יחסה של ישראל לקורונה משתנה. על פי החלטה שהתקבלה עם קופות החולים מתחמי בדיקות הקורונה ייסגרו וההתייחסות למחלה תהיה כמו היחס לשפעת.
על ההחלטה שוחחנו עם פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא הסבור שהמדיניות החדשה אינה דרמטית במיוחד.
"הקורונה אמנן עדיין כאן, אבל הווריאנטים הם מקבוצת האומיקרון שהם מדבקים יותר אבל פחות אלימים. בכל שלוש השנים של הקורונה קופות החולים ובתי החולים היו הגורם המשמעותי ביותר כדי לתת את הטיפול הרפואי הנדרש ועם התהליך הזה הצורך במתחמי דיגום נפרדים שמקיים אותם הצבא הלך והתייתר. היום 70-80 אחוז נעשה דרך קופות החולים. לכן צמצום של העשרים אחוז הנוספים נראה לי אך טבעי כחלק מהמשך המענה לקורונה".
לדברי פרופ' זרקא הבדיקות היום מאפשרות למערכת הבריאות להיות מדויקת יותר בפנייתה לאוכלוסיות סיכון והקריאה להם להגיע ולהיבדק ולצייד אותם בתרופות שמונעות מחלה קשה. "חשוב שגם אנשים צעירים ייבדקו, אבל הם יכולים לעשות זאת גם בבית. התורים הארוכים שהיו בעבר כבר לא קיימים היום. אנשים פחות זקוקים להיבדק באותם מתחמים ולכן הצורך הזה הלך והתייתר".
על מה שקורה בעולם, ובעיקר בסין, אומר פרופ' זרקא כי "סין חושבת מחדש בכיוון שלנו אחרי שקרוב לשנה היא לא עדכנה את המדיניות שלה והייתה המדינה היחידה בעולם שהמשיכה לנהוג באפס סובלנות על כל מקרה של תחלואה כולל סגרים, מה שאנחנו לא משתמשים בהם. כעת סין עדכנה את המדיניות שלה בבת אחת. כשהמספרים שם הם מיליונים, אנחנו עוקבים, אבל צריך להבין שגם כשאנחנו מנרמלים את הקורונה אנחנו משאירים מספר אצבעות על ההגה, הקמנו גופי מודיעין במשרד הבריאות, אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בעולם ואם יתברר שצריך לשנות מדיניות היכולות הללו נשמרות וחשוב שיישמרו".
שאלנו את פרופ' זרקא אודות נאומו של ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, אודות ההצלחה של ממשלת ישראל היוצאת לשרוד את ההתמודדות עם הקורונה ללא סגרים, האם אכן מדובר בפלא, או שמא לנוכח המציאות בעולם והחיסונים הדבר היה טבעי?
"אני לא נותן ציונים לפוליטיקאים", מדגיש פרופ' זרקא ומוסיף כי דבריו נאמרים כאיש מקצוע בלבד, וככזה הוא מציין כי "הדבר הטוב והחשוב ביותר שקרה לנו והביא אותנו למציאות הזו הוא התחסנות הציבור. אם לא היינו מגיעים למצב שיש חיסונים והיענות ישראלית רחבה לחיסונים, הפתרון היה הגבלות וסגר, שלא נעשים ממקור של רוע אלא מרצון להגן על הציבור. אבל אם יש לי כלי חלופי שהציבור לקח אותו, אני מוותר על ההגבלות. בגל הדלתא עדיין היו הגבלות אבל מאז מידת הצורך בהם הלכה והתמעטה".
"אין היום סיבה לחשוב על סגר והגבלה כל עוד אנחנו בעידן האומיקרון. אנחנו בעיקר מוטרדים מאוכלוסיית הסיכון, אבל יש לאוכלוסייה הזו פתרון. אפשר להתחסן ולהחזיק מסכה בכיס, ולהניח אותה כשנכנסים למקום צפוף ואם אוכלסיית סיכון מרגישה סימני מחלה לא להמתין אלא להיבדק כי יש לנו תרופות לתת, אבל חשוב שהתרופות יינתנו בחמישה הימים הראשונים, כי אחר כך היעילות שלהן יורדת".
פרופ' זרקא מציין כי עד כה 370 אלף מאוכלוסיות הסיכון בחרו להתחסן וכאמור הדבר מייתר את הצורך במדיניות של מגבלות וסגרים. בהתייחס לפרסום לפיו מכאן ואילך היחס לקורונה יהיה כמו היחס לשפעת, והתחושה שהדבר מוריד את מפלס הדאגה מהמחלה. על כך משיב פרופ' זרקא כי "ההשוואה לשפעת לא נכונה. גם שפעת יכולה להיות קטלנית לאנשים בסיכון, אבל יש כמה הבדלים מרכזיים. בקורונה מידת התפתחות הנגיפים מהירה מכל מחלה אחרת. הקורונה גם לא מגיעה באופן עונתי. בנוסף יש וריאנטים שיכולים להיות קטלניים יותר. לכן ההשוואה בינה לבין השפעת לא רלוונטית. הנרמול מבקש לומר שרק אין צורך במענה מרכזי וקופות החולים, שהן המחסנות ומאבחנות מחלות אחרות, מתייחסות למחלה הנוספת הזו ומערכת הבריאות מתמודדת ותצטרך תקציבים לשם כך".