ניתן לשער שאף לא אחד מאלפי הילדים שהגיעו לצפות בימי החנוכה במחזמר "הרפתקאות האביר פומפדור", בו אסי צובל משתף פעולה עם חבורת 'אנדרדוס' ויהונתן רוזנהק, יגיעו לצפות גם בהצגתו הנוספת של אסי – "חוזר הביתה", בה הוא מציג בהצגת יחיד את סיפורו האישי.
וזו בדיוק הייחודיות שלו. אסי צובל הוא אחד מהשמות המוכרים ביותר בציבור הדתי. אסי, חצי מהצמד "אסי וטוביה", שמשחק כבר שנים ארוכות בערוץ מאיר והפך עם השנים לכוכב ילדים ראשון במעלה, כזה שדור שלם גדל עליו, הוא גם נפגע פוסט־טראומה ממלחמת צוק איתן, דבר איתו מתמודד במשך שנים.
כשמבצע צוק איתן החל, היה אסי באחד מהשיאים בקריירה שלו: ערוץ 20 בדיוק החל לפעול, והוא הופיע שם לצד מירב פלדמן, עמית פרקש ודון לני-גבאי כשהנחו את תכנית הבוקר של הערוץ, במקביל, קיבל תכנית בערוץ מסחרי. בעת הזו הוא לא שיער מה יהיו תוצאות המבצע לאחר מכן.
הצטרפו למשדר המיוחד למען הלומי הקרב בערוץ הידברות
עם שיאו של שבוע ההוקרה וההתרמה של מחלקת 'בנפשנו' של ארגון "הידברות", המסייעת להלומי הקרב ובני משפחותיהם, אחרי שבוע מרגש של משדרים רחבים באתר ובערוץ הידברות שכללו מפגשים עם הלומי הקרב ובני משפחותיהם, משתף צובל בסיפור האישי שלו. היום יתקיים היום משדר ההתרמה המסכם שיאפשר בסיוע הציבור הרחב לחזק ולהגדיל את פעילות 'בנפשנו' וגם לזכות בפטור ממס.
כשהגיע צו גיוס חירום, הוא טרף את הקלפים: "גוייסנו ביום שישי, המבצע כבר התחיל. אנחנו היינו גדוד מילואים של בה"ד 1, חתמנו על ציוד, התארגנו בפלוגות, וירדנו למטווחים. כאן אתה מבין שזה אמיתי, אין כזה דבר בערך, בא לי - לא בא לי, הנשק צריך להיות מכוון באמת, זה לא הבט"ש בלבנון, זה מבצע, מבצע צבאי", מספר אסי "אני קורא לזה מלחמה, כך המבצע הזה היה בעבורי", משתמש בביטוי שעוד ילווה את הראיון הזה גם בהמשך.
זה השלב שבו אסי הבין שהתרחישים שהוא עכשיו מתאמן עליהם אלה אמת. "יש לחימה, אתה הולך להיכנס למקום סכנה, מקום שממנו יש אנשים שלא חוזרים. אחד מהגדוד שלנו לא חזר", מנסה צובל לבאר את התחושות.
"כשאנחנו נכנסים לעזה, אנחנו בתודעה שכל החלק מתחתנו זה מטרו אחד שלם עם מנהרות לחימה מלאות בחיילי חמאס, כאשר בכל רגע חיילי החמאס יכולים לצאת מתוך האדמה מחופשים במדי צה"ל, ולהיכנס לתוך הכוח ולתקוף אותו מבפנים. זה חוסר ודאות פסיכי". בדיעבד, טוען צובל כי אלו החוויות אשר כולן יחד גרמו לו את התגובות הנפשיות שהגיעו לאחר מכן. "בפוסט טראומה אדם מאבד את העוגנים שלו, את מה שהוא יכול לסמוך עליו", הוא מסביר, "זה החשיבות של בית, אתה יודע איפה הוא, אתה יודע מתי תחזור אליו, ואתה יודע איפה הוא נמצא. לעומת זאת במלחמה, אתה לא יודע אם תחזור אחרי זה. הילדים שלי שאלו אותי במבצע מתי אני מגיע הביתה, ואני אומר להם לא יודע. זה מהדהד בך".
במבצע צוק איתן, בשל אירועי המנהרות, חוסר הוודאות אף הוכפל. "בדרך כלל יש סדר לחימה, לאן תוקפים איפה מגינים, פה היה אירוע מטורף, אין לך כבר על מי לסמוך. העיניים שלי מתעתעות בי? מי נמצא לידי? מדובר פה על הליכה בלילה. זו תחושה של חוסר ביטחון גדולה מאוד. מפחיד להיות בתודעה כזאת".
