הרב חיים דרוקמן זצ"ל העריך את פעילות מכון פוע"ה, שלח אלינו זוגות רבים והתעניין תמיד בחידושים ההלכתיים והרפואיים עליהם אנו שוקדים במכון.
אך יותר מכל, אזכור את הסיפור הנפלא הבא: הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהורה לנו לייסד את המכון, אמר לי באחת משיחותנו שצריך לאהוב כל יהודי בכל הלב, ושזו חובה. הוא שאל אותי איך אפשר לקיים מצווה זו? כמו יהודי טוב, השבתי בשאלה- ואיך הרב מקיים מצוה זו? השיב לי הרב אליהו זצ"ל- אני אוהב בכל ליבי את הרב דרוקמן, והרב דרוקמן אוהב כל יהודי מכל הלב, כך שאני זוכה לקיים מצווה זו".
הקשר בינינו התחיל כשעלינו לארץ לפני למעלה מחמישים שנה. הגענו להתיישב בישוב שנקרא 'דגנים' שלימים הפך ל'מרכז שפירא'. משפחתי עלתה לארץ בשנת תשכ"א. אבי היה ר"מ בישיבת אור עציון שהיתה אז ישיבה תיכונית. הרב דרוקמן היה ראש הישיבה התיכונית ולאחר מספר שנים ייסד את הישיבה הגבוהה במקום לבקשתו של הרב צבי יהודה.
למדתי מהרב הרבה לאורך השנים והיה בינינו קשר חזק מאוד וקבוע. זכיתי שהשתתף בכל חתונות ילדיי ובכל הבריתות. למדתי בישיבה עם בנו, ואשתו ד"ר שרה דרוקמן רופאת הנשים, סייעה מאז ומתמיד למכון עם שאלות שונות הקשורות בבריאות האשה.
זכינו שכל בניו וחתניו קשורים ומלווים את המכון מיום הקמתו בחיבוק גדול. הרב דרוקמן עצמו הפנה במהלך השנים מאות זוגות מתלמידיו להיעזר במכון בכל הקשור לפוריות ומעגל החיים ואף התקשר באופן אישי לוודא שהם מקבלים מענה מייטבי. גם כשהקמנו את אגף קדושת החיים היה זה בברכתו ובתמיכתו הרבה של הרב שאמר עליו "מדובר בהצלת נפשות של ממש".
לאורך השנים למדתי מהרב הנהגות ציבוריות. איך נכון להתנהג עם הציבור. זכיתי להיפגש איתו בפעם האחרונה בביתו לפני פחות מחודש, יומיים לאחר ועידת החינוך. הגעתי כהרגלי עם מספר שאלות דחופות בענייני השעה במכון פוע"ה ועשרות תלמידיו כבר חיכו לשיעור הקבוע אותו היה מעביר בכל מצב בשעה 22:30 בלילה. היה אדם חד וצלול ביותר עד ימיו האחרונים. יהי זכרו ברוך.