ממשלה חדשה ישובים חדשים

בתנועת נחלה הגיבו בשמחה בשבוע שעבר (ה') לפרסום כי בהסכמים הקואליציוניים מתווה אביתר ימומש באופן מיידי. "אנו מברכים על מחויבות הממשלה לאפשר לחזור מיידית לאביתר ומחזקים את ידי בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר אשר לא חסכו מאמץ על מנת לאפשר חזרה מהירה לאביתר", לשון תגובת התנועה.

הפירות הפוליטיים שקוצרת בימים אלו תנועת נחלה אודות אביתר הם פרי עמל של שיתופי פעולה ארוכים וממושכים עם המערכת הפוליטית. "אין ספק שהדרישה לממש סוף סוף את מתווה אביתר היא צודקת ובת־ביצוע בטווח הזמן המיידי. צודקים חברי נחלה שאינם מוכנים לוותר על הדרישה הזאת, ואין לי ספק שבעזרת ה' היא גם תושג ותתממש", אומרת ל'בשבע'השרה המיועדת חברת הכנסת אורית סטרוק (הציונות הדתית).

"דרישת ארגון נחלה להקמת יישוב קבע באביתר היא דרישה מוצדקת ונכונה, קודם כול בשל האסטרטגיות של הנקודה וחשיבות הנוכחות היהודית במקום. מלבד זאת, הסכמים צריך לקיים ואני קוראת לשר הביטחון המיועד להורות כבר ביומו הראשון על הקמת היישוב", מוסיפה גם חברת הכנסת לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית).

לא רק במפלגות הדתיות, גם במפלגת הליכוד זוכה תנועת נחלה לתמיכה רחבה. "אני תומך בהתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל ומאמין בזכותנו הטבעית על הארץ הזו שהובטחה לאבותינו ולנו על ידי הקב"ה", אומר חבר הכנסת מיקי זוהר בהתייחסו להיערכות של תנועת נחלה לחזרה לאביתר. "נחלה היא תנועה של חלוצים, אנשים מלאי מוטיבציה וחדורי אידיאלים. אני מעריך אותם ומאחל שיצליחו במשימתם החשובה ליישב את ארץ ישראל עם כמה שפחות מניעות ועיכובים בדרך".

גם שותפו לסיעה חבר הכנסת ניסים ואטורי לא חוסך במילים. "אני תומך מאוד בנחלה ובכל מפעל ההתיישבות האדיר. אני לא עושה להם טובה, כולנו חייבים להם תודה ענקית על עשייה רבה למען עם ישראל. נחלה עושה פעולות שהממשלה צריכה לבצע. הגיע הזמן לשקם את מפעל ההתיישבות אחרי ממשלת לפיד־עבאס".

בעיני הח"כים, תנועת נחלה מממשת בחיי המעשה את החזון הגדול של יישוב הארץ. "אשרינו ישראל שיש בתוכנו ארגון שכזה, ארגון נחלה שמטרתו להעלות את המודעות והחשיבות ליישוב הארץ. אך ארגון נחלה אינו עסוק רק במילים אלא גם בעשייה בפועל, עלייה לשטח וגאולה אמיתית של אדמות הארץ", מספרת חברת הכנסת מיכל וולדיגר. "לאחרונה זכיתי לבקר באחד ממיזמי הארגון - רמת ארבל, פגשתי במקום משפחות ערכיות ואידאולוגיות שמוכנות להקריב המון למען ארצנו האהובה. אני מברכת את ארגון נחלה על העשייה המבורכת, אמשיך להיות שותפה לדרך. חזקו ואמצו ויחד, בעזרת ה', נעשה ונצליח".

הקטליזטור של ההתיישבות

תנועת נחלה היא המנוע של ההתיישבות ביהודה ושומרון. "משחר הקמתה תנועת נחלה היא הקטליזטור של ההתיישבות ביהודה ושומרון, נושאת הדגל ומפיחת הרוח לא רק של זכותנו על הארץ, אלא גם של חובתנו כלפיה", מדגישה חברת הכנסת סטרוק. "אני רואה זכות וחובה נעימה להצטרף לפעילויותיה, לסייע לה במהלכיה ולתמוך בדרישותיה הצודקות".

