בשנים 2021-2018 אירעו עשרת אלפים מקרי אלימות נגד צוותי רפואה בבתי החולים הממשלתיים ובקופות החולים כללית ומאוחדת, אך רק 195 מהם (1.95%) הובילו לכתבי אישום.
בעיתון "ישראל היום" פורסם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבחן את הטיפול של משרד הבריאות בנושא האלימות במערכת הבריאותף ממנו עלה כי תלונות הוגשו במשטרה רק ב־20% מהמקרים, ורק ב־4% מהם (433) נפתחו תיקי חקירה. נכון ליוני 2022, כ־30% מהתיקים נסגרו, כ־30% ממתינים להחלטה, וב־37% מהמקרים (72) ניתנו פסקי דין שהרשיעו 76 נאשמים וגזרו על 39 מהם עונשי מאסר או עבודות שירות.
הדו"ח בחן את יישום המלצות הוועדה למיגור האלימות במערכת הבריאות, שהוקמה בעקבות הרצח של האחות טובה קררו ז"ל בינואר 2017 על ידי מטופל בסניף קופת חולים בחולון ששפך עליה חומר דליק ושרף אותה למוות.
הוועדה, בראשות פרופ' שלמה מור־יוסף ובהשתתפות נופר קררו אסלן, בתה של הנרצחת, סיימה את עבודתה כבר בדצמבר 2017 - והגישה 60 המלצות שהופנו בעיקר למשרד הבריאות אך גם כלפי המשטרה, הפרקליטות, קופות החולים, בתי ספר לרפואה ועוד.
אלא שמבדיקת הכנסת עלה כי פחות ממחצית מן ההמלצות יושמו, ופחות מרבע מהן יושמו באופן מלא, בשל מחסור בתקציב. כך, למשל, לא נמצאו נתונים מלאים על היקף האלימות כלפי צוותי רפואה למרות המלצות הוועדה, ומשרד הבריאות טוען כי "בשל חוסר בתקציב, מופעלת כיום מערכת דיווח משרדית מיושנת בבתי החולים הממשלתיים, אך לא בשאר בתי החולים או קופות החולים".
אחת מההמלצות הוועדה היתה להציב שוטרים בבתי החולים ובהמשך, בהחלטת ממשלה, נקבע שיוצבו שוטרים ב־15 בתי חולים. עם זאת, מוצבים כיום שוטרים רק בשמונה מוסדות רפואיים. בדו"ח מצוינת תגובת המשטרה כי עד סוף מארס 2023 יוצבו שוטרים בבתי החולים.
המלצות נוספות שלא יושמו: קמפיין נגד אלימות, הגשת כתבי אישום בלוח זמנים קצר, ואפשרות להגשת תלונה על ידי המוסד הרפואי או נציגו במקום המותקף. במשרד הבריאות ציינו כי יידרשו כ־200 מיליון שקלים כדי להפעיל תוכנית מלאה להתמודדות עם אלימות.