הרב ד"ר חיים שיין
הרב ד"ר חיים שייןצילום: עופר עמרם

עילת הסבירות עולה הן סביב משפט דרעי והן סביב רפורמות לוין המתכוון לבטל אותה.

מניין צצה העילה שקובעת ששופטים יכולים להכריע על פי מה שבעיניהם נחשב לסביר? על כך שוחחנו עם המשפטן הד"ר הרב חיים שיין.

מקור המונח, מסביר ד"ר שיין, הוא לפני שנים רבות בדיני נזיקין, שם קיים מושג 'האדם הסביר' שתכליתו לדון בשאלה אם אדם סביר יכול היה לצפות לתוצאות פעולה מסויימת של מעשיו. השופט אהרון ברק העביר את המושג גם לעניינים מנהליים ואחרים ועם השתלטות בית המשפט על ההחלטות המינהליות של הממשלה, הפך מושג הסבירות לחלק בלתי נפרד מכך.

התוצאה של המהלך היא שתפיסת הערכים של שופטים מסוימים תתיר מעשה מסוים, בעוד שופטים אחרים, יתכן גם באותו מעמד אבל כעבור כמה שנים, יחשבו את ההיפך בהיבט הערכי תפיסתי ובשל כך מסקנתם המשפטית תהיה אחרת ומה שאסרו קודמיהם יהיה מותר אצלם ולהיפך.

"המושג הזה הוא נייד והקושי הגדול שבו הוא שהוא מעדיף את התפיסה הערכית של השופט על פני התפיסה הערכית של חברי כנסת, שרים ואזרחים מהשורה. זה לא נכון ולא ראוי כי לשופטים אין מונופול מבחינת עולם הערכים", אומר שיין.

"החל משנת 62' קבע השופט ויתקון שאזרחי ישראל הם חלק מהתרבות המערבית ובתי המשפט צריכים לתת בפסיקותיהם ביטוי לציבור המתקדם והנאור. אם היית שואל מיהו הציבור המתקדם והנאור, היית מבין שאלו הם השופטים, כלומר שהשופטים נותנים ביטוי לעולם הערכים שלהם, מה שאין לו אח ורע בשום דמוקרטיה", אומר שיין.

בהתייחס לדיון סביב כשירותו של אריה דרעי לכהונת שר, אומר דיין כי מדובר בסוגיה שקשה לתת עליה תשובה שכן לו היה הדיון מתמקד בהיבט המשפטי בלבד היה ברור שאין עילה לפסול את המינוי, אך מאחר והשופטים מדברים על סבירות ועל שיקול דעת הרי שמה שניצב על הכף הוא עמדתם ומחשבותיהם, ואותם לא ניתן לשער או לנחש, מה שאין כן לו היה הדיון על מה שהחוק מחייב.

"אין ספק שהמשפט של דרעי הוא לא רק המשפט של דרעי. מה שעומד לדיון כעת הוא אם מערכת המשפט רוצה להיאבק ראש בראש עם הרשות המחוקקת, או שהיא תהיה מוכנה לבלוע את העניין של דרעי כדי שלא להכריח את הרשות המחוקקת לטפל במהירות על בכל נושא הרפורמה. זה משחק שחמט בין שופטי העליון לבין יריב לוין ואחרים לגבי המהלכים העתידיים. קשה מאוד לנבא. בית המשפט העליון יעשה טעות מבחינתו אם יפסול כי זה יביא בתוך כמה ימים לפסקת התגברות. הכול פוליטיקה ואין כאן משפט", קובע שיין.

ועל אף כל זאת אנחנו שואלים את ד"ר שיין כיצד ניתן יהיה לבטל לחלוטין את עילת הסבירות במציאות בה כל אחד מתהלך עם האמת שלו. לכאורה במצב שכזה לא ניתן לשפוט איש מבלי לקבוע מה סביר ומה איננו כזה.

"במדינה דמוקרטית מי שקובע את הסבירות הוא הציבור באמצעות נבחריו וזה תפקיד הכנסת. יש להשאיר במקרים נדירים אפשרות לבית המשפט לבטל חוקים של הכנסת, אבל מי שקובע מה סביר הוא הציבור באמצעות נבחריו".