נפתלי קנדלר, מי שבמשך שנים רבות היה ליד ימינו של הרב דרוקמן זצ"ל, התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על דמותו הייחודית של הרב ועל הקשר של רבדים שונים בעם אל הרב.
על תחושת היתמות שהוא חש אומר קנדלר כי מדובר בתחושה קשה לתיאור, תחושה ששותף לה דור שלם. "בכל סוגיה הייתי מתקשר לרב, וכשאני לא תופס את הרב אני יודע שבתוך שעה שעתיים או שלוש הרב יחזור אליי. הרב היה אדם גדול וברוך ה' יש לו הרבה ידיים ימניות וזכיתי להיות מהידיים הימניות של הרב, להיות צמוד לרב, כמנכ"ל אור עציון ולאחר מכן כשהקמנו את עמ"י אולפני הגיור במשך 11 שנם הייתי שליחו בכל נושא הגיור והבנתי לעומק את תורת הרב על כל המורכבות שלה".
סוגיית הגיור הציבה את הרב דרוקמן במרכזם של פולמוסים גדולים בחברה הישראלית, אך קנדלר מדגיש כי "לרב לא הייתה מחלוקת. הרב היה שלם עם עצמו בצורה מוחלטת. אין שני צדדים. יש אמת ברורה, אנחנו בדור של גאולה ועם ישראל חוזר לארצו ולכן צריך לטפל בענייני הגיורים. זה שהנושא מורכב לאנשים ושקשים גרים לישראל כספחת זה רעשי רקע של אנשים קטנים, אבל לנו היו הכתפיים האדירות של הרב שהבין שאנחנו באירוע לאומי היסטורי יהודי והוא לא יכול לתת למישהו אחר לטפל בזה".
קנדלר מעיר כי לא ניתן לשער מה יקרה מכאן והלאה, "יהיה ראש ישיבה באור עציון, אבל בהנהגה הציבורית של הרב וסוגיות מורכבות של ציבור לצערי הרב אין לנו מחליף לרב. זו ממש יתמות".
על החיבור בין רבנות לפוליטיקה מספר קנדלר כי בעיניו הרב "פוליטיקה היא תורה". הוא מרחיב כי "מי שחשוב שהרב היה חי בשני מסלולים שונים, פוליטיקאי וראש ישיבה, לא מבין את הרב. אצל הרב זו אמת מושלמת אחת כוללת של חיים שהם מסירות נפש למען עם ישראל. לימוד תורה היא החובה הלאומי והשירות בצבא הוא המצווה הדתית. כל הפוליטיקה מבחינת הרב היא כלי למימוש ייעודו של עם ישראל להקים מדינה יהודית. הכול קודש ונובע מתוך תורה".
"גם כשהיו רעשים והגיעו ביטולי הגיורים והיה בלאגן שלם, הייתי בתחילת דרכי והגעתי לרב ודיברתי אתו על המלחמה של החרדים ושצריך להשיב מלחמה, אביא יחסי ציבור ונילחם, אני זוכר את היד של הרב על היד שלי שאמר לי 'נפתלי, אם אתה רוצה, הדבר היחיד שאנחנו עושים הוא עוזרים בגיור. אנחנו לא משיבים מלחמה. אין מלחמה. אנחנו עוסקים בגיור ולא במלחמה'. כך פתחנו את מכון הגיור שהגיע ל-6000 תלמידים שעוברים דרכנו. זו דרכו של הרב, עשייה".
הביקורים אצל הרב דרוקמן הפכו קלף בידי לא מעט פוליטיקאים, אך קנדלר מדגיש כי הרב פתח את דלתו לכל אדם, גם אם מדובר במי שהרב מתח עליו ביקורת. "שמעתי את נפתלי בנט מדבר בצורה אמיתית ואומר שהרב לא גיבה אותו במהלך הקמת הממשלה, אבל הרב ידע שהוא עושה דברים לפי תפיסת עולמו ובא להשמיע את הדברים לרב. הרב קיבל את כולם גם אם הוא לא הסכים".
