רבות מדובר על היתכנות שילובם של חרדים באקדמיה. בדיקה של הלמ"ס מגלה ששיעור הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה גבוה פי 3.7 מחלקם בשאר האוניברסיטאות. על האתגר וההצלחה שוחחנו עם סמנכ"ל החדשנות והיזמות של האוניברסיטה הפתוחה הממונה על הנגשת הלימודים לחברה החרדית, ד"ר מושיק לביא.
"יש משהו באוניברסיטה הפתוחה שמותאם יותר לסטודנטים בחברה החרדית", אומר ד"ר לביא ומציין שני פרמטרית עיקריים והראשון שבהם הוא היותה של האוניברסיטה הפתוחה אכן פתוחה, כלומר כזו שמאפשרת לימוד ללא חסם של בחינת בגרות או פסיכומטרי. הרכיב השני הוא הגמישות שמתאפשרת ללומדים באוניברסיטה הפתוחה ללמוד מרחוק או פרונטאלית. האפשרות הזו, הוא אומר, מעניקה לסטודנט החרדי אפשרות להשתלב באקדמיה בקצב האישי שלו, "לטעום לאט ולא בבת אחת", כלשונו של ד"ר לביא המציין כי לא רק רמתו האקדמית של הסטודנט החרדי מחייבת הדרגה אלא גם מידת יכולתו להשתלב בעולם החדש והמורכב עבורו.
ההשתלבות דרך האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת שנת לימודים ראשונה ולאחר מכן השתלבות באוניברסיטאות האחרות המכירות בשנה זו, או המשך לימודים באוניברסיטה הפתוחה עד תואר ראשון. "בהרבה מהמקרים הסטודנט החרדי לא מכיר את המערכת האקדמית וכאן יש לו אפשרות לברר אם האקדמיה מתאימה להם ולא בלימודי מכינה הרחוקים מעולם האקדמיה. זה מאפשר להרגיש ממש במה מדובר וגם מאפשר לעשות את הבחירות המותאמות לכל אחד".
מתכונת הלימוד מרחוק מבטלת את ההתמודדות עם סוגיית עירוב המינים שעולה מעת לעת כפולמוס בין המחייבים לימוד משולב בין סטודנטים לסטודנטיות לבין אותם הטוענים כי ללא הפרדה המשמעות היא חסם מוחלט לציבור החרדי. ד"ר לביא מתייחס למחלוקת ואומר כי אכן מדובר בדיון שיש לנהלו באופן זהיר ולקחת בחשבות גם את הערכים האקדמאיים וגם את ההעדפות והרגישויות של כל סטודנט. הלימודים באוניברסיטה הפתוחה יכול להתבצע כאשר הסטודנט כמעט ולא דורך בקמפוס. גם בלימודים מרחוק יכול סטודנט לבחור אם להפעיל מצלמה או רק להאזין לשיעורים לאחר מכן.
לביא מציין כי הוא "מוקסם מהגיוון בחברה החרדית שיש בה העדפות שונות ויש בה מקום לסוגים שונים, ולא כפי שאנחנו חשובים עליה כחברה מאוד אחידה. יש מקום להתחשב גם בקהל שעבורו השתתפות בשיעור זום מעורב גם היא מורכבת", הוא אומר ומציין כי "בדרך כלל אנחנו רואים שבהדרגה החסמים נחלשים. אם בשיעורים הראשונים יש סטודנטים שמרגישים שהם לא יכולים להתרכז בלמידה כי יש מנחה אישה או סטודנטים שנועצים בהם מבט וכו' ועם הזמן הם התרגלו והסתגלו לחוויה הזו".
עוד מציין לביא כי מאחר ולא כל תחום ניתן ללמוד בלמידה מרחוק, כך במדעי החיים והצורך להגיע למעבדות, מאחר וכך בני המגזר החרדי "בוחרים לעצמם תחומים פרקטיים בדרך כלל, כמו פסיכולוגיה, מדעי המחשב וכלכלה וניהול. אלו תחומים שיש יכולת טובה ללמוד אותם רחוק".
"יש לנו 3000 סטודנטים וזה הרבה ואנחנו רואים אותם בכל קשת מגוון אפשרויות ותחומי הלימוד", הוא מספר ואנחנו שואלים אם הסטודנט שיוצא מלימודים שמתבצעים מרחוק מתקשה יותר ממקביליו להתמודד עם אתגר ההשתלבות בעולם שאחרי האקדמיה בשל אותה הפרדה מגדרית ורעיונית ממגזרים וחברות אחרות. על כך הוא משיב כי אכן "דמות הבוגר האופטימאלית שאנחנו חושבים עליה היא דמות שמתערה בחברה הישראלית ומסוגלת לייצר דיאלוג ותקשורת עם תכנים שונים וחברות שונות.
''לפעמים תפקידנו באוניברסיטה הוא גם להכשיר לחשיבה ולראיה הזו, אבל הייחודיות של האוניברסיטה הפתוחה היא מתן הגמישות הגדולה. אם רוצים להתייחס ברצינות למשימה הלאומית של הכשרת חרדים לחברה עלינו למצוא פתרונות שונים ולא רק פתרון אחיד. לא להסליל את החרדים למסלול אחד ולא לפתוח עבורם רק מסלולים ייחודיים. האפשרות שלנו נותנת מענה מאוד חשוב והמספרים מלמדים על הצמא החרדי להיכנס ללימודים והפתרונות היצירתיים חשובים".
ד"ר לביא מספר על מעורבותם החברתית של סטודנטים חרדים שמדי שנה יש להם נציגות בפרס השנתי למעורבות חברתית ומתברר כי פעילותם החברתית של סטודנטים אלה עוסקת גם בציבור החרדי עצמו אך גם בציבור הכללי. "זו פעילות מרחיבת לב והגמישות היא שמאפשרת זאת", הוא אומר.
עוד שאלנו את ד"ר לביא אם האוניברסיטה בוחנת את רמתם הדתית של סטודנטים חרדים לאחר השלמת חוק לימודיהם, אולי כנתון שיכול להוות זרז למינוף התופעה בהמשך כאשר יוצגו הוכחות מספריות לכך שהאקדמיה אינה פוגעת ברמתם הדתית ואינה מנתקת אותם מהקהילה, חשש שמוביל את ראשי המגזר החרדי מהאקדמיה בכלל.
"לא מתפקידה של האוניברסיטה לבחון את השתנות הסטודנטים או הבוגרים שלה בהיבט האמוני דתי. אנחנו בודקים את נתוני השכר והתעסוקה ומתברר שהם נמצאים במקומות הגבוהים ביותר. אני סבור שאת הסוגיות האמוניות חברתיות צריך להשאיר למנהיגי הקהילות", משיב ד"ר לביא.