חברת הכנסת סון הר־מלך לא חולקת על סטרוק, אך מדגישה כי מצער שתנועה אזרחית עושה זאת ולא הממשלה. "לצערי מאז ומתמיד מי שדחף, יזם והוביל את פיתוח התיישבות ביהודה ושומרון היו ארגוני התיישבות אזרחיים ולא הממשלה. אני מקווה מאוד שזה ישתנה, אך עד אז מוטל על ארגון נחלה יחד עם יתר ארגוני ההתיישבות להוביל בשטח את הקמתם של יישובים חדשים לכל אורך יהודה ושומרון. אנחנו נהיה שם לתת להם את כל הגב הדרוש".

לאור העובדה שבנחלה נערכים לאירוע של אלפים בגבעה 26, סמוך לקריית ארבע, אחת מנקודות ההתיישבות של התנועה, שאלנו את הח"כים: האם תצטרפו לאירוע? מראשוני המצטרפים היה חבר הכנסת מיקי זוהר: "בכוונתי להגיע לאירוע בעזרת ה', אמשיך לחזק את ההתיישבות הצעירה כפי שאני נוהג כל השנים", הוא אומר. "אם הלו"ז הצפוף יאפשר לי - בשמחה גדולה אצטרף. אם לא - אצטרף עם תמיכה וירטואלית מהיכן שאהיה", מצטרף גם חברו חבר הכנסת ואטורי.

מי שכמובן אישרה הגעה היא חברת הכנסת לימור סון הר־מלך, שלא חסכה בשבחים על התנועה בראשות דניאלה וייס: "להגיע ולחזק את גרעין ההתיישבות בשטח זו זכות עצומה. אעשה כל מאמץ להשתתף באירוע". הר־מלך מבקשת בהזדמנות זו להוסיף בנימה אישית: "אני מאחלת לדניאלה ותנועת נחלה עוד שנים רבות של פעילות נמרצת, עד שבכל הר וגבעה ביהודה ושומרון יתנוססו יישובים יהודיים פורחים ומשגשגים" .

דניאלה הייתה מראשי גוש אמונים, תנועה שהביאה להקמה של 250 יישובים. כמה יישובים אתם מאחלים לתנועת נחלה להקים תחת הממשלה הנוכחית שתקום?

"קטונתי מלנבא את העתיד", משיב חבר הכנסת זוהר, "אני מאחל שיצליחו ויקימו כמה שיותר יישובים בע"ה".

חבר הכנסת ואטורי: "כחול אשר על שפת הים. שה' יברך אותה ואת כל הפעילים בהצלחה רבה ביישוב ארץ ישראל הקדושה שלנו".

מאחורי הקלעים

אחרי כל השבחים מצד הח"כים, ביקשנו מדניאלה וייס שתספר להם קצת מהזווית שלה על התמיכה לפני ואחורי הקלעים בתנועת נחלה. "הייתה לי שיחה עם חבר ותיק בליכוד, אילן בדני המכהן כראש סניף ברמת השרון. אילן התקשר אליי כדי לבטא את התמיכה בתוכנית של נחלה ליישובים חדשים", היא מספרת. "כשהיינו בסיור בכנסת בימים האחרונים פגשתי ח"כים מהליכוד שתמכו וחיזקו אותו, וכמובן חברנו הטוב מהציונות הדתית בצלאל סמוטריץ שביחד עם איתמר בן גביר שגר בלב ליבה של ההתיישבות בחברון מקיפים אותנו בתמיכה מקיר לקיר בימין".

דניאלה מפתיעה אותנו בעובדה שגם בשמאל יש תמיכה בתנועת נחלה. "אני חייבת לומר, בלי להזכיר שמות, שפגשנו חברים בישראל ביתנו וגם הם הביעו תמיכה. התמיכה בתנועת נחלה רחבה מאוד, עוצמתית מאוד, כמו שבתקופת גוש אמונים היינו כוח מניע לליכוד בראשות בגין בזמנו, כך גם בעת הזאת אנחנו כוח מניע לנתניהו, הליכוד והימין כולו. התמיכה הפוליטית מצטרפת לתמיכה ציבורית רחבה ומגוונת מציבורים שונים".

יש לכם תמיכה גם מהמפלגות החרדיות?

