בכל שנה מחמש השנים האחרונות, החל מייסוד החטיבה "חץ נוה הרצוג", אנו מקפידים לפתוח את שנת הלימודים לתלמידים החדשים בכיתות ז' אצל הרב חיים דרוקמן שרה"י שלנו הרב מאיר אדרי נמנה מבין תלמידיו המובהקים.
אנו רואים את הפגישה עם הרב משמעותית מאוד לתלמידים, מעין "ברכת הדרך" להצלחת לימודיהם בשלב ה"על יסודי".
הרב מקבל את התלמידים במאור פנים ובחום, מחזק אותם בדברי תורה ומברך אותם להצלחה בלימודים וביראת שמיים.
כך היה בכל שנה. אך השנה, מסיבות כאלו ואחרות, בכל פעם שנקבעה לנו פגישה אצל הרב - היא נדחתה.
הרב כידוע עסק בתחומים רבים למען עם ישראל, תורתו וארצו, כך שבכל פעם שקבעו לנו מועד לכניסה אל הרב על ידי אחד מתלמידיו הרב אסף סרוסי שהוא גם ר"מ אצלינו בחטיבה - הדבר לא הסתייע בשל עניין חשוב שצץ.
בסופו של דבר הצלחנו לנקוב בתאריך שהיה נראה מתאים, הכנו את התלמידים למפגש, ובבוקרו של היום החגיגי, ממש לפני צאתנו מהישיבה, אני מקבל שיחת טלפון. על הצג - עוזרו של הרב.
מסתבר שממש בשעות האחרונות אירעה התרחשות פוליטית משמעותית, כך שהרב נדרש לטפל בנושא באופן בהול.
העוזר התנצל: נקבע מועד אחר, שוב. השיחה הסתיימה.
לאחר מספר דקות העוזר התקשר בשנית: "הרב שואל אם עלול להיגרם לכם נזק ממוני עקב הביטול הפתאומי".
עניתי לו שאמנם הזמנו הסעות שמחכות כבר מחוץ לישיבה, אבל החלטנו שניקח את התלמידים לטיול במקום והכל בסדר.
העוזר אמר שהרב לא מוכן, ומאחר ויש פה נזק כספי - שנגיע כמתוכנן. עלינו עם התלמידים להסעות והגענו לרב. הייתי בטוח שהרב ייראה לחוץ וטרוד. אך הרב, במאור פנים האופייני כל כך קיבל את התלמידים בחום ואהבה, ופתח עימם בדברים. ישבתי מול הרב, וקצת לא היה נעים לי. חשבתי שהרב יברך אותנו ונלך.
אך חולפת עוד דקה ועוד אחת - ובסך הכל ארבעים דקות שלימות שהרב הקדיש לנו בעיצומה של סערה פוליטית שחיכתה לפיתחו - כאילו לא קיים שום דבר בעולם, אלא רק התלמידים.
זהו היה שיעור ענק בשבילי, גם על מידת הנקיות, הדקדוק והירידה לפרטים של הרב - שדאג שלא תיווצר חלילה פגיעה ולו הקטנה ביותר בישיבה, וגם על התשומת לב הגדולה בה קיבל אותנו, כבנים יחידים.
בנוסף, תפסה את תשומת ליבי סוף שיחתו של הרב שעסקה בחנוכה. זה היה כחודשיים ויותר לפני החג, ולא הבנתי מדוע הרב מדבר איתנו על כך.
הרב הדגיש את האור שבכל תלמיד, ואת המשימה החשובה לחשוף ולגדל אור זה. הסתבר לי, בדיעבד, שזו היתה שיחת הפרידה שלנו מהרב, שנפרד מאיתנו בחנוכה.