עבד לעם קדוש

בקיץ 2005, בתום מערכה ציבורית רוויית ייסורים ודמעות, הציבור הדתי־לאומי איבד את מפעל ההתיישבות המפואר שהקימו בניו בגוש קטיף. בחלוף חמש שנים הוא איבד גם את שני מנהיגיו הרוחניים גדולי הדור - תחילה הרב אברהם שפירא ואחריו הרב מרדכי אליהו. ביחד עם תחושת היתמות, עלתה שאלת המנהיג הרוחני הבא. הסתמנה שכבה של שישה־שמונה רבנים מהדור הבא, רובם מוותיקי ובכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. בהם הרב חיים דרוקמן זצ"ל, וייבדלו לחיים ארוכים הרב זלמן ברוך מלמד, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל ועוד. כל אחד ומעלותיו, עמדותיו, דרכו הציבורית והחינוכית וחוג תלמידיו הרואה בו את רבו ומנהיגו. נראה היה שאנו עומדים בפני שנים של הנהגה רוחנית מפורדת, שבמקרה הטוב תשכיל לחבור יחד ולקיים הנהגה רבנית קולקטיבית. בפועל, מי שהפך בשנים הבאות למנהיג הציבורי הבולט ביותר, שאל שולחנו הגיעו רוב ההכרעות, היה הרב דרוקמן.

מדוע זה קרה? מה היה סוד כוחו וקסמו של הרב דרוקמן שהפך דווקא אותו לראשון בין השווים? בדיעבד התואר "זקן רבני הציונות הדתית" שימש צידוק לעניין, אבל תהיה זו טעות לתלות את ההסבר האמיתי, או ההסברים האמיתיים, בשנות הגיל הבודדות שהפרידו בינו ובין חבריו הרבנים שליט"א, שגם הם זכו ברוך ה' לאריכות ימים.

מתוך התבוננות רבת שנים, אומנם לא מקרוב, נראה כי אלה לפחות כמה מהמאפיינים המיוחדים שצירופם יחד עשה את הרב דרוקמן למנהיג הציבורי שהיה.

אהבה

אהבת ישראל של הרב דרוקמן הייתה מיוחדת ונפלאה. זה היה אחד הגורמים להשפעתו העמוקה על תלמידיו, שהשיבו לו אהבה על אהבתו, וזה היה חלק מסוד קסמו האישי והציבורי. הוא היה מלא אהבה לכל אדם, ומיעט מאוד בשיפוטיות ובביקורת. כולם הרגישו אצלו חבוקים ומחוברים. וכמים הפנים לפנים, אוהב ישראל הגדול היה אהוב על ישראל. באופן מיוחד אהב את הציבור הציוני־דתי לכל גווניו, לא הבדיל בין חרד"ל לליברל, כולם היו בניו ובנותיו. ביתו וליבו היו פתוחים אל כל אדם.

מסירות

מנערותו כמדריך בבני עקיבא ועד ימיו האחרונים ממש, כל חייו היו קודש לעם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל ומדינת ישראל. הוא היה יחיד בדורו בנכונותו להגיע לכל מקום ולהשתתף בכל אירוע או דיון שבו נדרשה נוכחותו. הוא הפך כתובת לכולם משום שהיה נגיש לכולם, בכל עת ובכל שעה. וגם כשבריאותו כבר הייתה רחוקה משיאה, הוא תמיד עשה מעל ומעבר. אי אפשר לשכוח את מערכת הבחירות הקודמת, לכנסת ה־24, שבה התגייס לסייע לרשימת הציונות הדתית כשהוא עובר ממקום למקום בכיסא גלגלים. קשה להאמין שאחת התמונות הפומביות האחרונות שלו תיעדה כיצד לא ויתר על השתתפות בישיבת ההנהלה הארצית של בני עקיבא, שבה הוחלט על שמו של השבט החדש, קווה. כמו שנכתב בחתימתו המפורסמת של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, גם הרב דרוקמן היה עבד לעם קדוש על אדמת הקודש, עד נשמת אפו האחרונה.

כלליות

היו לרב דרוקמן די והותר מוסדות משלו תחת הנהגתו הישירה. ישיבת הסדר גבוהה, ישיבה תיכונית, פנימייה צבאית, מכינה קדם־צבאית, מדרשה לבנות ומכון לגיור הם רק חלק מהרשימה. הוא היה יכול להסתפק בטיפוח מוסדותיו, אבל לקח אחריות על הרבה מעבר לכך. בתפקידו כראש ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא דאג לעשרות מוסדות לימוד תיכוניים לבנים ולבנות. בכך היה ממשיכו המובהק של הרב משה צבי נריה, שחזונו שהפך למציאות הקיף הרבה יותר מישיבה אחת בכפר הרא"ה. התואר "אבי הכיפות הסרוגות" כבר נתפס על ידי הרב נריה, אבל אין ספק שגם הרב דרוקמן היה ראוי לו. במשך שנים רבות הוא הוביל את איגוד ישיבות ההסדר במגעיו מול ממשלות ישראל ומול ראשי צה"ל. גם תנועת הנוער בני עקיבא חסתה עשרות שנים תחת הנהגתו הרוחנית והחינוכית. הוא נענה לאתגר המשימה הלאומית בתחום הגיור והעמיס אותה על שכמו, גם באולפני הגיור שתחת נשיאותו וגם כשכיהן באופן רשמי כראש מינהל הגיור הממלכתי. הוא לא נרתע גם מעיסוק בפוליטיקה, תחילה כחבר כנסת בעצמו ומאוחר יותר כמנהיג רוחני שפוליטיקאים, בעיקר מהציונות הדתית, משחרים לפתחו.

