטימיים על אופן ניהולה הנכון של המדינה, ממש כמו פה. אני מקווה שלא זה מה שחושבת חברת הכנסת רייטן.
סקר סקר תרדוף
הזדמן לי לשמוע כמה אנשי ימין מודאגים מסקר שפורסם באחרונה, ולפיו לו היו הבחירות מתקיימות כיום היו לימין רק 59 מנדטים. אז רגע לפני שאתם חורשים את פניכם בקמטי דאגה, הרשו לי להרגיע אתכם:
התקופה שבין יום הבחירות להקמת הממשלה היא התקופה הגרועה ביותר עבור הממשלה הנכנסת. התקשורת עוקבת אחרי כל רגע ורגע במשא ומתן הקואליציוני, מלבה את אש המחלוקת בין הצדדים, מחממת חברי כנסת זה בזה, מצטטת כל אי הסכמה כאילו היא עילה ליציאה לבחירות נוספות וכל הדלפה שולים מתנפחת לכדי קיתונות של קללות וגידופים הדדיים. מופעי סחיבת החבל הקואליציוניים מוצגים דרך הצוהר התקשורתי לציבור כהתגוששות בוץ מכוערת ומחליאה, בעיקר אם התקשורת לא ממש אוהבת את הרכב הממשלה הנרקמת, עד שרבים מהמצביעים תוהים אם לנער הזה הצבענו.
אבל חולפים הימים הללו, ממשלה מושבעת, שרים מתחילים לעבוד, האירוע נרגע ושקט מתחיל להשתרר כשמדי פעם מבליחה איזו מחלוקת למען הכיף התקשורתי, והמצביעים נזכרים למה בחרו בחבורה הזו ולא בזו שנותרה באופוזיציה.
משום כך נראה לי שניתן להירגע. לתומי הייתי חושב שבתקופה שכזו, אחרי שבועות גדושי השנאה והלהטת רוחות תקשורתית, יעניק סקר לממשלה הנכנסת 45 מנדטים עקשניים ולא מעבר לכך. 59 מנדטים בימים הללו הם מחמאה אדירה.
הם לא מפסיקים להפתיע
שילה פריד דיווח השבוע ב'מקור ראשון' על אירוע תמיכה בפורעי שומר חומות שהתקיים במשרדי עמותת בלדנא שתכליתה 'קידום חשיבה והתנהגות דמוקרטית ופלורליסטית בקרב הנוער הערבי בישראל'.
עכשיו בואו נקרא שוב את המשפט החדשותי הזה ומאחר ואני לבד לא הצלחתי אני מבקש את עזרתכם, אולי אתם תצליחו להסביר לי איך בדיוק מסתדרים פורעים רצחניים שיצאו לבצע פוגרום ביהודים שנקלעו בדרכם, ששרפו בתים, הפכו מכוניות, היכו יהודים, רגמו שוטרים, הבעירו תחנות משטרה וזרעו כאן הרס מוחלט, עם קידום התנהגות דמוקרטית ופלורליסטית אצל הנוער הערבי.
בינו לבינה
מי שבמקרה עקב אחרי דברים שפרסמתי במרוצת השנה וחצי שחלפו כאן ובמקומות אחרים, התקשה למצוא שם דברי שבח לשרת הפנים איילת שקד. מה לעשות, גם אני מאלה שהתקשו להתחבר להזיית הממשלה עם רע"מ והשמאל הקיצוני, וכידוע אני לא לבד. הפעם אני חורג מעט.
מאז הבחירות ביצעה השרה שקד מספר מהלכים הראויים להערכה. שלילת תושבות ישראלית ממחבל שגורש לצרפת, השבת מסתננת לארצה, סיירה לאון, בניגוד לדרישה מהשרה להיסמך על החלטת בית המשפט העליון לראות בחשש ממילת נשים עילה להענקת מעמד פליטות בישראל, קידום הבניה וההתיישבות בנגב, הרגעת חבריה לקואליציה היוצאת מתבהלת הקואליציה הנכנסת ועוד.
אז למען הסדר הטוב, אין בכל אלה כדי להכשיר ולטהר את אירוע ממשלת בנט-לפיד בניגוד לכל הבטחת בחירות שנאמרה בשעתו, אבל צעדיה של שקד בהחלט מחריפים את תחושת האכזבה מנפתלי בנט שבחר לנטוש את הספינה ולא להישאר בתפקידו כראש ממשלה חליפי שבהגדרתו נועד לאזן מול צעדי שמא שתקדם הממשלה.
אודה על האמת ואומר שאני לא יודע עד כמה הוא היה עושה זאת, ועד כמה היה בכוחו לבלום מהלכים, אבל הלו, מר בנט, לאן אתה הולך? גם אם רוב מוחלט של בוחריך מתעבים את המהלך הפוליטי שעשית, אתה אמור להיות נאמן לפחות להבטחת האיזון שהבטחת ולהישאר סביב שולחן הממשלה עם אותה תחושת שליחות ואחריות למשימותיך הימניות (לפחות כהגדרתך) עד לרגע מסירת המפתחות לממשלת נתניהו הנכנסת. ואם לרגע עולה בך המחשבה 'מה כבר אני יכול לעשות בימים שעוד נותרו', תן מבט למעשיה של שותפתך לשעבר, השרה שקד, שיכולה הייתה גם היא לנטוש בתואנה כזו או אחרת, אבל בחרה אחרת כי הבינה שכל עוד היא בתפקיד אפשר לעשות.
הדרך את המדריך
חופשת ימי החנוכה מנוצלת על ידי תנועות נוער לגיבושים, מסעות, טיולים וסמינריונים. אחת מתנועות הנוער (ולא אזכיר את שמה) המקיימת סמינריון למדריכיה דורשת מהם תשלום של כמה מאות שקלים על מנת להשתתף בסמינריון שאם לא ישתתפו בו לא יוכלו להמשיך כמדריכים.
תעצרו רגע את הסוסים, אני חייב להבין את ההיגיון. המדריכים והמדריכות לא רק מתנדבים לבצע את תפקידם במחיר זמנם הפרטי, ולעיתים גם במחיר עיסוקים חשובים אחרים (לימודים וכאלה), אלא גם צריכים לשלם על זה? מילא אם היה מדובר באירוע שמותר גם לדלג עליו ולהמשיך בהדרכה, אבל לחייב אותם להגיע לסמינריון כתנאי להמשך ההדרכה?
ושאלה חשובה יותר, האם רק מי שידו משגת את מאות השקלים הללו ראוי להיות מדריך?
להערות ולהארות שלכם: [email protected]