שתי סערות בכוס מים – אחת בשבוע שעבר ואחת שהתפשטה בבליץ תקשורתי מתוזמן בתוך שעות ספורות ביום ראשון – נופחו על ידי התקשורת הישראלית לכדי ממדים אפוקליפטיים של "איראן זה כאן": סערת "הרשימה השחורה" של מפלגת נעם, מעין "פרוטוקולים של זקני נעם", וסערת אורית סטרוק.
ברצוני להתייחס לשתי הסערות בנפרד, תוך הבאת העובדות שמהן הן צמחו. אתחיל באורית סטרוק.
סטרוק התראיינה ביום ראשון בתוכנית 'סדר יום' של קרן נויבך על השינויים החוקתיים שהיא מבקשת ליזום בממשלה החדשה. הריאיון עסק תחילה בסעיפים בחוק הקיים שאינם מאפשרים הפרדה בין גברים ונשים ברשות הרבים. בהמשך עבר הריאיון לדון בחוק המחייב בעלי עסק פרטיים לתת שירות בניגוד לאמונתם או מצפונם. כדוגמה הובא בעל אולם שמחות דתי, שעל פי החוק הקיים אינו יכול לסרב להשכיר את האולם שלו למסיבת חג המולד עם עץ אשוח. סטרוק הביעה את רצונה לתקן את החוק הקיים כך שיאפשר סירוב לספק שירות מטעמי דת ומצפון.
בהמשך עלתה שאלה אם גם רופא יוכל לסרב לתת טיפול רפואי הנוגד את מצפונו. סטרוק ענתה בחיוב, בלי לפרט, וקרן נויבך כבר ראתה לנגד עיניה המוני רופאים חרדים עם רצח בעיניים וסכין בין השיניים שמונעים טיפול רפואי מלהט"בים חסרי ישע. רק חבל שלא בדקה קודם את המציאות המשפטית העכשווית. אם הייתה בודקת הייתה מגלה שהזכות לסרב לתת טיפול מטעמי דת ומצפון מעוגנת בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל תחת הכותרת "יחסי רופא-מטופל" (סעיף ט"ז), וזה לשונם: "הרופא רשאי שלא לתת טיפול רפואי לבקשת המטופל, אם הבקשה מנוגדת לעמדתו המקצועית, למצפונו או לאמונתו", ובהמשך: "הרופא יתנגד למתן טיפול רפואי הנכפה עליו מטעמים מנהליים או כלכליים, אם טיפול זה נוגד את עמדתו המקצועית או את מצפונו". כך כתוב במסמך רשמי של ההסתדרות הרפואית בישראל. בעצם איראן זה כאן, כבר עכשיו. איך לא שמנו לב?!
כל זה לא מנע מאתר ynet לחולל סערה רבתי, לא בשל כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל אלא בגלל דבריה של אורית סטרוק. במהלך עיתונאי מבריק שידך ynet את ה"כן" הסתמי של אורית סטרוק לדרשה של הרב עובדיה שנמצאה בארכיון כלשהו ועסקה בסוגיה ההלכתית של טיפול רפואי הכרוך בחילול שבת לגוי, והוֹפּלה - סטרוק בעצמה הפכה לקיצונית דתית שדורשת למנוע טיפול רפואי מגויים בשבת. עד מהרה נכנסו לתמונה הלהט"בים, המדוכאים הנצחיים, שמהם סטרוק כנראה רוצה למנוע כל טיפול רפואי, למרות שהיא אמרה בריאיון במפורש את ההפך.
כל זה גרר שלל גינויים על דרך "אני מגנה משמע אני קיים". מי לא גינה את אורית סטרוק?! נתניהו, אלף רופאים, עשרות מלונאים, מנהלי בתי ספר ועוד כהנה וכהנה. לכל אלה אין זמן להקשיב לראיונות מאתמול (למרות שאפשר לעשות זאת באתר 'כאן') והנה לנו עלילת דם. החדשות על פרצופו האמיתי של הפשיזם הישראלי זלגו בזכות ynet עד מהרה גם לתקשורת הבינלאומית (ראיתי כותרות ראשיות בגארדיאן האנגלי ובדר שפיגל הגרמני). ברכותיי ל־ynet על פיגוע תקשורתי כדבעי. גם ארגוני ה־BDS מודים לו.
וכעת לאייטם הבא: "הפרוטוקולים של זקני נעם". מסתבר שנעם אספה שמות של להט"בים בתקשורת הישראלית. כמו כן היא עקבה אחרי הדמויות המרכזיות שכתבו לצה"ל את הדו"חות המנחים אותו להפוך מכוח מיליטריסטי שמטרתו לנצח - מטרה שכנראה אינה ראויה לצבא נאור - לארגון שמטרתו להכיל את כל מי שרק רוצה להיות מוכל, בפרט טנקיסטיות.
החזקת רשימה שחורה של להט"בים שעובדים בתקשורת על ידי מפלגה המתנגדת לאג'נדה הלהט"בית זה באמת לא דבר אלגנטי במיוחד. אותי ואת דעותיי, למשל, מחרימה העיתונות הישראלית (חוץ מהעיתון הזה) גם בלי רשימה שחורה, זה בא להם באופן טבעי. הרבה יותר אלגנטי, אין מה לומר. אולם אלגנטיות זה לא הצד החזק של מפלגת נעם. אז מה עשו? אספו וערכו מחדש רשימות של להט"בים מוצהרים שפורסמו בעבר בגלובס, בוואלה ובאתרים רבים אחרים שחלקו להם שבחים על תרומתם הברוכה לשיח הלהט"בי בישראל. למעוניינים, יש אפילו ערך בוויקיפדיה על אנשי תקשורת להט"בים בישראל! כל זה לא קשור לנעם בכלל. נעם רק העתיקו את הרשימות הללו. להפוך פעולת קופי־פייסט של נתונים שפורסמו במקום אחר – בהסכמתם המלאה של הלהט"בים המופיעים בהם – למעין "פרוטוקולים של זקני נעם", נראה לי קצת היסטרי בכל זאת.
באשר לרשימת הפרופסוריות ממדעי המגדר שהצליחו להכתיב את דעותיהן לצה"ל, מדובר אכן, כפי שטוענים בנעם, בפעילוֹת של ארגוני שמאל קיצוניים (מרצ ושמאלה ממרצ) שבבחירות לכנסת לא זכו לאמון הציבור, אבל בחדירה לצה"ל נחלו הצלחה של מאה אחוזים. אין יותר מחטא מאור השמש. למפלגת נעם מגיע צל"ש על שירותה לציבור בחשיפה חשובה זו. יש לקוות שהפרסום יביא את הנוגעים בדבר לחשיבה מחודשת מי ראוי ומי אינו ראוי לכתוב לצה"ל הנחיות בנושאים שחיים ומוות תלויים בהם.
***