"בוודאי", קובעת וייס. "אין שאלה, מאז ומתמיד היה קשר הדוק בין הציבור החרדי לגוש אמונים. לא רבים יודעים אבל כאשר הייתי ראש מועצה בקדומים, הזמנתי כאורח כבוד ביום העצמאות את שר השיכון דאז הרב מאיר פרוש. הוא הגיע אלינו והכריז על הקמתה של שכונה חדשה בקדומים, הר חמד, שברוך ה' כיום בונים בה בתי פאר הולכים ומתרחבים", היא מדגישה, אך מבקשת לציין לשבח גם את מפלגת ש"ס בעידן הנוכחי. "אריה דרעי עם כל חברי הכנסת של ש"ס התייצבו באביתר".

"יותר מכך, כשעשו מצור על אביתר ולא נתנו למיכלית מים להיכנס, חבר הכנסת משה ארבל ישב בקבינה והוליך את מכלית המים פנימה לתוך היישוב. הרומן המתמשך בין ההתיישבות של גוש אמונים ובין הציבור החרדי ימשיך ויתעצם גם מהסיבות הלאומיות וגם מהסיבות הפרקטיות - צריך עוד ועוד יחידות דיור לעם ישראל, אנחנו זקוקים לעמוד בדרישה של הגידול הטבעי של הציבור הדתי־לאומי והציבור החרדי, ולכן חייבים לבנות בצורה מאסיבית ולא בין גדר לחדרה אלא בהרי שומרון ויהודה. יש לנו שיתופי פעולה עם קהילות חרדיות גם בגאולת קרקעות להקמת יישובים וערים חרדיות, ויש גרעינים של משפחות חרדיות שרוצות לקחת חלק בהצלחה".

לצד האופטימיות הגדולה, צבי אלימלך שרבף מזהיר משאננות יתרה. לדבריו חייבים לפעול כדי שהתוכניות יתגשמו. "יש הזדהות גדולה בקרב כל המחנה הלאומי לרעיון של תנועת נחלה, אבל ברמת הביצוע יש דאגה מהסוגיה הבינלאומית. בקרב כל חברי הקואליציה יש תמיכה גדולה, ועדיין, ולמרות הרצון הגדול, יהיו אתגרים גדולים בממשלה הקרובה מכיוון שאחרי 30 שנה של אוסלו לוקח זמן להחזיר את הראש הטבעי והבריא לארץ ישראל, ובמיוחד לאור החשש מהלחץ האמריקני והאירופי", הוא אומר בדאגה לא מוסתרת.

יחד עם זאת, כדי להצליח ביעדים לוחשים לו חלק מחברי הכנסת שהם מצפים ללחץ ממנו. "הח"כים מאוד שמחים ומשתפים פעולה ואפילו מבקשים 'תלחצו עלינו עוד מול הלחץ העולמי, צריך לחץ ציבורי חזק מאוד אנחנו צריכים גם את הפעולות שלכם בשביל שנוכל לקדם את מה שאתם ואנחנו מאמינים בו'", מתאר שרבף ומסביר כי בהחלט אלו התוכניות של תנועת נחלה, שנערכת בחודשים הקרובים ללחץ ציבורי אדיר ולחזרה ענקית לאביתר לצד הקמה של יישובים חדשים בכל רחבי יהודה ושומרון.

"אנחנו מקבלים רוח גבית מחברי הכנסת בממשלה החדשה לשנות מגמה לאומית, מהתקפלות אוסלו ונסיגות למציאות שממשלת ישראל תחזור לומר שארץ ישראל הם חבלי המולדת שלנו ותקים יישובים חדשים בהיקפים גדולים, תוך הקמת ועדת שרים לענייני התיישבות שתפעל להקמת יישובים חדשים ולהחזרת קרן קיימת לגאולת ורכישת הקרקעות בכל רחבי יהודה ושומרון".

מליל הסדר לליל הסדר

לצד העבודה של וייס ושרבף לקיום הדרישה לגבי חומש, אביתר, צפון השומרון והיישובים חדשים, מבחינתם המפתח של הממשלה הוא קודם כול ביטול מוחלט של חוק ההתנתקות. ואם אתם שואלים מה הלאה? נערכים לליל סדר ענקי באביתר. "יהיו שם בעזרת ה' לפחות כאלף איש, בהם ח"כים ורבנים, על מנת לחגוג את החזרה לאביתר. זאת הצהרה קצת מסוכנת כי משתמע שרק מפסח נחזור - לכן צריך להבהיר שאנו נערכים לחזור מיידית. המשפחות ייכנסו מיידית כדי לשפץ את הבתים ולהכין את המקום לקראת החגיגות בפסח."

