בימים האחרונים אנחנו שומעים חברי כנסת שרוצים לעלות להר הבית, והדבר יכול להביא להסלמה מול הפלסטינים. לא צריך לעלות להר הבית לא בגלל איומי החמאס, אלא בגלל גדולי ישראל, גם מהציבור הדתי.
לא זכור לי שהרב דרוקמן זצ"ל או רבנים גדולים נוספים מהציונות הדתית עלו להר, כל הרבנים הראשיים השמיעו איסור חמור לעלות להר. אין צורך כעת להתחיל מלחמה בהר הבית, יש עבודה בדרום שיותר חשובה לעם ישראל, ופתיחת הישיבה באביתר.
ישראל חייבת לשלוט בהר הבית, אבל לצורכי ביטחון, לא לצרכי קמפיין ולא לצרכי רייטינג, מה נותן לנו שמספר יהודים עולים להר הבית? אם יהודי אחד יהרג בגלל זה, לא נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם. נכון שיש פלסטינים רבים שרוצים להשמיד אותנו ולזרוק אותנו לים, אבל עם עלייה להר הבית נאבד את הלגיטימיות מול העולם כשאנחנו נלחמים מול הטרור הפלסטיני.
אנחנו נאבד את הלגיטימיות הבינלאומית בעיקר כשזה יגיע להסכמי שלום עם עוד מדינות ערביות כדוגמת סעודיה. שלום עם סעודיה וקטאר יחליש את חמאס ואת איראן, עליה להר הבית תחליש את הקשרים הדיפלומטיים ואת ההישגים של מדינת ישראל.
אנשים שמקפידים לא לאכול מצה שרויה בפסח מעודדים עליה להר הבית, השתגעתם? ספק עונש כרת פחות מפחיד אנשים מלולב מהודר? מי לוקח אחריות על התוצאות של העלייה להר הבית? הברון רוטשילד נכנס להר הבית בשנת 1914, במהלך שהותו בירושלים. הרב קוק, ממנהיגי החברה הדתית בארץ באותן שנים כתב באגרותיו כי "ליבי נמחץ מאוד על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא דבר אסור".
יש טיעון דמגוגי של תומכי עליה להר: "אז בואו נעזוב את ירושלים כי הערבים רוצים להעיף אותנו גם מירושלים", הטיעון הזה הוא טיעון עקר, כי מלחמת דת היא נוראה ומיותרת, הר הבית זה מלחמת דת, איך נקדם את יישוב הארץ ואת בניית הארץ עם עלייה של כמה פירומנים להר הבית? איך נקדם אג'נדות חברתיות כשאנחנו עסוקים בדחיפה אצבע לעין הפלסטיני בהר?
הייתי בעבר כמה פעמים בהר הבית מסיבות שונות שאין כאן המקום לפרטן (ואכמ"ל וד"ל), הייתי שם בימים שבהם עראפת מת והיה לחץ אדיר במשטרה, כולם חששו מהלא נודע, מהעתיד, אף אחד לא חשב באותם ימים לדרוש עליה להר, כי כולם מבינים שבסופו של דבר אין לנו מה לעשות שם למעט שמירה על הביטחון.
ניסיתי להבין את העולים להר באותם ימים, אותם הייתי פוגש לעיתים קרובות, הם לא שכנעו אותי, להיפך, הם הפחידו אותי.
יענקי פרבר הוא כתב החוץ של ״בחדרי חרדים״