הצטרפו למשדר המיוחד למען הלומי הקרב בערוץ הידברות
בתום המבצע ובחזרה הביתה הרגיש צובל את השינוי שחל בו בשני היבטים משמעותיים, הראשון בפן הרגשי "הרגשתי שאני נמצא בנתק רגשי מהמשפחה, זה דבר שבשבילי הוא שינוי מאוד חריף, אני אבא ובעל שמחבק ומנשק, אני אוהב את הבעת הרגש הזאת. אבל אני פתאום מרגיש שנוצר פער. לא הייתי מוכן לחיות בצורה שאני לא יכול לחבק את הילדים שלי כמו שאני אוהב ומרגיש בפנים", הוא מספר. "נאבקתי על זה שלוש שנים. שלוש שנים נאבקתי לחבק את הילדים שלי חזרה".
הסימן השני שחווה, והעיד על מצבו הנפשי, הוא התקפי החרדה שמעולם לא הכיר או חווה קודם לכן. "בהתקף הראשון הייתי רגע לפני הצגה, וזה היה משתק ממש", לדבריו רק שיחה בשילוב דמיון מודרך עם הפסיכולוגית עמה הוא היה בקשר מהיחידה לתגובות קרב, הצליח להוריד את מפלס הלחץ.
בעצם אחרי ה"טיפול" הטלפוני אתה יוצא ומופיע מול מאות ילדים
"אני מופיע מול מאות ילדים, אף אחד לא מרגיש, אני צוחק ומצחיק - שמח ומשמח. איך אפשר להסביר את זה? אולי בגלל שבהצגה אתה נכנס לדמות, אתה לא אתה, זה אתה בדמות אחרת, כך שאולי זה עזר לי, שלא הרגשתי כלום. אבל ברגע שנסגר המסך, אני חזרתי בדיוק לאותו נקודה והבנתי שככה אני לא מוכן לחיות".
מיד לאחר מכן התחיל צובל את הטיפול, כאשר במקביל אליו כתב את ההצגה "חוזר הביתה" איתה הוא מופיע ובה הוא מספר את סיפורו האישי, זיכרונותיו ממבצע צוק איתן ("בשבילי זה היה מלחמה") ויציאתו למסע לריפוי נפשו מהטראומה.
"ישבתי עם עוזי ביטון שלימים עשה איתי את כל התהליך, הוא שמע את הסיפור ואמר לי, שמע בוא נעשה עם זה משהו. ואז התחלנו תהליך מאוד ארוך וקשה, כי כמו שאתה מבין, כל דבר היה טריגר, לא הייתי מסוגל לגעת בדברים. אז בעצם במקביל לתהליך הטיפולי עברתי תהליך כתיבתי, והכתיבה לא הייתה כתיבה רגילה, הייתי מגיע ומעלה סצנות באימפרוביזציה מדברים שהיו במלחמה, ועוזי היה יושב בחדר ובעצם מסגנן את הדבר, והייתי עושה את זה עוד פעם ועוד פעם, למפרע זה כנראה היה גם כן איזשהו תהליך טיפולי. היינו מצלמים את זה, ואני הייתי משכתב את זה לסצנה. ככה עבדנו שלוש שנים".
זה לחזור שוב ושוב לאירוע
"כן, לכן זה היה במשך שלוש שנים, כי היו תקופות on/off שבהן פשוט לא הייתי מסוגל".
מה המסר העיקרי של ההצגה מבחינתך?
"שאפשר לחזור הביתה", הוא עונה ומסביר את המשמעות, "עדיין מישהו עם פוסט טראומה לא קיבל צל"ש, אבל ראוי שמישהו כזה יקבל, מישהו שהתמודד וסחב את המלחמה על הגב שלו עד שהוא חזר לחיים. ראוי מאוד מאוד, זה לא גבורה של רגע, זה לא לקפוץ על רימון, זה גבורה של יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע. אמרתי לאשתי לא מזמן שהטיפול הזה שעשיתי, הוא כמו ללכת שבוע אחרי שבוע לטיפול שיניים בלי הרדמה. כי בטיפול נפש אין הרדמה. כשעושים לך טיפול שורש וכואב לך שם, שמים לך הרדמה, ואחרי זה אתה יכול לקחת גם נורופן. אין נורופן לפגיעות נפש, וזה המאבק".