כדי להבין את סוד ההצלחה של תנועת נחלה, כדאי לחזור אחורה במנהרת הזמן, לליל סדר קצת יותר קדום ומוכר. ליל הסדר הראשון בחברון שאותו יזם הרב לוינגר אחרי מלחמת ששת הימים, ליל סדר שבו השתתפו גם הרב דרוקמן, הרב ולדמן, אליקים העצני, הרב אבינר ועוד. 37 שנים אחר כך, תקופה קצרה מהגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, ביוזמת הרב לוינגר נולדה תנועת נחלה, אף היא בחברון.

בשלב הראשון נקראה התנועה 'נוער למען ארץ ישראל', עם קבוצת צעירים כמו צבי אלימלך שרבף, מנשה לוינגר, יהודה ביתן, נחמיה וייס, אריה דייויס ונוספים. בקבוצת המבוגרים השתתפו ותיקי ההתיישבות וותיקי גוש אמונים – אליקים העצני, בני קצובר, מנחם פליקס, דניאלה וייס, הרב שמעון בן ציון, נדיה מטר, יהודית קצובר, צבי קצובר, צפריר רונן (מחוג נהלל) ואישים נוספים.

הרב לוינגר כינס את ראשי ההתיישבות בדחיפות מכיוון שהוא חשש מאוד שההרס הנורא של 21 יישובים והיציאה מחבל עזה וכן ההרס של גנים, כדים, חומש ושא־נור בצפון השומרון והחלת חוק ההתנתקות גם על צפון השומרון, תגרום להתרחקות מרעיון ההתיישבות ולמימוש, חלילה, של תוכניות התקפלות נוספות מהשומרון. התוכנית הנוראה של ראש הממשלה אולמרט, שכונתה תוכנית ההתכנסות, כיוונה ליציאה מרוב שטחי יהודה ושומרון.

תנועת נחלה, באותה תקופה עדיין תחת השם 'נוער למען ארץ ישראל', נענתה מיד לאתגר שהציב הרב לוינגר, החלה לגבש גרעיני התיישבות וארגנה מבצעי התיישבות, בתחילה של חמישה מאחזים, אחר כך של 11 מאחזים, ובסך הכול העלתה תנועת נוער למען ארץ ישראל יותר מ־50 נקודות התיישבות. השנים 2006, 2007 ו־2008 היו רצופות בעליות בלתי פוסקות של תנועת נחלה. על אף הפינויים וההריסות התכופות, ברוב המקומות נשארו גרעינים ששומרים על הגבעות ואף מפתחים אותן, לדוגמה: עוז ציון, העיטם, רונן מערב, מעוז אסתר, יישא ברכה, מצפה יריחו מערב, מצפה אביחי, נגוהות דרום ועוד רבים.

על התפתחות פוליטית דרמטית בהקשר למאחזים שהוקמו על ידי תנועת נחלה ניתן ללמוד מדו"ח מפורט של המינהל האזרחי שהוגש לבג"ץ בשנת 2008 ובו תשובת המדינה לעתירה של 'שלום עכשיו' על הימנעות ממשלת ישראל מגירוש אלפיים מתיישבים מ־23 מאחזים שהוקמו אחרי שממשלת ישראל התחייבה לממשל האמריקני לא להקים יישובים חדשים. המסמך המפורט של המינהל האזרחי שימש בסיס להסבר של הממשלה לבג"ץ מדוע היא לא קיימה את התחייבותה לארצות הברית. העובדה שצצו כל כך הרבה מאחזים, כולל גם הישיבה בחומש, לא אפשרה למינהל האזרחי להתעסק בעיקר - כלומר פינוי מקומות כמו חוות גלעד, גבעת הרואה, חרשה ועוד.