גישה זו, אומר קנדלר, היא שהפכה את הרב דרוקמן למקובל על מגוון רחב של רבנים, מרבני הר המור ועד רבני צוהר, "כולם מגיעים לרב דרוקמן. אין לנו עוד דמות כזו שמדברת עם כולם ומקפידה בכבודם של כולם".
"כמנכ"ל הישיבה אני יכול לספר שהיו תקופות לא פשוטות והרב עמד על שלו. התקשרו תורמים ואמרו שיפסיקו את התרומות שלהם אם הרב לא יעשה כך וכך. הגעתי לרב בלחץ כמנהל הישיבה ואת הרב זה לא הזיז. הרב לא היה מוכן שמישהו יזיז אותו מהאמת שלו. הרב היה קשוב ושומע הכול, ולא פעם העזתי לומר את דעתי גם כשאחרים חששו לומר. אמרתי את דעתי ואז הוספתי שאני רוצה לומר עוד משהו ועוד משהו, והרב קשוב ובסוף אמר 'שמעתי, תודה' והמשיך בדרכו אחרי שהקשיב לי עד הסוף".
על ימי העקירה והגירוש מגוש קטיף מספר נפתלי קנדלר כי "גם שם היו סוגיות מורכבות שבהן היה צריך לקחת הנהגה. היו קולות מאוד קשים בציבור על הליכה בכל הכוח וכמעט מלחמה נגד הצבא. היו קולות מתונים מאוד והרב היה באיזשהו מקום באמצע. במקום בו המחאה מחויבת כי אי אפשר לא למחות על ארץ ישראל ולא להביע בצורה הכי חזקה את העוול והשקר שנעשו כאן, אבל עד הקצה הכי רחוק שניתן ללא מלחמת אחים, מה שלא יעלה על הדעת ואינו בלקסיקון. הרב יעמוד בכל כובד משקלו כדי שלא ייחצה הקו הזה. לא כולם הסכימו אתו אבל הוא היה מנהיג שהוביל את החבורה. הוא אמר את עמדתו בקול רם וקיבלו את דעתו".
עוד מתייחס קנדלר ליחסו של הרב לעולם החינוך ומספר על טיסה לטורונטו. הרב לא חש אז בטוב והיה עם חום וקנדלר שמח שהרבנית בטיסה שכן היא רופאה ותוכל לקבל החלטות בעניינו.
"אמרתי לרב שנוציא מסדר היום את כל מה שחשוב. עברנו על סדר היום וראינו שבאמצע יש שיעור לחבריא ב' של בני עקיבא בטורונטו. אמרתי לרב שהם אמרו לי שאולי יהיו שבעה חבר'ה בשיעור כי זה לא הסתדר בלו"ז ואולי נבטל. הרב אמר ש'מה פתאום לבטל? אני מגיע להעביר את השיעור'. היינו בפגישות באותו יום וראיתי שהוא לא מרגיש טוב, החזרתי אותו למלון. הרב אמר שהשיעור בארבע אז שאעיר אותו בשלוש. הרב הלך לנוח ואמרתי לעצמי שאעיר את הרב בשלוש וחצי ואתן לו עוד זמן לנוח, וכך עשיתי. הרב הסתכל בשעון ואמר 'אמרתי לך להעיר אותי בשלוש'. אמרתי שהרב לא הרגיש טוב. הרב שאל 'אבל מה עם השיעור?'. אמרתי שהוא בארבע. הרב אמר ש'צריך להכין את השיעור'. אמרתי שזו סוגיה שגם אני מכיר אותה בעל פה. הרב אמר 'אין דבר כזה להגיע לשיעור תורה בלי הכנה. תורה היא מהשמיים ולמרות שהוא מכיר הכול בעל פה זו מסירות נפש של מי שמוסר את התורה, גם לשבעה חבר'ה בטורונטו. זה נמצא בראש מעיינותיו".