ליישוב נצרים בגוש קטיף היה קשר יוצא דופן ומאוד מיוחד עם הרב חיים דרוקמן זצ"ל.
שנים רבות לפני שהונפה חרב העקירה על נצרים ושאר יישובי הגוש, הגיעו אליו תלמידי הישיבה באור עציון בראשה עמד עם תלמידי מרכז הרב כדי להוביל את היישוב לחיי התיישבות משגשגים.
"הרב דרוקמן ליווה את כל התהליך בנצרים", מספרת צורית ירחי, חברת המועצה הציבורית של מרכז קטיף, שבעלה אסף היה מהתלמידים שנענו לקריאה להגיע ליישוב, "פנו אליו אנשי נצרים שחלקם היו תלמידיו אור עציון וביקשו שיגיעו משפחות להתיישב בנצרים. הרב דרוקמן היה מגיע לשבתות בנצרים ועל כל שאלה שהייתה לנו ענה. הגיע למסיבות ולאירועים".
"לעתים זה לא היה פשוט, היה צורך בליווי צבאי אבל הרב תמיד הגיע. גם לפני הגירוש וביום הגירוש עצמו. היה שם איתנו בכל מה שאנחנו רוצים. כמובן גם הרבנית שרה דרוקמן שהייתה רופאת משפחה תמכה ביחד איתו. הייתה מגיעה מדי פעם בהתנדבות לקבל במרפאה בנצרים".
אחרי 14 שנים של מגורים בנצרים היה על משפחת ירחי, כמו שאר משפחות יישובי גוש קטיף, להתמודד עם תוכנית ההתנתקות. "הרב היה איתנו בכל ליבו, וזה היה מאוד מרגש ומאוד נצרך באותם ימים. הוא חיזק אותנו בכל הכאוס הזה", מספרת ירחי, "הוא היה איתנו לגמרי בשבועות שלפני הגירוש. בימים האחרונים הבית שלהם עבר לנצרים. בשאלה איך להיפרד מבית הכנסת הוא התווה לנו את הדרך, איך לעשות את הדבר הנורא הזה. בבית הכנסת הוא עלה לדבר לפני הפינוי. מצד אחד שאל 'למה?' אבל גם אמר 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'. גם באופן אישי וגם באופן יישובי הוא חיזק והיה שם בשבילנו".
"יש לנו תמונה שהוא ליווה אותנו מיד אחרי שהוציאנו אותו מנצרים והגענו לקיבוץ סעד. הוא ליווה אותנו, ליווה את ספרי התורה שלנו, הוא לא עזב אותנו. גם בהחלטה לבנות את בני נצרים ובכל האירועים. היה ליווי הדוק של היישוב וגם של המשפחה שלנו. הייתה תחושה של ליווי מאוד קרוב".
מנכ"ל מרכז מורשת גוש קטיף בניצן, מוכי בטר, מספר כי גם לאורך השנים שחלפו מאז ההתנתקות הרב דרוקמן המשיך וליווה את מתיישבי גוש קטיף ואת מסע הכיסופים שלהם ליישובים שחרבו. "מסע כיסופים, גשם ורוח, קור מקפיא. אלפי נערים ונערות מנסים להתמודד עם מזג האוויר התובעני של חורף מדברי ופתאום היה נשמע קול רועם מהבמה", מספר בטר, "מי זה הדובר? הרב דרוקמן שגם בגילו המופלג לא פספס אף שנה את המעמד המרגש של שבועת אמונים לגוש קטיף במסע כיסופים. וקריאתו הנוקבת 'אנחנו נשוב לגוש קטיף' הייתה ועודנה מרטיטה את הלבבות של כולנו".