הצלחה התיישבותית מסחררת

מאחזי נוער למען ארץ ישראל שימשו למעשה בגופם עמדות הגנה מפני פינוי 23 יישובים ותיקים שהם מה שמכונה היום ההתיישבות הצעירה. כיצד קרה הדבר שתפקיד גורלי כל כך בתולדות ההתיישבות ביהודה ושומרון הוטל על כתפי תנועת נחלה? ההסבר פשוט ומסובך כאחד: ניסע קצת רוורס במנהרת הזמן. תנועת גוש אמונים נוסדה ב־1974, אחרי מלחמת יום כיפור, מתוך מטרה לרומם את רוח העם ולעורר תנופה לאומית שתביא בכנפיה התיישבות מסיבית ביהודה ושומרון. גוש אמונים בהנהגת הרב לוינגר והרב חנן פורת הייתה תנועה ששילבה רוח לאומית גבוהה ושיטות מעשיות להקמת יישובים.

בהומור אפשר לומר כי גוש אמונים הצליחה קצת יותר מדי. למעשה, המציאות החדשה בהרי יהודה ושומרון כאשר עשרות יישובים קמים בתקופה קצרה של כ־15 שנה, יצרה מציאות של עשרות אלפי מתיישבים חדשים שזקוקים לשירותים מוניציפליים ולמערכות חינוך, תעסוקה ותחבורה בחבל ארץ שהיה נטול תשתיות לחלוטין. הגידול המדהים הזה הביא ליצירת מערכת ארגונית משוכללת ויעילה. הגוף שכלל את המערכת כולה היה מועצת יש"ע. יש לציין שמועצת יש"ע עשתה מאמצים רבים לשלב בין הצרכים הטכניים ובין האתגרים הרוחניים והאידאולוגיים. בזמן המאבק נגד הסכמי אוסלו ניהלה מועצת יש"ע מערכה ארוכה וקשה. יחד עם זאת דומה כי במהלך השנים גברה הזרוע הפרגמטית על הזרוע האידאולוגית, עד שהגיע השבר הגדול של הגירוש מגוש קטיף.

כאן אנחנו חוזרים לפרק 'נוער למען ארץ ישראל', שהחל משנת 2010 קיבל את השם תנועת נחלה. השבר הגדול של הרס גוש קטיף ויישובי צפון השומרון יצר צורך דחוף לחדש את הכיוון האידאולוגי של תנועת גוש אמונים, לחדש את האתגר של יישוב כל ארץ ישראל ולא רק לחזק את היישובים הקיימים, להתמודד שוב עם היציאה אל מרחבים שוממים ולהתרגל מחדש לחיי חלוציות, לחיים של הקרבה ושל התמודדות עם אתגרים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים, למניעת תוכנית נסיגה מסוכנות ולהקמת יישובים חדשים.

תנועת נחלה הקימה גרעיני התיישבות בקרב דור ההמשך של ההתיישבות ויצאה במסעות הסברה בכל הארץ שכללו שבתות הסברה, צעדות, מסעות, חוגי בית, שיעורים ואירועים בשטח ועוד על מנת להרים מחדש את הדגלים המקוריים של תנועת גוש אמונים. אפשר להמחיש את התנועה המחודשת שמתאמצת להזרים דם חדש במערכת, על ידי הצעדות הרבות שארגנה תנועת נחלה בצירים שבהם ניסתה הממשלה למנוע תנועת יהודים כמו ציר נגוהות, ציר זעתרה, ציר גלעד ועוד. קשה להאמין אבל עצם הזכות והחובה להתהלך חופשי במרחבי יהודה ושומרון היו בוויכוח עד שתנועת נחלה יזמה מסעות של ארבעה וחמישה ימים לאורך יהודה ושומרון כדי לבטל את גזרות תחום המושב.

קדמה יוצרת אתגרים

ושוב אנו מגיעים לפרק שבו דווקא הקדמה יצרה אתגרים חדשים שעומדים בפני ההתיישבות ההולכת וגדלה ביהודה ושומרון. והפעם הקדמה לא הגיעה מהצד היהודי, אלא דווקא מצד ההתפתחות המאסיבית של האוכלוסייה הערבית שקיבלה תעוזה להשתלט על אדמות מדינה באופן בלתי חוקי. היום כל בר דעת שמתבונן בקצב ההתפתחות של האוכלוסייה הערבית, רואה מול עיניו את שוד אדמות הלאום שמתרחש לאור היום. יותר משני מיליון דונם מתוך שישה מיליון דונם של שטחי יהודה ושומרון נגזלו על ידי הערבים, וכל זאת בעידוד ובמימון האיחוד האירופי.

