דודי אמסלם לא מחפש פינוקים. הוא בא לעבוד. כבר במערכת הבחירות הוא סימן את היעד: להשפיע על סדר היום בישראל. בראייתו זה יכול היה לקרות רק במקום שבו מתקבלות ההחלטות המעצבות את האקלים בישראל – המערכת המשפטית.
כל מי שדיבר איתו במהלך מערכת הבחירות שמע ממנו על חלומו הגדול - כניסה למשרד המשפטים. בשעה שבגוש הימין תהו רבים בינם לבין עצמם האם מערכת הבחירות תוליד הפעם את פיתרון הפלונטר הפוליטי עם 61 מנדטים – הוא כבר בנה את העגלה ורתם את המושכות.
לאחר הבחירות הבין כי מדובר בכיבוש לא ריאלי, שכן ראש הממשלה המיועד סימן את יריב לוין לתפקיד שר המשפטים. נתניהו סיפק לו את הסולם כדי לכבוש את מוקד ההשפעה הבא: יו"ר הכנסת.
מעבר להשפעה העצומה המוקנית ליו"ר הכנסת בכך שהוא שולט על קצב סדרי החקיקה בישראל, עבור דודי אמסלם מדובר במהלך סמלי עבורו.
לאורך הקדנציה האחרונה הרגיש אמסלם שמיקי לוי, בתפקידו כיו"ר הכנסת, הצר את צעדיו ונהג להיכנס איתו לעימותים מילוליים כל אימת שנקרה בדרכו. לא מעט פעמים הוא הושלך החוצה על ידי מיקי לוי, לטעמו, בחוסר הוגנות.
רבים בליכוד סבורים כי התפקיד הגיע לו. בגלל האמת הפנימית שלו, בגלל הרקע הסמלי וסגירת המעגל. בשונה מדני דנון שביקש להשתמש בו כמקפצה פוליטית, דודי אמסלם רצה לתקן, אמרו בליכוד.
נתניהו סבר אחרת.
אמסלם תיאר את אכזבתו העמוקה מבנימין נתניהו שסירב להעניק לו את אחד משני התפקידים שביקש והבטיח לשרת את המפלגה ואת העם משורות הכנסת.
עבור נתניהו מדובר בבשורה רעה. תוכניתו של ראש הממשלה המיועד היתה להתעצם בשנה הקרובה באמצעות חידוד הבידול מיאיר לפיד ובני גנץ ושאר אושיות השמאל. להתמודד עם המשקפת העוקצנית של הנאמן האחרון דודי אמסלם הוא ממש לא תכנן.
זו הסיבה שגם בליכוד מעריכים הבוקר שאין מדובר בסוף פסוק. נתניהו למד את הלקח. הוא לא רוצה גדעון סער 2. הוא לא מעוניין בבניית קיני מרד פנים-מפלגתיים. השיח סביב הכנסת ישראל כ"ץ למשרד החוץ מעיד על כך. זה ייגמר אחרת, טוענים בליכוד. אשרי המאמין.