הרב,
לא תיארתי לעצמי שזמן קצר כל-כך אחרי הפעם הקודמת בה דיברתי לכבודך אצטרך שוב לעמוד באירוע פומבי לדבר לכבודך, ולבקש סליחה שאני פונה אליך בגוף ראשון, ובטח ובטח שלא באירוע הזה.

"לב טהור ברא לי א-לוקים ורוח נכון חדש בקרבי" מתחנן דוד המלך בתהילים. דוד מבקש על הלב על הטהרה, ועל הרוח שיתנו לו את הכח לשנות מציאות, שיתנו לו להקים מלכות, אומה, ארץ. דוד המלך ביקש, ואתה הרב, ילד אחד קטן שעלה מהתופת של השואה זכית להיות עם הלב הטהור הזה ומכוחו להקים עולם של תורה. עולם של התיישבות ונתינה, מבחינתנו, עולם של תנועת בני עקיבא שאת דרכה הארת באורך המיוחד ובליבך הטהור שבער בך והבעיר את ליבותינו שלנו.

אתמול לאחר שהועלו כל נרות חנוכה, עלית אתה לגנזי מרומים כאילו חיכית שכל הנרות יתאחדו בדיוק כפי שפעלת כל ימי חייך לאחד, לחבר. דקות ספורות לאחר שנדם הלב קיבלתי טלפון ממזכ"ל הנוער העובד והלומד שביקש לחבק ולחזק, ואז התחדדה שוב ההבנה שהלב הבוער לא שייך רק לתנועת בני עקיבא או רק לציבור שלנו. הלב הטהור שלך שייך לכל עם ישראל. לא עזבת אותנו ואת עולמינו עד שראית שכל הנרות מאירים ומתחברים ואז עלית ונתעלית לגנזי מרומים.

הלב הטהור שברא לך א-לוקים היה שם אתמול בלילה ברגעים הנוראים ביחידת טיפול נמרץ בבית החולים הדסה עין כרם כאשר משפחתך המופלאה עומדת סביב מיטתך בבכי, בתפילה, ובשירת "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה". כאשר שומעים ורואים את המשפחה המיוחדת שהקמת עם הרבנית שרה תבל"א אנו רואים כמה הלב הטהור שלך ממשיך לפעום בכל משפחתך.

הרב,
המילים האחרונות שאמרת בפני ציבור היו במוצאי שבת ארגון כאשר הגיעו לביתך חניכי סניף מרכז שפירא, בבית שידע ראשי ממשלות ונשיאים, בית שהוביל תנועה שלימה ועם שלם, הבית הזה היה פתוח גם, ואולי בעיקר לחניכי סניפים שרוצים לבוא ולקבל מתורתך אותה יצקת ללא הרף על התנועה. וכך אמרת לאותם חניכים: "חברי בני עקיבא היקרים מאוד: דעו לכם שאתם שייכים לתנועה גדולה וחשובה – בני עקיבא; בני עקיבא שינו את המציאות בעם ישראל ביחס לתורה, ביחס לארץ ישראל, את זה עשו בני עקיבא". והמשכת והסברת ואמרת שכל מה שיש היום בלימוד התורה זה רק בזכות בני עקיבא.

אבל דבר אחד לא הוספת הרב בדברי החיתום האלה: כל מה שיש היום בבני עקיבא זה רק בזכות הרב דרוקמן, רק בזכות הלב הטהור שהשקה אותנו בתורה, בשיחות, בוועידות, במליאות, בהתייעצויות, ובכל דבר שרק היינו צריכים. היה לך לב טהור שגידל אותנו לאהבת תורה, לאהבת העם ולאהבת הארץ. הלב הטהור שלך גידל והוביל תנועה שלימה! התמונה הזו של הרב דרוקמן לבוש בחולצת תנועה אוחז ספר תורה ושר שירי דבקות, היא תמונה של הלב הטהור שחולל מהפיכה בבני עקיבא. מהפיכה של תורה- מהפיכה של תנועה!


עלה נעלה היא אחת מהברכות התנועתיות שהיו שגורות גם על לשונך, ואנחנו הרב, עומדים עכשיו כואבים ונדהמים שאתה עולה ומתעלה לגנזי מרומים, אבל גם עומדים ומבטיחים לך שבעז"ה באמת נמשיך, באמת עלה נעלה. רק יש לנו בקשה אחת: כשאתה עולה ומתעלה שם לפני כיסא הכבוד תתפלל עלינו, תצעק מלפני ריבון העולמים בקולך העז שייתן כוחות למשפחה, לאומה ולתנועת בני עקיבא שנמשיך כולנו בעז"ה לעלות ולקיים את בקשתך לחיות חיים משמעותיים למען עם ישראל, תתפלל שם בתחינה שעלה נעלה.

ועוד מילה אחת אישית שמבטאת את דמותך: אתמול בלילה בבית הפרטי שלנו, בתי הקטנה החלה לבכות בכי תמרורים עליך. כששאלתי אותה על מה הבכי, היא ענתה ש"בניגוד לאחיה הגדולים, הוא לא בירך אותי לבת המצווה..." והיא רק בת תשע, היא ידעה שהרב הענק הזה ששינה מציאות, הוא גם זה שיברך אותה לבת המצווה, והיא לא נרגעה עד שהבטחתי שנעלה על קברך להתפלל בקברך, שזכותך זו תעמוד לנו. ילדה קטנה שיודעת שלב טהור וענק תמיד קשוב לכל אחד, לכל צורך ולכל ברכה.

הרב,

בשם תנועה שלימה שכל-כך אהבת וכל-כך קידמת, אני רוצה לאמר לך בפעם האחרונה את המילים שמקבלות משמעות עמוקה וגם כואבת מאוד היום מבחינתנו: מורינו ורבינו, בשם כל תנועת בני עקיבא בישראל- ה' עימך! ואתה עכשיו עימו.

אתה נמצא תחת כיסא הכבוד עד ביאת הגואל.

תהא נשמתך צרור בצרור החיים