פתגם זה, שכנראה נאמר על ידי גלנוס, גדול רופאי העולם העתיק, הוא השיעור הראשון בבית הספר לרפואה. זהו כלל אתי יסודי, שחוזרים ומשננים אותו רבות.
רופא מתחייב לטפל בכל חולה, רק אם הוא בטוח שהוא מיטיב עימו, ושהתועלת עולה על הסיכון.
לכן, רופא, שחושב שטיפולי הורמונאליים או ניתוחיים לשינוי מין של אדם בריא, גורמים נזק , לעיתים גם שאינו ניתן לתיקון, חייב , לא רק רשאי, להימנע מטיפול זה.
הדבר מזכיר את תופעת הקסטרטי שרווחה לפני שנים. ילדים בעלי קול יפה במיוחד סורסו, כדי שלא ישתנה קולם הגבוה, כפי שקורה באופן טבעי בגיל ההתבגרות. הניתוח לכריתת האשכים בוצע בגיל צעיר, בהסכמתם המלאה של ההורים. ילדים אלו היו זמרים באופרה או בכנסייה, אך לא יכלו להקים משפחה או להביא ילדים לעולם.
אז, כנראה, לא שאלו את הילד. היה ברור, שילד בגיל 10-11 לא יכול לקבל החלטות כבדות משקל. גם כיום זה ברור לנו ברוב רובם של התחומים . זה מה שהמדינה החליטה בתופעת הדר מוכתר או בזכות לנהל חשבון בנק. רק בתחום הרגיש והמורכב של בחירת מין פתאום נקבע שילד יכול להחליט.
אני רוצה לשאול את כל הגורמים הצועקים על אפלייה: אם הייתם גרים בקניה, האם הייתם עושים מילת בנות, ניתוח אכזרי שמבוצע בהסכמה מלאה?
הכותבת היא רופאת משפחה ביישובי בנימין ובירושליםאם לתשעה ילדים ורעייתו של הרב מיכאל הרשקוביץ, רב היישוב נריה