הרב מעוז שוקרון ישיק ביום שלישי הקרוב ספר חדש 'סוד ההתבודדות' שמו ובכותרת המשנית שלו נכתב 'הדרך לשלוות נפש, תיקון המידות ודבקות בבורא. הדרכה מעשית'. על האתגר המעשי רוחני הזה שוחחנו אתו.
"אין אדם בחיים שלא עובר ניסיונות אתגרים וקשיים בתחומים שונים, ילדים, עבודה, רווקות, שלום בית, עבודה רוחנית ועוד. הרבה שואלים מהי הדרך ומנסים למצוא בהרבה מקומות, ואצלנו בתורה הקדושה יש הדרכה מאוד מדויקת איך לצאת מתאוות ומידות רעות ולזכות לשלווה גם בחיים המעשיים וגם בחיים הרוחניים", אומר הרב שוקרון ומדגיש כי בספר הוא מציג את המענה היהודי כפי שהוא מופיע לאורך ספרות חז"ל, "כדי לתת את ההדרכה המעשית שתביא כל אחד לחוות שינוי לטובה".
על משמעות העבודה המעשית מציין הרב שוקרו כי "גם כשמדברים על תפילה ועוצמתה צריך לדעת איך לנהל אותה בצורה הנכונה". בהקשר זה זכורים דברי חז"ל על הצורך ללכת לחכם שילמד אותו כיצד להתפלל אם אינו נענה בתפילתו, ומשמעות הלימוד הזה אצל החכם נוגעת לאופן בו יתפלל, לכמה יתפלל, לדעת להתמודד עם אכזבות ועוד, "כיצד לעשות את התפילה כדי שדרכה יימשך השפע. אדם שמתבודד בצורה לא טובה יכול להגיע לכעס ואכזבה", ואת התחושות האלה עליו להסיר מדרכו.
בהמשך הדברים מתייחס הרב שוקרון לפער שבין התפילה האישית של כל אדם לבין התפילה הסדורה שתקנו אנשי כנסת גדולה ומציין בדבריו את דבריו של החפץ חיים הנשמעים כאילו נלקחו מדברי חסידות, ובפרט דברי רבי נחמן מברסלב, כאשר הוא קובע שאין לאדם להסתפק באמירת תפילת שמונה עשרה, אלא עליו לבקש כבן המבקש מאביו.
"תפילה שיוצאת מהלב לא צריכה סדר מסוים, כל אחד לפי רצונו לשתף לבקש ולהודות", אומר הרב שוקרון ומבהיר כי התפילה הסדורה טובה ככי להקל על אדם שאינו מוצא מילים לתפילתו האישית, "אבל חשוב שאדם לא יהיה כפוף לסדר ויאמר את מה שיוצא מפיו". כל זאת בהתייחס לשיח ההתבודדות שאינו בא במקום שלוש התפילות שתיקנו חז"ל. "ההתבודדות היא לא תחליף ולא במקום התפילות בשום פנים ואופן. מה שאנחנו מחויבים אנחנו מתפללים, אבל בנוסף, בין התפילות, ההתבודדות היא בכל מצב שבו אדם נמצא ואדם משלב אותה. כשאדם מתמיד בה זה עוזר לו להתכוונן יותר בתפילות, להתרגש ולהיפתח יותר והדבר יועיל לו".
עוד שאלנו את הרב שוקרון אם ההתבודדות המבטאת את רחשי ליבו של הפרט אינה סותרת את הרוח הכללית שעולה מהתפילות שניסחו חז"ל כתפילות המתמקדות בצרכי האומה והכלל. על כך הוא משיב ואומר שהתפילה על צרכיו של האדם אינה מוציאה אותו מהכלל, וכאשר יש לאדם כאב יש לקב"ה צער מכך וכל מענה לצערו שלו מקרב את ישועת העולם. למעשה הפרט והכלל כרוכים זה בזה. "התפילה עליי לא מוציאה אותי אל הכלל. אנחנו צריכים לשלב תפילה על הכלל, אבל לא לשכוח את עצמנו בתפילה".
הרב שוקרון מעיר כי אין חובה להגדיר התבודדות בפרק זמן של שעה, וכשרבי נחמן מברסלב אמר שעה לא זו הייתה כוונתו אלא להקצאת זמן מסוים כלשהו, "גם דיבור אחד או משפט אחד נשמע ומתקבל בכל העולמות".
וכיצד ניתן לחבר את הנפש לתפילה הסדורה והקבועה שרבים מתקשים למצוא בה עניין ונופלים לתחושת שיעמום וניתוק? גם למשימה זו מגייס הרב שוקרון את ההתבודדות ואומר כי אכן למתבגרים האתגר קשה יותר מאשר למבוגר, אך "אם ילכו כמה דקות וישתפו את רבש"ע עם מה שהם חווים, עם ההורים, עם החברה ועוד, בכך ייווצר קשר מאוד חזק והאהבה לעצמו ולבורא יתברך תתגבר, וכך המונח ברוך אתה ה' יחבר אותו הרבה יותר כי הוא יידע שהאתה שאליו הוא מדבר הוא אותו רבש"ע שאתו דיברתי בשפה החופשית".
הרב שוקרון מספר כי ספרו זה מגיע שנים לאחר ספרו הקודם, 'הבן יקיר לי', על בנו בניה ז"ל שנפטר לפני שבע שנים, וכבר בו, תוך כדי שנחשף עם קשיי ההתמודדות עם הצער, חשף את כוונתו לכתוב ספר על ההתבודדות, כוונה שמתממשת עם צאתו לאור של הספר החדש העוסק בסוגיה שהצליחה לדבר לאורך השנים עם קהלים רחבים, דתיים יותר ודתיים פחות, סוגיית ההתבודדות.