מאור פרידר נשר מהלימודים ובגיל 15 כבר פגש את "הרחוב". כנגד כל הסיכויים הוא התגייס לצה"ל בתור לוחם קרבי וחייו השתנו מקצה לקצה.
"מגיל מאוד קטן עברתי התעללות בבית, פיזית ומילולית, בעקבות משבר שההורים שלי עברו כשהייתי ילד ממש קטן", הוא סיפר לערוץ 7.
"בגיל 15 יצאתי ל'רחוב' פעם ראשונה, מה שהצריך ממני בתור ילד לעבוד בטירוף כדי לכלכל את עצמי", סיפר. "הייתי עובד 18 שעות ביום כדי לא להרגיש חוסר אף פעם".
"בגלל שרוב הזמן עבדתי נשרתי מבית ספר והגעתי לבית ספר 'הזדמנות אחרונה' ומשם המשכתי למכינה צבאית ומכללה", הוסיף. "בחרתי להיות לוחם כדי לתרום למדינה, להוכיח לעצמי שאני מסוגל, להפוך את סבתא שלי לגאה ולהפוך להיות המבוגר שיאמין בילד הבא".
"היום אני גר עם סבתא שלי שבזכותה אני נמצא איפה שאני היום", אמר. "אם זה בתקופה שהייתי שחקן כדורגל או בקשיים שלי בחיים או במכללה ועכשיו גם בצבא סבתא שלי תמיד מאחורי".
לפרידר לא היה ברור תמיד שהוא רוצה להיות לוחם. עם זאת, הוא זוכר במדויק את הרגע בו החליט שזה מה שהוא רוצה. "הרגע שגרם לי לרצות להיות לוחם היה בשיחה שהייתה במכינה שלי עם אמא שכולה", סיפר. "החלטנו במכינה לערוך מרוץ לזכר בנה ולכבוד הריצה היא הגיעה וסיפרה עליו, והבנתי שגם אני צריך לתת ולתרום למדינה".
הוא התגייס לגדוד ברדלס בחי"ר גבולות ולאחרונה הוא סיים מסע כומתה. כעת, פרידר רואה בשירות הקרבי את היציאה מחושך לאור ואת נס חנוכה בפרטי שלו. "את חנוכה ואת יום ההולדת שלי אני עושה עם הפלוגה שלי בבסיס שהפכו למשפחה שלי", סיכם.