ממשלות ישראל וגם מערכות מועצת יש"ע לא הצליחו לבלום את התהליך ההרסני של גזלת אדמות ארץ ישראל. כל מי שמבין את הצופן הציוני יודע שאלף פקחים לא יוכלו לשמש תחליף להתיישבות במרחבים.

תנועת נחלה קוראת את התמונה הקשה והמאתגרת. לפיכך, בשנים האחרונים עברה התנועה קפיצת מדרגה בקנה מידה חסר תקדים. היום היא מנהלת כמה מחלקות: מחלקת התיישבות שמרכזת נכון לעכשיו 22 גרעיני התיישבות, בכל גרעין בין 20 ל־30 משפחות; מחלקת הסברה, שמפעילה חוגי בית והרצאות בקרב מבוגרים, נוער ומכינות בהיקף של מאות מפגשים; ומחלקת קרקעות שמאתרת באופן מקצועי את עתודות הקרקע המתאימות ביותר להתיישבות. מחלקה זו יכולה לשמש היום בממשלה החדשה זרוע יעילה לבדיקת אדמות סקר ולעזור בצירוף מיליון דונם ליישובים.

תנועת נחלה עוסקת בגאולת קרקעות בהיקף שגדל לאחרונה ויכול לסייע גם בתחום של הקמת יישובים. התנועה אינה תנועה מפלגתית, אך היא מקיימת פעילות פוליטית ענפה ולאחרונה הוקם פורום גרעיני התיישבות חדשים ופורום כלכלי של תנועת נחלה. הפורום הכלכלי מאפשר לתנועת נחלה להמשיך פעילות התיישבותית ללא תלות כספית במערכת הממשלתית. עצמאותה הכלכלית של תנועת נחלה מאפשרת לצעוד כמה צעדים קדימה, אפילו לפני ממשלת ימין על־מלא. עוד יש בתנועה מחלקת הסברה וקשרי חוץ בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

התנועה מנוהלת על ידי צבי אלימלך שרבף ועל ידי דניאלה וייס, מוותיקי תנועת גוש אמונים, שמקפידה להעביר את שרביט ההנהגה לידי הדור הצעיר ותורמת מניסיונה כדי שהמעבר ייעשה על ידי שיפור מדור לדור. "החזון שלנו הוא שעם ישראל יישב את יהודה ושומרון כולם מתוך ההבנה הפשוטה שמדובר על לב ליבה של ארצנו והחיוניות שלה, ושעבר הירדן ייהפך להיות מרחב יהודי שוקק חיים. זו השאיפה שלנו", מציב צבי אלימלך את החזון הגדול.

"אנחנו מאמינים מאוד שהדרך להגיע לשם היא שינוי המדיניות של הממשלה. ישראל צריכה לקבל החלטה שהשטחים הללו הם שלנו ועל בסיס זה להקים יישובים וערים חדשות, אזורי תעשייה לחקלאות, לעצור את הבנייה הערבית ולהחזיר את הקרן הקיימת לתפקידה המקורי: גאולת קרקעות. ישנם עשרות אלפי ערבים שרוצים למכור את ביתם וללכת לאירופה, ואם הקרן הקיימת לישראל הייתה מיישמת את החזון האמיתי שלה בתוך שבוע היו עשרות אלפי משפחות עוזבות את יהודה ושומרון. לא מדובר בעלות כלכלית גדולה כי המחירים ביו"ש זולים בהרבה". לדבריו, הדבר יכול לסייע בפתרון מצוקת הדיור בישראל. "רכישת בתים וקרקעות מערבים יכולה לפתור באופן משמעותי את מצוקת הדיור, יחד עם הקמת יישובים והרחבת היישובים. אנחנו מאמינים שזה מתחיל מלמטה, מגרעיני התיישבות במרחב היהודי בכל יו"ש שדורשים מהממשלה עבודה פוליטית חזקה".

