ראיתי מנורת זהב כולה, וגולה על ראשה ושניים זיתים עליה, אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה.
מורנו ורבנו אהובנו יקירנו מאור עינינו הגאון רבי חיים דרוקמן איננו ואנה אנחנו באים.
רבנו היה אור מנורת זהב כולה שנשמתו האירה מן השמן הטהור שהופק משני הזיתים שעליה זיתים של חסידות וענווה. זוהר פניו ומאור עיניו שפעו אהבת ה' אהבת ישראל ואהבת תורה.
מסירותו לתלמידיו לא ידעה גבול, ממטולה ועד אילת ביום ובלילה ללמד תורה ולגמול חסד. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה.
גם עתה אחרי שנשמתו עלתה לגנזי מרומים עדיין היא יוקדת בלבי ובלבם של עשרות אלפי תלמידיו ולא תכבה.
אבד מאתנו מצפן של מוסר קודש מחמד עינינו. תהא נפשו צרורה בצרור החיים את ה' אלוקינו.