קשה מנשוא לכתוב על מו"ר הרב דרוקמן זצ"ל בלשון עבר. תחושתנו באיגוד ובישיבות ההסדר היא "יתומים היינו ואין אב". היכן האב של ישיבות ההסדר, אותו מנהיג דגול ועמוד האש שבראש המחנה, שאכפת לו מכל ישיבה וכל רב וכל תלמיד, שליבו האוהב פשוט נשפך מתוכו בכל מפגש ושיחה? ראש וראשון להיכנס תמיד לכל פרט ולטפל בכל בעיה בסבלנות אין קץ.
משימה בלתי אפשרית היא לכתוב על מנהיג על פי הגבלות אורך היריעה, אך אנסה להתייחס לכמה אנקדוטות וסיפורים שממחישים קצת מדמותו הענקית.
ישיבת מועצת איגוד ישיבות ההסדר האחרונה שקבענו נקבעה להתכנס כרגיל בבית הרב, שכבר היה חלש מאוד, ובני ביתו ביקשו לשחרר מעליו קצת מהעומס. בהיוועצות איתם הודענו שהפגישה תתכנס במקום אחר וללא נוכחות הרב. כמה שעות לאחר מכן אני מקבל טלפון וקול הרב נשמע מצידו השני של הקו: "אורי, ראיתי שקבעו בלעדיי, אבל אני רוצה לבקש, אם זה לא קשה לאחרים הייתי שמח אם אוכל להשתתף, כל עוד זה מתאפשר, אבל רק כמובן אם זה נוח לכולם".
סיפור נוסף ששמעתי כמה שעות לאחר פטירתו מבחור בישיבת הסדר: "זה היה לפני כשנה כשאני ואיתי כמה חבר'ה מהישיבה ביקשנו להתייעץ עם הרב דרוקמן בסוגיה חשובה לליבנו, כשהדיבור אצל בחורי הישיבות היה שאין בעיה וניתן להתקשר אליו ישירות, וכך בדיוק עשינו... התקשרתי אל הרב בשישי בבוקר והוא לא ענה. אמרתי לעצמי שזה מובן, אחרי הכול הרב אינו מכיר אותי ואני עוד מספר טלפון מאין־ספור. ואז, שעתיים בלבד לפני שבת, הטלפון מצלצל וקולו הטוב של הרב מתנצל שלא יכול היה לענות. אני מסביר לו בקצרה את העניין והוא מקשיב בסבלנות. אני שואלו אם נוכל להיפגש איתו ואם ניתן אז בהקדם, ואולי אף כבר במוצאי שבת. הרב מצידו ציין ש'זוהי התראה קצרה למדי, אבל יודע מה? יש לי במוצ"ש שיעור שמתחיל באחת עשרה וחצי, אז אפשר להיפגש אחרי". וכך הגענו לפגישה עם הרב במוצ"ש לאחר חצות כשהפגישה ארכה עד אחת וחצי לפנות בוקר, כשבינתיים המתין כבר אדם נוסף לפגישה הבאה".
סיפור שלישי ואחרון: באחת הפגישות האחרונות זכיתי לפגוש את הרב זצ"ל ביום שבו, ב"ה, הפכתי לראשונה לסבא. הייתה פגישה בנוכחות בין חמישה לעשרה רבנים ואנשי מעשה, ואני איחרתי בעקבות הלידה והביקור בבית היולדות. כשהגעתי באיחור, הרב הפסיק את שטף הפגישה, הסתכל בי עם חיוך ואור ענקי על הפנים וקרא: "סבא אורי, סבא אורי".
הרב קוק זצ"ל כותב: "האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול". אפשר לכתוב כאן עוד עשרות סיפורים שאנו מתוודעים אליהם בימים אלה, אבל מה שעולה מכולם הוא דמות ענק של תורה וגדלות, אהבה עצומה לכול, שליחות ומסירות "הנני" בכל רמ"ח איברים, מיקוד וריכוז מלא ואוהב במה שעוסקים בו כעת.
ומסר חשוב נוסף: נתבקשתי לבשר בזמן אמת את הבשורה הקשה לחברו הקרוב של הרב דרוקמן, מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א. הרב כמובן היה מזועזע ועצוב למשמע הבשורה המרה. לאחר מכן שאלתיו כמה שאלות הלכתיות ואמוניות שהתבקשתי לשאול, בין השאר מה המסר לציבור בשעות קשות אלה? הרב אריאל ענה: "כתוב כי מיתתן של צדיקים מכפרת, וכיצד היא מכפרת? כי הדבר מחייב את כולנו; אנשים חווים משבר קשה מנשוא מרגע הסתלקות אישיותו המרוממת של הצדיק ומרגישים צורך עז למלא את החסר, ולשם כך מחליטים להרבות בלימוד תורה, תפילה ומעשים טובים, וכך כל מעשה כזה מכפר על כלל העם". בלוויה סמוך לקבורה שיתפתי את הדברים עם שני אנשי ציבור שעמדו לצידי, והוספתי שמעתה הדבר מחייב את כולנו לתת מעצמנו מאתיים אחוז של לימוד תורה ומעשים טובים, וממילא אם ננהג כך, בעזרת ה' נצליח יחדיו להמשיך לשמר את גחלת המורשת הגדולה שמותיר אחריו רבנו זצ"ל.
מי ייתן לנו תמורתו, יתומים היינו ואין אב. ברוחו של הרב נשתדל להתחזק ולהתגבר, להמשיך יחד בחיזוק והעצמת המפעל העצום של ישיבות ההסדר שמפארות את העם והמדינה. בהמשך הגדלת התורה תנוחם משפחתו היקרה, ינוחמו רבני ותלמידי ישיבותינו בתוך כל כלל ישראל.
הכותב הוא רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר
***
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת: eshilo777@gmail.com
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)
***