הדיין ואב בתי דין בדימוס, הרב יהודה גליק, קורא לראשי הרבנות הראשית לדורותיהם להתכנס בפנייה לחברי הכנסת להבטיח את עצמאות בתי הדין הרבניים מול בג"צ, וזאת כחלק ממהלכי הרפורמה המתוכננת כעת במערכת המשפט.
"אני קורא לכינוס בהנהגת הרבנים הראשיים כדי להחליט שתי החלטות", אומר הרב גליק. "האחת היא לפנות לכל חברי הכנסת ולהביא אותם להבנה שכדי שהרבנות ובתי הדין ימלאו את התפקיד החשוב שלהם במדינה היהודית, צריכים להוריד את בג"ץ לגמרי מעל הרבנות ומעל בתי הדין. הפיקוח הציבורי יתבצע על ידי הכנסת".
לדברי הרב גליק עצם המציאות שבה מעל סמכותו של בית הדין הרבני קיימת סמכות בית המשפט העליון היכול לבטל הכרעות דין של בית הדין, מביאה למעשה לעקירת סמכותו ההלכתית של בית הדין הרבני, שכן סמכותו נובעת מעצמאותו.
על המציאות בה בית הדין הרבני כפוף למרות בית המשפט העליון, אומר הרב גליק כי "מדובר בשיא של תהליך שהחל מיד אחרי הקמת המדינה, כאשר בית המשפט מכרסם באופן תמידי בהחלטות בתי הדין ובסמכויותיו. התהליך הזה מתרחש הרבה שנים ושיאו כאשר בית המשפט החליט לפני כחודשיים סביב 'בג"צ הבוגדת' שבגידה אינה עילה להתחשב בה". לדבריו מציאות כזו הורסת מבחינה הלכתית את סמכותו של בית הדין לבצע את הדברים שתפקידו לעשות.
בדבריו מדגיש הרב גליק כי הוא "לא מדבר בשם בתי הדין הרבניים כי לא הוסמכתי לכך, אבל לדעתי ההלכתית, המציאות היא שאין לבתי הדין סמכות הלכתית למעט קבלת בעלי דין את בית הדין כשלושה בוררים".
בנוסף קורא הרב גליק לדיינים ולרבנים הראשיים להודיע גם מבלי להזדקק לחברי הכנסת, כי מעתה יקיימו דיונים אך ורק על פי דין תורה. לאמירה זו יכולות להיות פרשנויות שונות הלגיטימיות כחלק מהשיח הרבני הלכתי, אך האמירה צריכה להיות ברורה באשר למחויבות בית הדין להכרעה על פי ההלכה בלבד.
"כאשר אהרון ברק היה בכהונתו כנשיא העליון התהלכו שמועות שמטרתו היא להביא למצב שבו בתי הדין הרבניים יהיו רק מסדרי גיטין ולא מעבר לכך, כלומר שכל הנושא הרכושי יידון רק בבית המשפט. בכך למעשה מבטלים את כל נושא דין התורה", קובע הרב גליק ומציין כי להבנתו "ההסכמה החברתית שמונחת ביסוד הרבנות ובתי הדין הרבניים היא שהשאירו אוטונומיה שיפוטית לאנשים דתיים כדי שיוכלו ללכת לבתי הדין הרבני, מעבר לכך שבענייני נישואים וגירושין יש סמכות בלעדית לבית הדין".
"המהלך של אהרון ברק נועד לכרסם בעצם היסוד הזה של האפשרות לאזרחים לדון בבתי הדין הרבניים, ובכך להגדיר את ישראל כמדינה חילונית בהיבט המשפטי שלה", אומר הרב גליק ומעיר כי לאורך השנים לא התקיים דיון בסוגיה זו ולא התקבלה החלטה בדבר. "זה חוזר לכך שאם זו המטרה וזה המצב היום, שבית הדין לא יכול לדון בבוררויות אפילו בהסכמה כי בג"צ אסר על כך, מזכירות בית הדין הרבני לא תפתח תיק אם תרצה להביא בעל דין, כל עוד לא מדובר בענייני נישואין וגירושין".
משום כל זאת "אנחנו צריכים להבהיר שכל עוד לא יורידו מעלינו את עול הבג"ץ לא נדון בחיובים ובכפיית גט, כי לפי ההלכה אנחנו לא יכולים להכריע לאור היעדר סמכות לבית הדין".
משמעות דבריו של הרב גליק ופרשנותו את ההלכה דרמטית, שכן הלכתית לא יכולים דייני בית הדין לדון גם בענייני גיטין כל עוד הם לא בהסכמת שני הצדדים, וזאת בשל הכרסום במעמדו של בית הדין. "לפי ההלכה כדי שבית הדין יוכל לכפות אנשים להופיע בפניו הוא צריך להיחשב בית דין קבוע, ובית דין קבוע הוא כזה שעוסק בהרבה נושאים".
שאלנו את הרב גליק כיצד יתכן ודברים דרמטיים כל כך בהיבט ההלכתי, שכן למעשה בית הדין הרבני אינו יכול לדון לא רק בהיבט הסמכות שקיבל מהמדינה, אלא גם בהיבט ההלכתי, מדוע אם כן עד כה לא נשמעה זעקתם ומחאתם של הרבנים והדיינים. על כך אומר הרב גליק כי אין בידו מענה שיסביר את שתיקת הרבנים, אם כי יתכן ואנשים לא הבינו את משמעות הדברים. "אני מקווה שבעקבות השיחה הזו אנשים יתעוררו לפעול".
הדבר גליק מדגיש כי ההשלכות של דבריו אמורות להטריד לא רק את מי שההלכה ומעמד בתי הדין יקר לו, אלא גם למי שהדמוקרטיה חשובה לו. הוא מזכיר בהקשר זה את דבריו של אהרון ברק באחד הראיונות האחרונים שהעניק לתקשורת ולפיהם 'כל מי ששומע אותנו יודע שאם לא תהיה ביקורת שיפוטית על דת ומדינה המשמעות היא שדת ומדינה יהיה חור שחור שהכנסת תעשה בו כרצונה וקיצוניים יכתיבו את עמדתם'. כך גם דבריה של נשיאת העליון, השופטת חיות שדיברה כך ששנת ה-75 של מדינת ישראל תיזכר כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של ישראל פגיעה אנושה.
לטעמו של הרב גליק מקור דבריהם של ברק וחיות היא הבנתם את הדמוקרטיה הישראלית כ'דמוקרטיה ליבראלית' בעוד "התקווה שלי היא שמדינת ישראל בשנת ה-75 שלה לא תמשיך להיות דמוקרטיה ליבראלית, כי כל הוספת מילה ליד המילה דמוקרטיה היא קביעה שיש כאן דברים שהם מעל הדמוקרטיה. דמוקרטיה ליבראלית הולכת יחד עם עריצות שיפוטית כפי שהדבר הוכח בעשרות השנים האחרונות. אם אנחנו רוצים שתהיה דמוקרטיה בישראל ניתן להוסיף לה רק את המילה יהודית, כלומר שתהיה דמוקרטיה יהודית. יש ויכוח לגבי משמעות המילה יהודית וזה עניין הערכים, כולל כוח הכפייה שהוא כוח שמקבלים אותו מהציבור והוא שיחליט, ולא ניתן להמשיך להפחיד את הציבור כפי שהשופט ברק עושה כשהוא אומר שהקיצוניים עושים. מניין הוא לוקח את הקביעה הזו? זו הפחדה של הציבור".