עד כמה מבינים שצבי אלימלך ינק מסבו הגדול הרב לוינגר וממשיך את דרכה של דניאלה וייס? החזון שאנחנו שומעים מדניאלה וייס אחרי השיחה איתו ממש תואם, כמעט אחד לאחד. "אני מעוניינת שכל יהודה ושומרון יהיו מיושבים על כל השטח כולו, בטווח של חמש השנים הקרובות, בשני מיליון יהודים בכל המרחבים. חשוב להדגיש: בלי שום הבדל בין שטח C, וההמשך יבוא", קובעת וייס, שמציגה תוכנית אופרטיבית למימוש החזון. "על פי התפיסה שלי, שהיא למעשה הגישה של תנועת גוש אמונים, הדרך היעילה ביותר להקים יישובים חדשים היא בהקמת גרעיני התיישבות. וזה באמת המיוחד בתנועת נחלה מכל התנועות המיישבות, היא שוקדת מאוד על גיבוש גרעיני התיישבות. ממשלת ישראל בימי שמיר תכננה באופן מפורט ליישב את כל יהודה ושומרון בשני מיליון יהודים וראתה בזה משימה לאומית. התוכנית מוכנה, הרבה כבר נעשה והתקדם, ועכשיו צריך להמשיך לממש".

מחכים לשיחת הטלפון

לאור ממשלת הימין החדשה וייס מצפה לקבל שיחה מראש הממשלה נתניהו ובה אמירות ברור בנושא היישובים החדשים ביהודה ושומרון. "אני מאוד מקווה שנתניהו ירים אליי טלפון ויאמר: 'ברוך השם יש ממשלה חדשה, כיוון חדש־ישן, אני מעוניין להקים השבוע עשרה יישובים חדשים באופן מיידי לאות וסימן לפתיחתה של תקופה חדשה'. אני אענה לו: מר נתניהו, אתה יכול ללכת לישון במנוחה, מחר בבוקר יהיו עשרה יישובים מוכנים ובכל אחד מהם בין 25 ל־30 משפחות. כבר היום יש קרוב ל־25 גרעיני התיישבות שמוכנים לעלות לשטח באופן מיידי. הפוטנציאל הוא של אלפיים משפחות שמוכנות לעזוב חיים נוחים ודירה מרווחת ולעבור להר טרשים קירח כדי להקים נקודת התיישבות חדשה ולשמור על אדמת ארץ ישראל".

על פי התוכנית שבנו בתנועה, מיד אחרי הגל הראשון שעליו עמלה בימים אלו וייס יבואו גלים רבים מכל רחבי הארץ. מהמקומות ייבנו ערים גדולות כמו רעננה, חולון וראשון לציון, באחרים ייבנו יישובים קהילתיים כמו בית אל והושעיה, וכן גם חוות עם עשר משפחות, כאשר מטרת הכול היא שהמרחב כולו יהיה זרוע בהתיישבות יהודית בדיור שווה לכל נפש ובמחירים לא בשמיים. "אם התוכנית תתבצע בעזרת הממשלה החדשה שעתידה לכהן חמש שנים, בע"ה נוכל להגיע ל־2 מיליון יהודים ביו"ש ולפתור הרבה מאוד בעיות, כולל הדיור, נושא חשוב בעת הזו, וכמובן נוריד מהפרק לחלוטין כל דיון על הקמת מדינה פלשתינאית. הערבים יהיו במקומותיהם ויבינו שאין להם סיכוי להקים מדינה עצמאית חלילה המסכנת את קיומה של מדינת ישראל ועם ישראל ישוב לכאן בהמוניו".

כדי לגדול במיליון איש דרוש מאות אלפי איש שיגיעו מערי מרכז הארץ, את רואה את זה קורה?

"באופן טבעי יש צורך דחוף ובהול ליחידות דיור עבור משפחות ברוכות ילדים, לרבות משפחות עם ארבעה ילדים. קשה למצוא בציר גדרה-חדרה מחיר שאפשר להתמודד איתו כספית, ולכן זו תהיה התפתחות טבעית. יש כאן שילוב של שני אלמנטים: סגירת האופציה למדינה פלשתינית ורק על ידי התיישבות יהודית מאסיבית בכל המרחב, כולל שטחי A, B ו־C. ומהיכן עוד יגיעו? יש שבעה מיליון יהודים בחו"ל, לצערי הרב רוב היהודים נמצאים בחו"ל, ולפי מה שאנחנו קוראים ורואים ארצות הברית היא לא ארץ שמבטאת אהבה גדולה ליהודים, ולכן אני מקווה שהיהודים יגיעו בזמן למסקנה שצריך לעלות לארץ ישראל. שנזכה אתה, אני וכולנו במהרה בימינו שרוב עם ישראל יימצא על אדמת ארץ ישראל".

****