איש השלום והפשרה

היכולת של הרב דרוקמן לשמש כתובת בימי הממשלה האחרונה לא רק לבצלאל סמוטריץ' שבמפלגתו תמך אלא גם למתן כהנא ולאיילת שקד, נבעה מהיותו איש שלום ופשרות, גם בסגנון וגם במהות. הוא חיפש תמיד את דרך האמצע שרבים יוכלו להתאחד סביבה. גם כששלל את דרכו של מישהו בעניין מסוים, זה לא ירד לפסים אישיים ולא מנע שיתוף פעולה בנושאים אחרים. עינו הטובה מצאה את הטוב בכל אדם ואת הדרך לשיתופי פעולה על בסיס הטוב המשותף. הוא לא אפשר למי שהיו קרובים אליו אישית ואידיאולוגית לנכס אותו לעצמם ולמנוע מיריביהם גישה אליו. גם כשלא הסתיר את דעתו בנושאים שבמחלוקת וביטא את עמדתו ברגש רב ומתוך אמונה פנימית, הוא ידע גם לכבד את מי שחשב אחרת. גם כשנפגע אישית, לא נטר איבה ולא הפך סכסוך נקודתי לקרע ממושך.

גמישות

בניגוד לפוליטיקה החרדית, שלפחות ברמה ההצהרתית יש בה תפיסה מאוד ברורה של היחסים בין גדולי התורה שבסמכותם להחליט ובין הפוליטיקאים שתפקידם לבצע, בציונות הדתית טיב היחסים משתנה מתקופה לתקופה ומאדם לאדם. הרב דרוקמן הפך להיות האישיות הרבנית הדומיננטית בפוליטיקה הציונית־דתית בעשור האחרון, בין השאר משום שהפוליטיקאים המובילים בחרו בו ככתובת שלהם.

מעניינת העובדה שבעניין זה לא היה הבדל בין בנט ושקד הליברלים לסמוטריץ' החרד"לי. בנט ושקד נזקקו לרב דרוקמן בעיקר כחותמת הכשר, ובחרו דווקא בו בגלל השילוב של סמכות והשפעה ציבורית רחבה מצד אחד ומתינות מצד שני. סמוטריץ', לעומת זאת, אינו זקוק להכשר, ויש לו רבנים משלו. אבל אצל הרב דרוקמן הוא מצא מסילות אל לב הציבור הרחב מבלי שיידרש לשלם במחיר של צייתנות מוחלטת, כי הרב דרוקמן, בגמישותו ובענוותנותו, מעולם לא דרש זאת. ברבות הימים מערכת היחסים התהדקה וסמוטריץ' מצא ברב דרוקמן אוזן קשבת ולב יועץ ותומך, ואילו הרב דרוקמן למד את סגולותיו של סמוטריץ' כפוליטיקאי ותמך בו בשתי ידיו לכתחילה, לא כברירת מחדל.

מלבד שני רבותיו המוצהרים - אביו וראש הישיבה שבה למד - סמוטריץ' נהנה ממעגל רחב של ייעוץ רבני שמלווה אותו. התקופה הבאה תלמד מי מהם או מעמיתיהם יהיה יורשו של הרב דרוקמן בהובלת דרכה של הפוליטיקה הציונית־דתית.

תודה אישית־משפחתית

אבי, הרב דניאל שילה שליט"א, היה נער תל אביבי בבני עקיבא, בן יחיד לאמו ולאביו שבעצמו היה שריד בודד למשפחתו שנספתה בשואה. לא היה פשוט לשכנע את הוריו של אבא להסכים לשלוח אותו לפנימייה הרחוקה של ישיבת כפר הרא"ה במקום לתיכון הדתי הסמוך. מי שלקח על עצמו את המשימה היה המדריך חיימק'ה, לימים הרב דרוקמן. הרב דרוקמן הוסיף להופיע בתחנות חיינו בהכתרתו של אבא לרב היישוב קדומים, בחופות בני ובנות המשפחה שערך, בהלווייתה של אמא ע"ה בקדומים, בהלוויה ובאזכרות של אחותי ע"ה, שבעצת הרב דרוקמן ייסדה ביחד עם בעלה ואבי ילדיה יבדל"א, שהוא תלמידו, את הגרעין התורני מרכז נריה בקריית מלאכי ("ושם אישה גדולה", הוא ספד לאחותי עם אותו פסוק שבו ספד שנים קודם לכן לאמה). כשאבא נישא בשנית, עורך החופה הטבעי היה הרב דרוקמן. אחי הבכור הוא בוגר ישיבתו, כמו שלושת גיסיי היקרים שהם תלמידיו הקשורים אליו בנפשם ובפעילותם החינוכית והציבורית וממשיכם את דרכו.

מה שנכון לגבי משפחתנו נכון גם לגבי הציונות הדתית כולה. נדיר למצוא אדם אחד שרבים כל כך חייבים לו הרבה כל כך.

לתגובות: eshilo777@gmail.com

***