ההצגה "חוזר הביתה", שמשלבת תמהיל רגשות ("אם צריך לחלק לקטגוריה בנטפליקס, אז קטגוריית דרמה קומית, שאנשים צוחקים בה, וגם מקבלים ממנה משהו כשנוגעים בה בנקודה מרגשת") וייצגה ב-2018 את ישראל בפסטיבל "יונייטד סולו" בברודווי, פסטיבל הצגות-יחיד בינלאומי, חוזרת בימים אלו לפעילות מלאה ועקבית לאחר תקופת הקורונה ולוח ההופעות המלא יתפרסם בקרוב.
בנוסף להצגת היחיד בנושא התמודדות עם פוסט טראומה איתה הוא מופיע, בימים האחרונים הוא אף משתתף עם אומנים נוספים במשדר ההתרמה המיוחד של ערוץ 14 וארגון 'הידברות' כחלק מקמפיין לגיוס תרומות למחלקה החדשה של הארגון - "בנפשנו", אשר עוסקת בסיוע להלומי קרב.
בהידברות עוסקים כבר זמן לא מבוטל בסיוע לחיילים אשר עברו פוסט טראומה במסגרת השירות הצבאי שלהם במגוון תחומים. בעקבות הפניות למוקד, כבר כיום, אחד מהדברים הגדולים ביותר שנעשים על ידי הידברות היא הוצאת הלומי הקרב, אשר חלקם לא יצאו מבתיהם במשך זמן רב, לסדנאות חווייתיות ומעלים חיוך על פניהם ומשנים את חייהם. לקראת חג החנוכה, החליטו בארגון "הידברות" לצאת בקמפיין מיוחד לגיוס תרומות למחלקה החדשה. בשדרוג מחלקת "בנפשנו", תוביל המחלקה את נושא הדאגה והסיוע להלומי הקרב בשלושה תחומי פעילות עיקריים: מענה משפחתי בשבתות, סדנאות ונופשונים; מתנדבים בקהילה; וסיוע כלכלי ובירוקרטי לפי הנדרש.
על ההשתתפות במשדר מספר צובל, "מי שחיבר אותי לפרויקט הכל כך חשוב הזה של תנועת הידברות הוא אבישי שטרית שמופיע בתוכנית הילדים. הנושא הזה הוא כל כך משמעותי- שהתייצבתי ללא היסוס".
***
"אתה יכול להגיד בשביל מה להדביק על עצמי את כל הדברים האלה? למה לספר על עצמי ולהדביק עליי את כל התוויות האלה, ולספר ולפתוח את זה?", הוא מסביר את הפתיחות בנושא "בסופו של דבר אני אומן, ואומן ילדים, ואנשים מסתכלים עליי, אני דמות ציבורית. אני אומר את זה כדי שאנשים שמתמודדים עם זה יסתכלו עליי ויראו אותי עומד על במה עכשיו בחנוכה ויבינו את האמירה שלי: לכו להיבדק, לכו לקבל עזרה, אתם יכולים. אני לא אומר ולא יכול להבטיח לאנשים שיהיה להם ריפוי מלא, אני יכול להגיד על עצמי שהאיכות חיים שלי חזרה ברוך ה' ב99 אחוז. אני לא יכול להבטיח, וודאי שלא, אבל אני כן יכול להגיד שאם אדם ייקח את זה כמשימת חייו הוא יכול לשפר את איכות חייו. שלא ייקחו את הסבל הזה כמובן מאליו, כגזרת גורל".
אתה רואה תוצאות לפעילות שלך בנושא?
אני מושקע שעות עשרות שעות אם לא יותר בטלפונים עם אנשים, בשיחות עם אנשים, עם הנשים שלהם, אני יכול להגיד שגם בזכות ההצגה וגם בזכות הליווי שאני עושה למי שמעוניין ולמי שמפנים אליי, אני הצלתי נפשות. אני באמת הצלתי נפשות. וברגע שבנאדם בא ואני מדבר איתו והוא משתכנע ללכת לטיפול, אני יודע שהצלתי את חייו ואת חיי משפחתו, ואת העתיד שלו.
מה היית רוצה להגיד למתמודד פוסט טראומה שקורא ושומע אותנו עכשיו?
"קודם כל הייתי אומר לו שלו יכולתי מבעד למילים, לשלוח לו חיבוק חם, פשוט חיבוק, בלי לתת לו עצות, קודם חיבוק, יותר מהכול הוא מרגיש בודד. אז להגיד לו אני איתך" הוא אומר, "והדבר השני, לך לטיפול, הסבל שלך הוא לא גזרת גורל, אתה יכול לחיות חיים טובים יותר ממה שאתה חי היום, אל תוותר על החיים".
הצטרפו למשדר המיוחד למען הלומי הקרב בערוץ הידברות